הכתבה של נופר וחש עוררה עניין רב אבל גם תגובות מעניינות לא פחות , בהמשך תוכלו לקרוא את התגובה של אודי מלכה , מטובי המורים למדעי המחשב בישראל וגם כמה מאמרים קודמים שלי לגבי מיומנויות שיש להקנות לתלמידים וללומדים כיום.
אחרי שכלי ה-AI חדרו למיינסטרים (ועוררו הרבה סקרנות ובהלה), התגלה הכישור הבא שעלינו לרכוש. גוגל אמנם לימדה אותנו איך לדבר עם מכונה, אבל זה היה רק שיעור מבוא
"נחזור רגע לתחילת שנות האלפיים, אז רובנו פגשנו את מנוע החיפוש של גוגל לראשונה. מאז עברו כשני עשורים, ובינינו עדיין מסתובבים נשים ואנשים שלא מצליחים לחלץ את התוצאות הרצויות להם מתוך הררי המידע באינטרנט. במילים אחרות, הם לא ממש למדו איך להשתמש בגוגל; האופן שבו אנחנו כותבים שאלות לגוגל שונה לגמרי מהפלואו של הדיבור האנושי, וזו מיומנות שצריך לרכוש ולשכלל. אם זאת נשמעת לכם כמו הגזמה, כנראה שגם אתם לא ממצים את טווח היכולת העצום של מנוע החיפוש הזה.
עכשיו תחשבו פי אלף יותר גוגל – ותקבלו את כלי ה-AI שאנחנו משתעשעים בהם כבר תקופה. המשותף להם – ולכל כלי AI שאי פעם ייצא לשוק – הוא שבינה מלאכותית עושה מה שאומרים לה, ולא את מה שרוצים שהיא תעשה. סביר להניח שהניסיונות הראשונים שלכם ב-DALL-E 2 הניבו תוצאות די עלובות וחסרות מעוף. זה לא בגלל היעדר יצירתיות מהצד שלכם – גם אם יש לכם רעיון ממש טוב, תהיו חייבים להשלים עקומת למידה כדי ללמוד איך לדבר עם המכונה הזאת. כל עוד לא תשייפו את היכולת הזאת, הכלי הזה יהיה חסר ערך עבורכם.
למעשה, מתהווה פה כישור שעשוי להפוך לחלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לייצר ולהפיק מידע בעתיד. לדעת אילו מילים להכניס לפרומפט זאת אמנות של ממש – או תחום ידע, אם תעדיפו – וזה לא לגמרי אינטואיטיבי. עבור אנשים רבים (ובטח שעבור תלמידים) מדובר ברכישה של שפה חדשה, וכבר אין ממנה מנוס: גם אם הכלים האלה עדיין לא מושלמים, הפוטנציאל שטמון בהם הוא עצום – לפנאי וסקרנות, לימודים, מחקר, פיתוח ואפילו כתיבת קוד – והשימוש בהם ייכנס יותר ויותר עמוק לחיים שלנו.
אנחנו מחונכים לפתח כמה שיותר כישורים ולשאוף לדעת כמה שיותר על העולם – כי ידע זה כוח, כמו שאומרים האבות של כולנו. אבל הידע משתנה, והכוח עושה שיפט לצד השני של הנהר: אנחנו כבר לא צריכים לדעת את התשובות להכל, והעתיד שייך למי שיידעו לשאול את השאלות הנכונות" ( נופר וחש)
תגובה של ארי מלכה , מטובי המורים למדעי המחשב במערכת החינוך ובמכללות בישראל
אני מלמד הנדסת תוכנה כבר מעל 20 שנה ועוקב לא מעט אחר עידכונים הטכנולוגים לאורך השנים. טכנולוגיה לא מפחידה אותי ואני רואה את השינויים בה כאתגר ועניין (גם כחלק מהמקצוע שלי) יותר מאשר איום.
החשיבות של מיומנות לניסוח שאלה טובה או הגדרות מדוייקות לחיפוש תוצאות קיימת כבר היום והיא באה לידי ביטוי באיתור מקורות איכותיים במנועי חיפוש.
תלמידיי מתרגלים מיומנות זו כל היום (לפעמים רוב היום) בחיפוש אחר קטעי קוד ואיתור סיבות לבאגים בתוכניות שלהם.
עם שיפור הטכנולוגיה של chatGTP כנראה שגם המיומנויות של ניסוח שאלה תהיה פחות חשובה וגם בניסוח עילג נוכל למצוא את שחיפשנו.
קיימת התלהבות כללית מהנושא בצרוף שימושים מעניינים של chatGPT אבל להערכתי הוא עלול דווקא לפגוע ביכולת לנסח שאלות מעניינות, לדייק את החיפוש ולהיחשף למידע חדש.
פעם חיפשנו מידע בספריה ונחשפנו לתחומי עניין חדשים. עם התפתחות האינטרנט ועד היום מנועי חיפוש מספקים אפשרות להצליב מידע, להפנות למידע קיים עם אפשרות לבחון בעצמינו את המקור, לגלול ולראות מקורות שפחות "נחשבים" (לפעמים בצדק ולפעמים לא) אבל chatGTP מספק כרגע פתרון אחד ויחיד שנחשב לאמת (בדומה כיום לויקיפדיה). בעולם של פייק ניוז זה עלול להרחיק אותנו עוד יותר מהעובדות.
ראו גם :
עמי סלנט , המיומנות של אוצרות דיגיטאלית עולה בדרגת חשיבותה במערכות חינוך בעולם
ראו גם:
מנוע חיפוש מול נהג : מי מוביל את הנוסע באוטוסטרדת המידע ?
- לתכנון השאילתא המורכבת ומילות המפתח יש יותר חשיבות מאשר לשימוש בכלי חיפוש כאלו או אחרים.
- לפני כל שאילתא מורכבת צריך לבצע הליך של חקר מילות מפתח בכלי העזר המתוקשבים.
- חקר מילות מפתח באמצעות כלי עזר ותזראוסים ייקבע את יעילות החיפוש והתוצאות יותר מאלגוריתם החיפוש.
סוגיות אלו נדונות באופן שיטתי במצגת המצורפת כאן .
ראו גם : מתחת למכסה המנוע : אסטרטגיות חיפוש מידע באינטרנט ובמאגרי מידע | עמי סלנט
ראו גם : לקחים מתקופת הלמידה מרחוק בעת מגיפת הקורונה : תלמידים לא יודעים ללמוד באופן עצמאי
