הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
לסיכום 2022 : התרחבות משמעותית של תוכניות Bring Your Own Device (BYOD) Program בבתי הספר בעולם
כאשר אני מביט על שנת 2022 מבחינת הטכנולוגיה החינוכית בעולם החינוך, אי אפשר להתעלם מההתרחבות המשמעותית של תוכניות Bring Your Own Device (BYOD) Program בבתי הספר בעולם ..
התרחבות משמעותית של תוכניות BYOD בבתי הספר בעולם היא תוצאה ישירה של מגיפת הקורונה .
הסקירה כוללת גם מחקרים על תוכניות BYOD בבתי ספר וגם את נקודות המבט של בתי ספר ומנהלי ביה"ס בעולם המפעילים סביבות BYOD כבר כמה שנים..
המונח "BYOD" נטבע לראשונה בעולם הארגוני לפני מספר שנים, כאשר חברות מאפשרות לעובדים להשתמש במחשבים הניידים האישיים שלהם, סמארטפונים, טאבלטים ומכשירים ניידים אחרים במקום העבודה. עם זאת, מאז הוא החל להתפשט במגזר החינוך בעולם עם מספר הולך וגדל של בתי ספר ברחבי העולם שבוחרים ליישם מדיניות BYOD משלהם.
בתי ספר רבים ניהלו בעבר, מדיניות של איסור שימוש במכשירים ניידים בכיתה. מאידך, בשנה האחרונה מתפתחת מגמה הפוכה המאפשרת הבאת מכשירים ניידים אישיים לבית הספר ואף מעודדת את השימוש בהם לצורכי הוראה ולמידה. ישנה עלייה מתמדת במספר התלמידים ועובדי ההוראה המביאים ומשתמשים במכשירים ניידים אל בית הספר, כפי שנצפה במדינות מערביות .
כאשר מחשבים ניידים ומכשירים ניידים הפכו לשימוש נרחב יותר בכיתה, הפופולריות של תוכניות BYOD עלתה משמעותית . כיום מדובר על היקף של כמעט 30% מבתי הספר בארה"ב , אוסטרליה , ניו זילנד ומדינות סקנדינביה אשר יזמו תוכניות BYOD לכל תלמידי בתי הספר .
מתקיימות 2 מגמות :
- ביה"ס רוכש במרוכז את המחשבים הניידים ( במחיר מוזל למדי ) וההורים משלמים , בממוצע, כל משפחה משלמת כ175 דולר לשנה בארה"ב כולל אחריות ל3 שנים על המחשבים הניידים . לרוב מדובר במחשבי כרומבוק .
- התלמידים מביאים מהבית אייפדים או טאבלטים משלהם .
עם זאת, תוכניות BYOD מגיעות עם האילוצים שלהן. מורה עלול למצוא את עצמו תומך ב-30 תלמידים עם 30 מכשירים שונים וכמה מערכות הפעלה. הכנת כל המכשירים הניידים על מנת להתחיל שיעור גוזלת זמן ומתסכלת אפילו עבור המורה המיומן ביותר מבחינה טכנית.
מוסדות חינוך המקיימים סביבת BYOD נהנים מהיתרון של אי הצורך בהדרכת והרגלת התלמידים בשימוש במכשירים חדשים או תוכנות חדשות. כמו כן, נחסכת ההשקעה הציבורית במחשבים אישיים בבתי הספר כאשר חלק נכבד מן השימוש הטכנולוגי עובר למכשירים האישיים.
השימוש במכשיר נייד מצד תלמידים מביא עמו אפשרויות למידה חדשות. אפליקציות המשמשות מערכות חינוכיות כוללות מאפיינים של צילום במסך וידאו (screencasting), שיתוף מדיה, כתיבת הערות, תקשורת במסגרת של כיתה/ הרצאה, יצירת מצגות ועוד.
להפיכת בית הספר למסגרת תומכת בBYOD עשויות להיות השלכות גם לתפקיד המורה ולמבנה הכיתה. לשימוש במכשירים ניידים יש את הפוטנציאל לעבודה אישית והפיכת התלמיד לחוקר ולומד עצמאי, בעוד המורה מלווה ומנחה את התהליך אותו עובר התלמיד.
היום כבר פועלים בארה"ב , נורבגיה ואוסטרליה הרבה בתי ספר אשר פועלים כסביבות BYOD, כאשר השימוש במכשירים ניידים בהם הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה הלימודית בהם.
בשל הגידול המהיר של המכשירים הניידים והסלולריים, ההנחה היא שבתוך חמש השנים הקרובות מספר המכשירים הכולל יעמוד על כ-10 מיליארד כלומר 1.5 מכשירים לנפש. מכיוון שהמכשירים הניידים האישיים משולבים חלק מחיינו, התלמידים רוצים להשתמש במכשירים שלהם גם למטרות אישיות וגם למטרות חינוכיות.
אנגליה
כפי שנחשף לאחרונה על ידי סקר טכנולוגיות החינוך של משרד החינוך הבריטי , רוב בתי הספר באנגליה פועלים כעת לקראת גישת שילוב מחשבים ניידים וטאבלטים אחד לאחד בכיתה (DfE, 2022).
BYOD תופס 29% משוק החינוך לK-12
ככל שתקציבי בתי הספר בעולם ממשיכים לחוות את הלחצים מכיוון הקהילה ומחוזות החינוך , תוכניות BYOD צוברות תאוצה , כך עולה מדו"ח גודל השוק השנתי השלישי של Futuresource Consulting K-12, שמראה כי BYOD מהווה כעת 29% מכלל השוק החינוכי בעולם, וגדל ב-6% משנה לשנה.
המחקר, שנערך ברחבי ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, הודו ויפן, חושף מגוון של הבדלים בין המדינות .הודו שומרת על מיקומה בראש הרשימה , עם חדירת BYOD של 45%, בעוד יפן בסוף הרשימה עם 11%.
יתרונות סביבת BYOD
• מאפשרת לתלמידים לעבוד על מכשיר שמוכר להם ומותאם אישית להעדפותיהם.
• מאפשרת הזדמנות לבתי ספר למנף את הקשר של התלמידים למכשירים שלהם כדי להעמיק את הלמידה ולהפוך את הלמידה ליותר אישית וממוקדת תלמיד.
• יכולה להגדיל את מספר המכשירים הזמינים להוראה ולמידה.
• מאפשרת לבית הספר להפנות מימון ותקציב תקשוב לטיפול בנושאי שיפור תשתיות (למשל, ראוטרים אלחוטיים).
• מאפשרת למידה שיתופית באמצעות תוכנה חינוכית ותוכנת LMS מבוססת ענן בכל עת (בית ספר ובית).
חסרונות
• הצלחתה של תוכנית BYOD תהיה תלויה בתכנון מחדש של שיטות ההוראה ע"י ביה"ס , מהלך פדגוגי לא פשוט.
• תלמידים יכולים להביא מגוון טכנולוגיות שונות לבתי ספר הדורשות תמיכה ממורים/צוות.
• למורים יש עבודה רבה, בהתאמת השיעורים שלהם להיות מעניינים בערוצים ובפלטפורמות שונות.
• לעתים ,זה עשוי להיות מלחיץ עבור המורה הבודד בכיתה מכיוון שהוא צריך להתמודד בו-זמנית עם בעיות חיבור ובעיות טעינה עם מכשירים ספציפיים וגם עם דרך הוראה מפעילה הלוקחת בחשבון את יתרונות המכשירים הניידים במהלך השיעור .
בתי ספר ומנהלי ביה"ס מספרים על ניסיונם עם תוכנית BYOD
"עבור בית הספר המאוחד של Desert Sands, יוזמת Bring Your Own Device (BYOD) החלה בסתיו 2012. זה היה הצעד הראשון לקראת אספקת ויצירת סביבת 1 ל-1 [מיחשוב] לכל התלמידים. היישום המלא של התכנית החלה באשר סופקו מחשבי Chromebook או טאבלט לכל התלמידים בשנת הלימודים 2014–2015. המכשירים אוחסנו בעגלות טעינה בכיתה לשימוש התלמידים בזמן השיעור, ולאחר מכן הוחזרו לעגלת הטעינה לפני המעבר לכיתה הבאה. לאחר מכן התחלנו לאפשר הוצאת מחשבים ניידים שתלמידים יכולים לקחת הביתה בחטיבת הביניים והתיכון בשנת הלימודים 2017–2018, ומאז מגיפת הקורונה התופעה של לקיחת המחשב הנייד הבייתה נעשתה שכיחה למדי."
מדוע היה צורך להעביר את המחשבים לאחריות של כל תלמיד גם מחוץ לביה"ס ?
"ההיגיון מאחורי אספקת מכשירים ניידים לתלמידים היה לספק בכל זמן ובכל מקום גישה לסביבת המידע החינוכית . בתי ספר חיפשו דרך להביא את העושר של האינטרנט – מחקר, תקשורת, מאגרי מידע , שיתוף פעולה – לקצות אצבעותיו של כל תלמיד בכל שעה ביום."
האם המטרה של תוכניות מחשוב 1 ל-1 השתנתה עם הזמן?
"בהחלט, המטרה השתנתה. בתחילה המיקוד היה לתת לתלמידים גישה להמשך הלמידה שלהם מעבר ל"זמן טכנולוגי" מרוכז. ככל שחלף הזמן, המכשירים הפכו לכלי עבודה ולמידה שהיה נחוץ לתלמידים כדי לגשת לסביבת המידע החינוכית שלהם: ספרי לימוד, כלי יצירה דרך מה שמכונה כיום Google Workspace, שיתוף פעולה עם מורים ותלמידים דרך Google Classroom וזמן למידה ממושך."
מה לגבי החששות מכך שתלמידים מבלים יותר מדי זמן בבהייה במסכי מחשב?
"אני חושב שהאיזון בכל דבר הוא הכרחי. מכיוון שאנו מוצאים את עצמנו צריכים לעסוק בעולם דיגיטלי עבור הגדרות אישיות ומקצועיות/בית ספריות כאחד, יצירת מרחב למידה והוראה מלבד מכשירים ניידים אלו היא קריטית. זמן מסך בשימוש למטרות הפדגוגיות הנכונות מועיל, אבל יותר מדי מכל דבר יכול להזיק."
האם השימוש הגובר במכשירים תורגם למודעות רבה יותר כיצד להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר במסגרות חינוכיות?
"במובנים מסוימים, הדרישות למעורבות מקוונת יצרו בביה"ס יותר עבודת צוות ושיתופיות בין ותלמידים וגם מורים. עם זאת, שימוש במכשיר לצורך מעורבות בתוכן בכיתה הוא לא בהכרח תמיד היעיל ביותר בהוראה בכיתה. אם כבר, אני חושב שלמדנו על הצורך והערך של שילוב נכון עם הוראה פנים אל פנים ושיתופיות מקוונת בין תלמידים כדי לאזן את חווית הלמידה . אנחנו צריכים לקיים את שניהם כדי לאפשר חוויות למידה טובה ."
20 שנה קדימה כיצד לדעתך ישתנה תפקידם של מחשבים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים אחרים בחינוך?
"ככל שנלמד יותר על סגנונות למידה אינדיבידואליים, אני חושב שנראה קשת רחבה יותר של אפשרויות לתלמידים בהתייחס להזדמנויות החינוכיות שלהם. אני חושב ששילוב של למידה מקוונת למידה פנים אל פנים יהפוך נפוץ יותר ככל שנלמד למנף את הכוח של המכשירים הניידים הדיגיטליים האלה."
מחקרים
מחקר שנערך בחמישה בתי ספר אסטוניים המציעים לתלמידיהם BYOD הגיע למספר מסקנות מעניינות, כולל:
• רשת Wi-Fi טובה לכל בית הספר היא חיונית;
• יש צורך בהסדרים לתלמידים שאין ברשותם מכשירים /מחשביםניידים
• ניתן להשתמש במכשירים ניידים ביעילות רבה כדי לתמוך בתלמידים העובדים בשיתוף פעולה, בזוגות או בקבוצות קטנות;
• נראה כי מחשבים ניידים עדיין טובים ברמות ביה"ס התיכון, בעוד שטאבלטים נוחים יותר לתלמידים בבתי יסודיים;
• מורים זקוקים למכשיר דיגיטלי משלהם וכן להכשרה ותמיכה ממומחה תקשוב פנימי בביה"ס
• מורים שפחות מנוסים בתקשוב זקוקים גם לתמיכה טכנית וגם להשראה פדגוגית מבחוץ .
על פי המחקר, ההורים היו מרוצים מכך שילדיהם משתמשים במכשיריהם בצורה פרודוקטיבית ויעילה.
Selwyn N, Nemorin S, Bulfin S, Johnson NF. Left to their own devices: the everyday realities of one-to-one classrooms. Oxford Review of Education. 2017;43(3):289-310.
בעשור האחרון התרחבו הטכנולוגיות הדיגיטליות האישיות לבתי הספר. מכיוון שתלמידים ומורים רבים מחזיקים כעת בסמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים, בתי ספר יוזמים מדיניות של מחשב אחד לאחד ו"הבא את המכשיר שלך" (BYOD) במטרה לעשות שימוש ב"מכשירים אישיים" אלה בכיתות. בהסתמך על מחקרים אתנוגרפיים שנערכו בשלושה בתי ספר תיכוניים אוסטרליים, מאמר זה מפרט את הדרכים שבהן התפשטות המכשירים הדיגיטליים באה לידי ביטוי בחוויות היומיומיות בבית הספר. בפרט, המאמר מדגיש את הדרכים שבהן צוות הוראה ותלמידים מנהלים דיאלוג על מעורבות טכנולוגית (לא) הולמת; הדרכים הרגילות שבהם תלמידים עושים שימוש במכשירים שלהם בכיתות; והמתחים הקשורים לשימוש במכשירים ניידים המתחילים כעת להתעורר בבתי הספר. המאמר בוחן כיצד הנוכחות המוגברת של טכנולוגיות ניידות ואישיות הולכת ונעשית שכיחה וגורמת גם לשינויים גם בתוך התרבות הארגונית והפדגוגית הקיימת בביה"ס , וגם את השינויים מבחינת ארגון ושליטה בית ספרית.
בישראל
יש כ40 בתי ספר בישראל שכבר מפעילים באופן מלא תוכניות BYOD , למשל :
מחשב נייד לכל תלמיד – אורט במעלה טבריה
אבל ,בישראל יש מציאות בה מערכת החינוך מתמודדת עם שמרנות גבוהה של הורים
גורמים מעכבים ברפורמות חינוכיות מתוקשבות : התנגדויות הורים
בשנת הלימודים 2015 השתתפו 200 בתי ספר בישראל בפרויקט התקשוב הלאומי במתכונת שלפיה הורי כל תלמיד רוכשים לו מכשיר טאבלט או מחשב נייד (BYOD – BRING YOUR OWN DEVICE). , עם זאת, בשנה שחלפה החלה להתגבש מחאת הורים נרחבת נגד מה שמוצג על ידי המשרד כחדשנות חינוכית.
בתחילת שנת הלימודים 2016 עתרו לבג"ץ קבוצת הורים, בהובלת תושבים מהוד השרון, בדרישה לאסור הפעלת תוכניות לימוד מתוקשבות המבוססות על שימוש במכשירים פרטיים או על רכישת אמצעים טכנולוגיים על ידי הורים. מדובר בהורים שמרביתם אמידים , שיכלו לשלם לעורכי דין , כך שהנימוק הכלכלי לגבי נטל כלכלי על הורים בטל בשישים.(אודות התכנית החדשנית בהוד השרון)
עתירה: הורים נגד טאבלטים – פורטל יבנה שלי
לסיכום ,
סביבת BYOD מאפשר לתלמיד לגשת ללמידה שלהם בכל זמן ובכל מקום. יש בכך כדי לתמוך בהמשכיות הלמידה בין הבית לבית הספר מכיוון שתלמידים יכולים לגשת למשאבי הכיתה הדיגיטליים ולתמיכה מעבר לכותלי בית הספר. בנוסף לכך,סביבת BYOD מספקת הזדמנות מוגברת לחוויות למידה מועשרות, עם גישה מוגברת למגוון עצום של משאבים למידה ועיון אלקטרוניים, כמו גם הזדמנות מוגברת ללמידה שיתופית להתרחש בין עמיתים לכיתה .
חשוב לציין, השימוש בטכנולוגיה בכיתה עוזר להכין את התלמידים שלנו לסביבות לימודים ועבודה עתידיות..
