הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך ( לשעבר היוזם , המייסד והעורך הראשון של פורטל מס"ע) הנושאים : הפיילוט של משרד החינוך למבחנים – עם אינטרנט פתוח דלית שטואבר , מנכ"לית משרד החינוך בסקירה מועילה להנגשת דברי פרופסור ג'ון הטי ,עיקרי הדברים מחקר שמצא: "לעזרת הורים בשיעורי בית אין השפעה על הישגים לימודיים" שיעורי בית. למי זה טוב? משימות השבלול מחפשים לשון משותפת: בין דקדוק להבעה, התלמידים והמורים הולכים לאיבוד תגובה להתערבות: (RTI) המודל החינוכי של תמיכה מוקדמת לתלמידים עם קשיים לימודיים כלים דיגיטליים לעזרת המורים וההוראה המיטבית סקר וקהילות בוואטסאפ- הכירו את שתי האפשרויות החדשות!
פרסום ראשון: הפיילוט של משרד החינוך למבחנים – עם אינטרנט פתוח
מבחנים בדרך כלל מתחילים במילים "לסגור מחברות", אבל פיילוט חדש של משרד החינוך מנסה לעשות דברים קצת אחרת. 30 בתי ספר בישראל משתתפים בניסוי ראשון מסוגו בעולם, ובוחנים את התלמידים כשהאינטרנט – פתוח. את המבחן פותרים במחשב, השאלות פתוחות ומעודדות חשיבה, והתוצאות – מפתיעות לטובה.
מבחנים עם אינטרנט פתוח – מה זה ואיך מתחילים?
אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות – משרד החינוך
מבחנים עם אינטרנט פתוח- מפגש המורים המשתתפים בניסוי מא"פ
דלית שטואבר , מנכ"לית משרד החינוך בסקירה מועילה להנגשת דברי פרופסור ג'ון הטי , עיקרי הדברים
פרופ' ג'ון הטי בטוח בדבר אחד: מערכת החינוך צריכה להתמקד בטיפוח מורות ומורים מומחים. מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר הקשיבה לחוקר החינוך הוותיק בכנס החינוך הבינלאומי וחזרה עם מסקנות
מה למדנו מפרופ' הטי?
מורה:
- דבר\י פחות.
- היה\היי אמיץ\ה לעמת את התלמידים עם מצבים מתסכלים ונכון\ה להגיש להם סיוע ועזרה. היה\היי אמיץ\ה להציב אתגרים.
- היה\היי שקוף\ה מלכתחילה ואמור\אמרי לתלמידים על מה יוערכו, דייק\י את הלמידה שלהם.
- היה\היי ורסטילי\ת ובחן\י תמיד מהו המינון הנכון בין הקניית בסיס ידע לחקר ולמידה עצמית.
- אל תספק\י את התשובה הנכונה – הנחה\י כיצד להגיע לתשובה הנכונה.
- קדם\י אסטרטגיות של למידה ושת"פ.
- צור\צרי שפע הזדמנויות להתנסויות ולהתמודדות וחבק\י כישלונות כהזדמנות ללמידה.
- עודד\י בקשה לעזרה והגש\הגישי אותה בנדיבות.
המחקר שמצא: "לעזרת הורים בשיעורי בית אין השפעה על הישגים לימודיים"
מתלבטים אם ואיך לסייע לילדים בהכנת שיעורי בית? מחקר אמריקני סקר כ-40 אלף תלמידים וגילה: "אין קשר מובהק בין עזרת ההורים לבין ההישגים הלימודיים של ילדיהם". וגם, המחקר שטוען שהשפעת העזרה ההורית – היא שלילית
לעזרת הורים בשיעורי הבית אין השפעה משמעותית על ההישגים הלימודיים של ילדים בבית הספר היסודי. כך קבעו לאחרונה חוקרי המכללה לחינוך של אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית.
"סטטיסטית, לא נמצא קשר מובהק בין עזרת ההורים בשיעורי הבית שהתלמידים מקבלים בבית הספר היסודי לבין הישגיהם הלימודיים, ונתון זה לא השתנה לפי רמות השכלה של ההורים או רמת ההישגים של הילדים", אמרה ד"ר קתרינה בודובסקי, מרצה באוניברסיטה, ומחברת המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Research in Childhood Education.
מעניין לציין כי בנוסף למחקר הנוכחי, שמתבסס על שני מערכי נתונים ארציים מייצגים בארה"ב שכוללים כ-40 אלף ילדים, פורסמו מחקרים נוספים – כולל זה של פרופ' לורה דסימונה מאוניברסיטת דלאוור, שטענו להשפעה שלילית של עזרה מההורים בשיעורי הבית על הישגי התלמידים. הקשר השלילי הוסבר בכך שהורים נוטים לעזור לילדים מתקשים ושמאמציהם לא מספיקים כדי להתגבר על הליקויים הלימודיים של התלמידים.
פישביין, א' (2016). שיעורי בית. למי זה טוב? הד החינוך, צ(4), 90-88.
מאמר זה מציג מחקרים ונתונים על אודות תרומתם של שיעורי הבית לתהליך הלמידה ומקומם במסגרת ההוראה כיום. סקירה של מחקרים שנעשו בארה"ב בין 2003-1987 בנושא שיעורי בית מראה, ששיעורי בית לא תורמים לקידום ההישגים הלימודיים בבית הספר היסודי, ואף מזיקים בחלק מהמקרים בשל היחס השלילי ללמידה שהם גורמים לו. הסקירה מראה, שתרומת שיעורי הבית בחטיבת הביניים היא זניחה ואילו רק בתיכון יש לשיעורי הבית תרומה בתנאי שהזמן להכנתם אינו עולה על שעתיים ביום.
הסקירה נערכה על-ידי פרופ' האריס קופר, שנחשב לגורו של שיעורי הבית בארצות הברית. פרופ' קופר, שחוקר את הנושא מזה כמעט שלושה עשורים, מטיף להפחתת שיעורי הבית במיוחד בבית הספר היסודי, אף שמחקריו מלמדים כי בין 2012-1984 ישנה עלייה גדולה בכמות שיעורי הבית במערכת זו. לטענתו, יש לקבוע רף של עשר דקות ליום להכנת השיעורים לכל שנת לימודים עד למקסימום של שעתיים ביום בכיתה י"ב. ד"ר רוברט פרסמן, פסיכולוג אמריקאי שבדק את חוק "עשר הדקות" בקרב 1,100 תלמידים מצא כי תלמידי בית הספר היסודי מקבלים עד פי שלושה מכמות שיעורי הבית המומלצת על-ידי פרופ' קופר, ושככל שכמות זו גדלה, כך גובר המתח במשפחת התלמיד.
למאמר המלא בעברית (פורטל מס"ע)
The amount or presence of homework, especially at younger grade levels, does not result in elevated standardized test scores.
Source: Review of Educational Research, “Does Homework Improve Academic Achievement? A Synthesis of Researcher, 1987-2003,” 2006.
ראו גם :
How relevant is homework for schoolkids in 2022?
by Brett Henebery 26 Apr 2022
משימות השבלול
הכול התחיל בשבלול
מאת: ד"ר מיכל ולטר
ראש תחום פיזיקה במיזם פטל להוראה ולמידה מותאמת אישית במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. ראש מו"פ (מחקר ופיתוח) קהילות מורים לומדות בקריית החינוך אמית עתידים אור עקיבא.
במהלך חיפושיי אחר הדרך המתאימה לי ולתלמידיי, בחנתי גישות וכלים מגוונים והתנסיתי בשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה. מצאתי שכלים אלו אומנם תרמו לייעול הלמידה, אך לא התרחש שינוי משמעותי ביכולתי לתמוך בלמידת תלמידיי.
ניצני השינוי החלו כאשר במסגרת לימודיי במכון ויצמן למדע פיתחתי וחקרתי את משימות ה"שבלול" – שיעורי בית לאבחון ולתכנון ההוראה. שבלול היא משימה דיגיטלית שאותה מבצעים התלמידים בביתם כשיעורי בית. המשימה נבדקת (כמעט) אוטומטית ומספקת למורה נתונים על השגת מטרות השיעור הקודם, כמו גם על הידע והתפיסות הקיימות של התלמידים בנושא השיעור הבא.
השבלולים אכן יצרו שינוי משמעותי, הן בתכנון ההוראה, שכעת התבססה על נתונים והתאימה עצמה לידע ולתפיסות הקיימות אצל התלמידים, והן בהיבטי למידה רגשיים של התלמידים, כמו מעורבות ומוטיבציה.
הניסיון האישי שלי הולם את מודל SAMR של החוקר ד"ר רובין פואנטדורה. המודל מתאר את המפגש בין טכנולוגיה לפדגוגיה בארבעה שלבים. בשני השלבים הראשונים, הטכנולוגיה תורמת לשיפור ההוראה והלמידה על ידי ייעול מתודות קיימות (למשל הדמיות להמחשה או מסמכים משותפים ללמידת עמיתים); בשלב השלישי, היא יוצרת שינוי משמעותי בהוראה ובלמידה.
עבורי, השבלולים שינו את מבנה השיעור ותכניו, למשל על ידי שימוש בתוצרי התלמידים במשימות הבית כבסיס להמשך הלמידה בכיתה. על פי המודל, אנו עומדים כיום בפתחו של השלב הרביעי, שבו פיתוחים טכנולוגיים חדשניים העומדים לרשותם של המורים מאפשרים פעולות שלא התאפשרו בעבר. כך מגדירים מחדש את ההוראה והלמידה.
למאמר המלא של ד"ר מיכל ולטר (קישור)
מחפשים לשון משותפת: בין דקדוק להבעה, התלמידים והמורים הולכים לאיבוד
אין מספיק מורים, חומר הלימוד עוסק יותר בטכניקה מאשר במהות, יכולות ההבעה נזנחות לטובת כללים לא שימושיים והכל מסכימים שהלשון שהיתה נכונה פעם צריכה עדכון גרסה. במשרד החינוך מקשיבים ומבטיחים לשנות, אבל זה עלול לקחת זמן
מאת: שירה קדרי-עובדיה
בשיעורי הלשון של נורית, מורה בחטיבת ביניים בירושלים, חומר הלימוד משתנה תדיר. מאמרים מעניינים מהעיתון, שירים פופולריים או מאמר בנושאים הקרובים ללבם של התלמידים — כל טקסט הוא הזדמנות לדיון. "זה שיעור שהתלמידים לא רוצים להפסיד", היא מעידה. "אם אראה מודעה שיש בה טעות מצחיקה בעברית — אביא אותה לכיתה, כדי שנדון בזה. השפה נמצאת בתוך החיים שלנו, והשיעורים מאפשרים ליהנות ממנה".
אולם בתיכון התמונה משתנה, לפחות מבחינתה. "נגמר הזמן להתעסק בכיף ועוברים לרשימת מכולת של נושאים — צורות, גזרות, תחביר", היא מתארת. "האהבה לשפה הולכת לאיבוד". משום כך, כבר כמה שנים שנורית (שם בדוי) מסרבת ללמד בכיתות הגבוהות ולהכין לבגרות. "יש מי שנהנה לזהות שורש של מילה, גם אני נהנית מזה באופן אישי. אבל מה עם תלמידים שזה לא מעניין אותם? למה בכוח? זה מרחיק ומאיים על הרבה תלמידים, ומוביל ללימוד שמתמקד כולו בשינון. מי שרוצה ללמוד מה זו גזרת חפ"ן — שילך לעשות מגמה בלשון. לא כולם צריכים".
בכל יום שעובר, מוסיפה סיון טאטי, מורה בתיכון בכפר סבא, "הפער בין השפה המדוברת של התלמידים לבין השפה הכתובה, שאנחנו אמורות להקנות להם לקראת הבחינה, הולך וגדל". ובכל זאת, היא אומרת בתסכול, "הבחינה לא ממש השתנתה. חומר הלימוד יורד לרזולוציה של ניתוח שורשים ופעלים של מילים שהתלמידים מעולם לא שמעו. במקום שאוכל להתעכב עם התלמידים על ההקשר של המילים — שחלקן נשמעות לתלמידים כמו סינית — אני מדברת איתם על שורש ובניין. למה זה חשוב?"
הדברים הללו הם, על קצה העיפרון, המקור לתסכול של לא מעט מעמיתותיה, החשות שהוראת המקצוע נמצאת בקרב מאסף מול העולם המשתנה: שפת הדיבור המתפתחת במהירות והרגלי הקריאה של התלמידים — שקוראים פחות ספרים, ועל העיתונות המודפסת ויתרו לגמרי. "גם עיתונות מקוונת הם כמעט לא קוראים", אומר מאיר אבן שימול, מנהל תיכון "עתיד" בבאר שבע. "דברים שנראים לנו טריוויאליים, כמו ניבים וביטויים — הם כמעט לא מכירים".
הקרב המאסף אינו רק מול התלמידים, כי אם גם מול המורים עצמם: פחות ופחות סטודנטים לומדים לשון באקדמיה, וכתוצאה מכך מספר המורים שקיבלו הכשרה מתאימה בתחום הולך ויורד. כיום, כ–60% מהמורים ללשון בתיכונים לא קיבלו כלל הכשרה בתחום. בבתי הספר היסודיים שיעורם גבוה יותר, ומגיע ל-70%.
לשכת המדען הראשי במשרד החינוך :
תגובה להתערבות: (RTI) המודל החינוכי של תמיכה מוקדמת לתלמידים עם קש יים לימודיים:
"תגובה להתערבות" (RTI) הינה גישה מערכתית כוללנית, הממוקדת בהתערבות מוקדמת, מניעתית. זהו מודל חינוכי שמטרתו לספק תמיכה מוקדמת ויעילה לתלמידים עם קשיים לימודיים. תמיכה זו מותאמת לצורכי התלמיד ונשענת על ההתקדמות שלו. התמיכה נבחנת ומוערכת באופן תדיר, במהלך התערבות רב שלבית. המודל מבוסס על ההנחה כי תמיכה ומעקב שיטתי הניתנים בשלב מוקדם ומותאמים לצרכי התלמיד ימנעו חוויית כישלון ותחושת חוסר מסוגלות (מודל התגובה להתערבות, שפ"י).
בשנת 2018, החלטנו לבחון את האפקטיביות של הגישה עבור ילדים המתקשים ברכישת קריאה. שלוש קבוצות, פיתחו מודלים המבוססים על שלוש גישות שונות להקניית הקריאה:
"קוראים קשובים" – פרופ' Lilach Shalev-Mevorach וד"ר Ilanit Hochmitz מ הפקולטה לחינוך אוניברסיטת תל אביב
"אור ירוק לקריאה" – פרופ' Tami Katzir, ד"ר Orly Sakal Lipka וד"ר Shelley Shaul מ הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה
"התערבות לשיפור שטף הקריאה בכיתה ג' במיצב הסוציו-אקונומי הנמוך" – פרופ' רחל שיף וד"ר שני לוי שמעון מהפקולטה לחינוך אוניברסיטת בר-אילן
מחקרים אלו לוו על ידי דליה הלוי, מפמ"ר עברית לקדם יסודי וליסודי, באגף שפות, המזכירות הפדגוגית, גילה קרול הממונה על מיומנויות יסוד ב האגף לחינוך יסודי- משרד החינוך ודני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה והפרעות קשב ב השירות הפסיכולוגי ייעוצי – שפ"י, משרד החינוך, על מנת להבטיח את הרלוונטיות והיישומיות שלהם במערכת החינוך.
כעת, עם פרסום דו"ח ממצאי המחקר "קוראים קשובים" ניתן ללמוד על תרומתם של תפקודי קשב לתפקודי קריאה בקרב קוראים צעירים שמתקשים בקריאה. המחקר בחן את הקשרים שבין מדדים שונים של תפקודי קריאה ומדדים שונים של תפקודי קשב, ביניהם קשב סלקטיבי-מרחבי, בקרת קשב וזיכרון עבודה. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של עבודה על מרכיבים קוגניטיביים כלליים לצד עבודה על מרכיבים לשוניים בתכניות התערבות לקידום קריאה בקרב קוראים מתקשים. ממצאי המחקר מהווים תמיכה אמפירית חשובה לרציונל של תכנית ההתערבות 'קוראים קשובים' שפותחה במסגרת המחקר הנוכחי ומושתתת על יישום עקרונות של אימון קשבי (לדוגמא, מערכת ה-CPAT), במטלות שפתיות.
מחקר זה נועד, בין היתר, להניח את היסודות לבניית תכנית התערבות אשר תוכל לסייע הן לתלמידים ותלמידות צעירים המתקשים ברכישת הקריאה מסיבות קשביות/ניהוליות והן לתלמידים שמתקשים בקריאה מסיבות שפתיות.
קישור לדו"ח "קוראים קשובים" http://bit.ly/3GZ9LdW
כלים דיגיטליים לעזרת המורים
סקר וקהילות בוואטסאפ- הכירו את שתי האפשרויות החדשות!
בעדכון החדש פתחו וואטסאפ את האפשרות לבצע סקרים בוואטסאפ כמו כן נפתחה אפשרות הקהילות שתאחד בין קבוצות שונות ותאפשר לשלוח הודעה לאנשים שונים בו זמנית. שימו לב- אם לא נפתחות לכם האפשרויות יש לעדכן את האפלקציה של וואטסאפ במכשיר. כמו כן יש לשים לב שלהבדיל מרשימת תפוצה שהאנשים לא יכולים לראות שהם חלק מרשימה כי הם מקבלים הודעה לוואטסאפ האישי- בקהילות האנשים בעצם מאוחדים למקום אחד והם רואים את סימן המגפון המאחד את הקבוצות ושם הם מקבלים את הודעות הכריזה של הקהילה. שימו לב האפשרות קיימת רק ממכשיר נייד ולא מופיעה בוואטסאפ ווב (במחשב)
מדוע לומדים דיגיטליים צריכים לעבוד בזרימה – Easy LMS
כלי למידה צריכים להיות מתוכננים מתוך מחשבה על זרימה כדי לאפשר עבודה מעמיקה.
תוכן העניינים
- מהי תורת הזרימה?
- עבודה מעמיקה וזרימה
- מהם היתרונות בעבודה בזרימה?
- כיצד ליישם זרימה בקורסים דיגיטליים מקוונים
יצירת מטלה בצוות מסוג כיתה במיקרוסופט טימס – מרחבים דיגיטליים #10
רוצים לתמלל את כל השיחה שלכם?
רוצים לתרגם את המסמך שלכם בקליק?
רוצים להוסיף את גוגל מפות לתוך דוקס?
כל זאת ועוד! בפיצרים חדשים ומדליקים בגוגל דוקס!
טיפים מגניבים לעבודה עם גוגל דוקס- צק ליסט (רשימת מכולת) ותיבות סימון
איך יוצרים עותק לתלמיד מהקובץ שהכנתי? משנים בשורת כתובת את המילה edit וכותבים במקומה copy ויש לנו קישור חדש שמאפשר לשכפל את הקובץ שלנו 🙂
מרחב למידה דיגיטלי כיתתי : מֶרְכַּז יֶדַע יִשּׂוּמִי
