הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים בלקט מס' 9 :
- מרחבי M21" יתוכננו כמרחבים דינאמיים במרקם בית-הספר
- מרחבי למידה מקוונים בתחומי הדעת
- מעבדת הבינה המלאכותית במשרד החינוך
- שיטות הוראה : טיפים לשיפור האווירה הלימודית בכיתה
- נדחקים מהקריירה : הסיבות של מורים לשעבר לעזיבתם את המקצוע
- תלמידי כיתות י' תקועים במצב ביניים
- ה-GPT מגיע לטימס!
- הכירו את DALL-E, האתר שמייצר עבורכם יצירות אומנות מרהיבות בקלות ופשטות.
- יישום הבינה המלאכותית החדש של חברת פיגי מתאים גם לחינוך
- מתי הבינה המלאכותית תִּלְמַד עברית ?
- סרטון על 7 טריקים וטיפים שאתם אולי מכירים או לא מכירים בגוגל דרייב!
- אוריינות דיגיטלית– אוגדן סקירות קצרות (ד"ר סיגל בן עמרם)
הסקירה המלאה
נדחקים מהקריירה: הסיבות של מורים לשעבר לעזיבתם את המקצוע
המחקר הנוכחי בחן את הגורמים הדוחפים את המורים לעזוב את המקצוע ואלו אשר מושכים אותם אל עבר קריירה אחרת. משתתפי המחקר היו 10 מורים ו-11 מורות לשעבר שפרשו לאחרונה מהמקצוע. כולם לימדו בבתי ספר בבלגיה והיו עם דרגות שונות של וותק, ביניהם מורים חדשים ומורים ותיקים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות.
תלמידי כיתות י' תקועים במצב ביניים — וקיש חייב להם הסברים
ליאור דטל
כשר החינוך יואב קיש ביטל את הרפורמה בבגרויות מסיבות פוליטיות בלבד, הוא יצר מצב בלתי אפשרי עבור תלמידות ותלמידי כיתות י' ■ באותו זמן, מורים ממשיכים לקבל תוספות שכר ויוצאים להכשרות כדי להתאים עצמם לרפורמה, שבוטלה
מרחבי למידה חדשניים בהשקעה של מיליוני שקלים יוקמו ב – 7 בתי ספר …
"מרחבי M21" יתוכננו כמרחבים דינאמיים במרקם בית-הספר, בתוך המבנה, כ"כיתה" הוליסטית ללא גבולות פיזיים מוכתבים או היררכיה מסורתית, על בסיס תפישה פדגוגית חדשנית, וילוו בפיתוח מקצועי התומך תהליכי הוראה בסביבה מתקדמת.
מרחבי הלמידה החדשניים הם חלק מתהליך רחב להתאמת הלמידה לדמות הלומד העתידי. מרחבי הלמידה החדשים מצויידים במערכות ישיבה דינאמיות , בכיתות שקופות ובעיצוב רב גוני – שובר מוסכמות. בשנה הקודמת תוקצבו 600 מרחבי למידה חדשניים ומשרד החינוך ממשיך ומיישם את תכנית החומש בקצב של 600 מרחבים בשנה.
תכנון ועיצוב מרחבי M21
תוכנית זו היא תוכנית לאומית המבקשת לעצב את חוויית הלמידה באמצעות עיצוב מחודש של מרחבי הלמידה בתוך מוסדות החינוך הקיימים, מתוך תפיסות ומודלים פדגוגיים חדשניים והתאמתם לפרקטיקות הוראה-למידה עדכניות ודינמיות.
התוכנית מבקשת לפרוץ את פרדיגמת החשיבה המסורתית על מרחב הלמידה ולקדם מרחבי למידה חדשניים, הנותנים מענה מיטבי למורים מובילי פדגוגיה חדשנית וקוראת לחשיבה מחודשת על מרחב הלמידה בכיתת האם פנימה ובקונטקסט המרחבי בסביבתה, תוך ניצול המרחבים הציבוריים.
עיצוב המרחבים הוא תוצאה של תהליכי חשיבה אינטנסיביים המתרחשים בתוך מוסדות החינוך יחד עם צוותי החינוך, הקהילה והתלמידים, הקושרים את שיטות ההוראה למרחב כטקסט חזותי.
>> למידע נוסף על תכנון ועיצוב מרחבי M21
המהפך של בית ספר קיבוץ גלויות , פ"ת : נפתח מרכז טכנולוגי חדשני
מרכז חדשני בשם הענן נחנך לאחרונה בבית הספר קס"ם (קיימות סביבה מדעים) קיבוץ גלויות. פתח תקווה . מדובר במרכז ייחודי מסוגו, שמטרתו ללמד את הילדים על המגמות החדשות ביותר בעולמות החדשנות והטכנולוגיה, וזאת בדרך חווייתית ולא רק דרך למידה פרונטלית. המרכז צפוי למשוך אליו מבקרים מכל רחבי העיר ואולי גם מחוץ לעיר, ובכך ניתן יהיה למצב ולבדל את קיבוץ גלויות כבית ספר ייחודי בתחומי הטכנולוגיה, המדע והמתמטיקה. המרכז גם אמור להוות מקום מפגש בין תעשיות וחברות עסקיות ובין תלמידים, קהילות, מורים והורים.
מרכז ענן נפתח במבנה שנמצא בשטח בית הספר ועד כה היה מוזנח ולא בשימוש במשך רוב הזמן. המקום שופץ במשך שלוש שנים ובהשקעה של ארבעה מיליוני שקלים מקופת העירייה וחברת פיינל.
מרכז ענן מיועד לשמש כמרכז לימודים עבור תלמידי כיתות ד' – ו' בהתאם למערכי שיעור בנושאים של מדעים, חלל וטכנולוגיה. השיעורים יהיו תחילה עבור תלמידי בית הספר, ובהמשך, גם תלמידים מבתי ספר אחרים יוכלו להגיע לשם.
מרחבי למידה מקוונים בתחומי הדעת
"אני מכיר רק בני אדם": מרחב למידה חדש בנושא חסידי אומות העולם
כדי לעורר שיח חינוכי וערכי על סוגיות כמו התמודדות עם הרוע, רוח האדם ומורכבותן של דילמות מוסריות, פותח לאחרונה בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה מרחב למידה המיועד לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון ואשר עוסק בחסידי אומות העולם.
כאשר פיזי ודיגיטלי מתחברים יחדיו
עקרונות ליצירת מרחבים פיזיטליים כאחת הפרקטיקות של הוראה ולמידה בגן העתידי. נגדיר את מאפייני המרחבים הללו ונציע דרכים מיטביות לשימוש בהם בשגרה היומיומית בגן ובתקשורת מרחוק. לבסוף, נגדיר את ארבעת מוקדי היישום, המתקיימים בשדה הפעולה החינוכי של הגן העתידי: ארגון מרחב, ניהול זמן, פרקטיקות הוראה ולמידה ותוכן בהקשר לשימוש במרחבים פיזיטליים. כל זאת, על מנת לספק לילדים ולילדות של דור האלפא חינוך משמעותי, חדשני ורלוונטי, המותאם לצורכיהם/ן במציאות המשתנה.
ּכְ שֶ פיזיוְדיגיטלי מתחברים יחדיו – משרד החינוך
5 טיפים לשיפור האווירה הלימודית בכיתה – הגיע זמן חינוך
למאמר של רן שמשוני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה ( קישור)
בינה מלאכותית שכותבת עבודות? למערכת החינוך יש רעיונות אחרים
בזמן שמורים חרדים מפני התוכנה החדשה שכותבת טקסטים בלחיצת כפתור, אנשי חינוך עמלים על שלל פיתוחים משלהם. אלה כוללים עוזר הוראה רובוטי, תוכניות לימוד מותאמות אישית לכל תלמיד ואפילו מודל לאיתור נשירה בקרב תלמידים
מאת : שירה קדרי-עובדיה
ד"ר עמיר גפן , הוא מנהל מעבדת הבינה המלאכותית במשרד החינוך .
תפקידו של גפן במערכה הזאת מורכב. מתוקף תפקידו, הוא עצמו ממונה על ניהול מחקרים בתחום הבינה המלאכותית במערכת החינוך, ושותף בגיבוש המלצות לקובעי המדיניות במשרד. בימים אלו הוא עובד על אווטאר (דמות ממוחשבת) שעוזר לתלמידים בזמן השיעור, וכן על מערכת לאיתור נשירה שמבוססת על טכנולוגיה זו. אולי גם בגלל זה הוא אינו ממהר להיכנס לבונקר נוכח הופעתו של הצ'אט החדש, המסוגל לכתוב טקסטים שלמים בלחיצת כפתור. בשעה שבמשרד כבר החלו דיונים בעניין, בניסיון לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, גפן סבור שלא רצוי ואף בלתי אפשרי לאסור שימוש בתוכנה, גם בשיעורי הבית. "זה לא נראה לי נכון מבחינה חינוכית וטכנולוגית", הוא מסביר.
השאלות שמעסיקות כמעט כל מורה בישראל העסיקו את גפן הרבה לפני ChatGPT. מעבדת הבינה המלאכותית שבראשותו הוקמה לפני ארבע שנים, במסגרת אגף המו"פ (מחקר ופיתוח) במשרד החינוך. זהו אגף ייחודי למדי בנוף של המשרד: גוף קטן וגמיש יחסית, המסייע לבתי ספר לפתח יוזמות חינוכיות ומנהל ניסויים בתחומים שיעסיקו את משרד החינוך בעתיד. "הבינה המלאכותית משנה ועוד תשנה את העולם, ובתוך זה גם את החינוך", אומרת מרב זרביב, מנהלת האגף, "האתגר המרכזי שלנו כאנשי חינוך הוא להכין את התלמידים לעולם עתיר בינה מלאכותית, וגם לסייע למורים להשתמש באופן אפקטיבי בכלים הללו כדי לשפר את תהליכי ההוראה בכיתה".
במטח החלו לפתח "סביבת למידה" ממוחשבת המבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת למידה מותאמת אישית, וכבר כיום היא משמשת תלמידי כיתות ד' בשיעורי החשבון בכ–120 בתי ספר ברחבי הארץ. "30 תלמידים בכיתה יכולים לחוות 30 מסלולי למידה שונים, כל תלמיד והמסלול שמתאים לו", אומר ד"ר יניב ביטון, ראש תחום מתמטיקה, מדעי המחשב ומדע וטכנולוגיה ב"מטח". זוהי מערכת לומדת, ולפיכך היא הולכת ומשתפרת ככל שהתלמידים מתנסים בה. "בשנה הראשונה התלמידים היו צריכים לענות על שאלה אחרי שאלה, ומאחורי הקלעים אנחנו אספנו את הנתונים ובדקנו — כמה זמן נדרש לתלמידים לפתור את התרגיל? מה הקשר בין צפייה בסרטוני ההסבר לבין ההצלחה בפתרון המשימות?" מדגים ביטון. "ככל שנאספים יותר נתונים, המערכת לומדת לדייק את עצמה".
לכתבה המלאה של שירה קדרי-עובדיה ( קישור)
ה-GPT מגיע לטימס!
היינו רציניים כשאמרנו שאנחנו מתכוונים להביא כמה שיותר מהר את יכולות הבינה המלאכותית המדהימות של GPT לפיתוחים שלנו.
תכירו את Intelligent Recap – טכנולוגיה חדשה בתוך טימס פרימיום, שפותחה פה אצלנו במרכז הפיתוח בישראל בשיתוף Open AI ושכוללת הרבה קסם – הטכנולוגיה מסוגלת לסכם אוטומטית פגישות טימס, לתמצת את עיקרי הדברים ואת הנקודות הכי חשובות שעלו בהן, ואם זה לא מספיק אפילו לתת לכל משתתף בסוף הפגישה תובנות והמלצות מה המשימות שהוא צריך לבצע בעקבותיה. בקיצור, עוזר אישי.
זה לא קורה בעתיד, זה לא קונספט של מוצר, הוא יוצא עכשיו. היום. באמת.
ג'ורג'י, ע' ודטל, ל' (2023). "המורים בישראל עוד לא החליטו איזה ציון לתת לשיעורי הבית שהכין ChatGPT",
עיקרי הדברים:
- בשלב זה, המערכת בעברית רחוקה מלהיות מדויקת, וההתייחסות אל המידע שהיא מספקת כאל משהו אובייקטיבי או מדעי שגויה ואפילו מסוכנת
- על מערכת החינוך לשנות את הדגשים: פחות לסקר מקורות מידע או לסכם אותם, ויותר להפעיל חשיבה עצמאית, בצורה שפחות מאפשרת לעקוף אותה
- "התלמידים יידרשו להציג את העבודה שלהם בפני המורים, להסביר ולענות על שאלות. תוך דקה נדע מי כתב אותה – תלמיד או תוכנה"
- שימוש נכון במערכת יכול להיעשות באמצעות הכשרת התלמידים לשאול את השאלות הנכונות, שגם היא מיומנות חשובה
- "במקום להיבהל מהכלי הזה, עדיף שנלמד את הילדים לעבוד איתו בצורה יעילה ולשפר את התוצרים של הבוט. כמו שאנחנו מלמדים אותם להשתמש בתוכנות מחשב, נצטרך ללמד אותם לעבוד עם הבוט"
- אם הצ'אטבוט יוכל לכתוב עבודות במקום התלמידים, האם יהיה טעם להטיל מטלות כתיבה להכנה בבית, או בכלל ללמד את התלמידים לכתוב בעצמם עבודות?
- המערכת תוכל אולי לחבר שאלות למבחנים, לבדוק אותם וללמד מקצועות טכניים ואפילו הומניסטיים, אבל לא להדביק את התלמידים בתשוקה וסקרנות, ולא לספק להם עידוד
מערכת הבינה המלאכותית ChatGPT כבר משמשת תלמידים רבים במערכת החינוך. לפי כתבה באתר TheMarker, "מדובר ברעיון נחמד שיכול לסייע פה ושם בהכנת שיעורי הבית, אבל הוא לא מספיק טוב, מדויק או מעמיק כדי להחליף את המערכת הקיימת, בוודאי לא במקצועות ההומניים ולא בשפה העברית. זה לא אומר שזה לא יקרה, אפילו מהר יותר ממה שחושבים".
מחפשים דרך לחשוף את הילדים לבינה מלאכותית ועל הדרך לעשות קצת כיף?
Dalle- E תמונות ובינה מלאכותית בשיעורים – זינוק לחינוך עם הילי זוורו
יישום הבינה המלאכותית החדש של חברת פיגי מתאים גם לחינוך
השבוע השקנו בחברת פיגי את מוצר הבינה המלאכותית שלנו, שעושה שימוש בפרוטוקולים פומביים דוגמת ChatGPT ו-Stable Diffusion ובטכנולוגיה שפותחה על ידינו כדי להשלים אותם, על מנת לאפשר לאנשים לייצר בקלות ובמהירות תכנים מעוצבים בפורמט מעניין.
אם יצרתם מסמך בפיגי סביר שהוא יהיה מעוצב, מאורגן ומנוסח היטב, אבל אין ספק שהוא ייעדר את הממד האישי. וכאן אתם נכנסים לתמונה: אתם מוזמנים למחוק, להוסיף, להחליף חלק מהתמונות והטקסטים, לשכפל חלק מהעמודים, ולהוסיף שאלונים, קבצי אודיו, אנימציות ועוד ועוד. התקווה שלנו היא שכשתלמיד בוחר להגיש עבודה לבית הספר, למשל, הוא ייעזר במערכת האוטומטית שלנו כדי לייצר את הגרסה הראשונה של העבודה, אבל אחר כך יערוך אותה, יתקן אותה, ותוך כדי התהליך יעבור חוויה לימודית משמעותית עד לקבלת תוצר שהוא שלם איתו. באותה מידה, אם מישהו רוצה לערוך מצגת לצוות שלו, לבנות פעולה לקבוצה בתנועת הנוער או לכתוב מאמר בנושא מסוים אין פסול בלהיעזר באמצעים טכנולוגיים כדי לייצר את התשתית, בתנאי שלאחר מכן מתבצעת עריכה והתאמה ידנית.
טכנולוגיית מנוע החיפוש, למשל, שהומצאה במאגרי מידע מקוונים עוד טרם המצאת האינטרנט, חוסכת לנו הרבה שעות של נבירה בספריות, חיפוש באינדקסים וקריאה, ומביאה אותנו ישר אל המידע שאנחנו מחפשים. זה בא על חשבון ההעמקה, במידה מסוימת, אבל מייעל את התהליך ומאפשר לנו לרכז את רוב האנרגיה שלנו במה שחשוב באמת – עיבוד המידע, הסקת מסקנות וניסוחן. הטכנולוגיה החדשה לוקחת את זה צעד קדימה ולא רק מאתרת מידע אלא גם מעבדת אותו ומנגישה אותו בצורה קריאה וקלה להבנה, אבל כשם שהאינטרנט ומהפכת החיפוש היוו זרז לחשיפה למידע רב יותר, כך אני מקווה שגם השימוש בבינה מלאכותית יהיה מקפצה לאנשים להביא לידי ביטוי את היצירתיות ואת שיקול הדעת שלהם לטיוב התוצרים האוטומטיים, ולא להחליפם בפתרון טכנולוגי.
אין ספק שהטמעת טכנולוגיה בחיי היומיום שלנו באה על חשבון פעולות אחרות ומכחידה במידה רבה כישורים שפותחו עד היום, כשהפעולות שהיא מחליפה נעשו בצורה ידנית. זה נכון לגבי רכבים ממונעים, מחשבון, מיקרוגל, טלפון נייד, מקלדת/מדפסת ועוד אינספור טכנולוגיות אחרות. כשהגשתי למורה שלי בכיתה י׳ עבודה מודפסת היא דרשה ממני להגיש אותה שנית בכתב יד בטענה ש״אנחנו לא רובוטים״. כיום, ברוב מוסדות החינוך הדפסת עבודות להגשה היא דרישת חובה. תהליך האימוץ של כל טכנולוגיה כרוך גם בהתגברות על החשש שהיא תחליף לחלוטין ותעלים התנהגות אנושית שיש בצדה ערכים חיוביים וכמובן שתיפול בידם של אנשים שיעשו בה שימוש זדוני ויעיל כדי לפגוע באחרים. החששות טבעיים, מובנים ובמידה מסוימת גם מוצדקים. האתגר שלנו כבני אדם הוא לא להימנע מהקידמה, אלא לעשות בה שימוש פרודוקטיבי, מוסכל ומוסרי ( שאול אולמרט, ינואר 2023 ).
מתי הבינה המלאכותית תִּלְמַד עברית ?
למה בינה מלאכותית אינה פועלת בעברית?
הבעיות: מעט מידע, מעט תמריצים
פרופ' אביב גאון, מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, אומר בשיחה עם גלובס: "למה בינה מלאכותית אינה פועלת בעברית? זו נקודה כואבת. הרי איך מערכות בינה מלאכותית עובדות? באמצעות מסדי נתונים שהמערכת מאומנת עליהם. היא מאומנת על מערכי מידע שכוללים גם עברית, ולכן ישנם כלים עם יכולות בעברית. הבעיה היא שהמערכות הללו לומדות על בסיס מידע קיים או על בסיס אינטראקציות ומעורבות. משמע, שפות עם מעט דוברים, כמה מיליונים בודדים, יהיו חלשות יותר משפות כמו אנגלית או סינית" ( נבו טרבלסי , גלובס , 27 לינואר 2022 ) .
לחברת AI21 Labs הישראלית יש שני מוצרים, אחד לכתיבה (שמציע פיצ'רים כמו שכתוב הטקסט והצעת חלופות), ואחד לקריאה (שמסכם טקסט ארוך לקטעים קצרים). אורי גושן, מנכ"ל משותף בחברה, מודה שגם במוצרים שלהם יש בעיה בשפה העברית. "מדובר בתכונה אינהרנטית של מודלי שפה ובדרך בה מאמנים אותם", הוא מסביר. "לוקחים את כל הקורפוס האינטרנטי (מאגר טקסטים המשמש לניתוחים ומחקר, נ"ט) ונותנים למערכת לחזות את המילה או רצף המילים הבאות. אנחנו חברה מסחרית, כך שרוב השוק בשפות אחרות ובלבד בשפה האנגלית".( נבו טרבלסי , גלובס , 27 לינואר 2022 ) .
AI21 Labs הישראלית של פרופ' יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, שכאמור גייסה לאחרונה 65 מיליון דולר, בונה מודל שפה שמתחרה במודלים כמו של OpenAI. מודל זה מאפשר למפתחים ולחברות לבנות יישומי הבנת שפה טבעית. AI21 Labs גם מפתחת כלים כאלה בעצמה: Wordtune, כלי שעוזר בתהליך הכתיבה, מתקן טעויות ומשפר את הדקדוק (ומתחרה בגרמרלי הפופולארי). ( שגיא כהן , דה-מרקר )
היי חברים,
משתמשים בגוגל דרייב? בטוח שכן
הכנתי סרטון על 7 טריקים וטיפים שאתם אולי מכירים או לא מכירים בגוגל דרייב!
תעיפו מבט, יש שם דברים ממש מגניבים
אוריינות דיגיטלית- אוגדן סקירות קצרות
ד"ר סיגל בן עמרם , המומחית המובילה לאוריינות דיגיטלית בארץ וגם בעולם
"כל מי שמכיר.ה אותי יודע.ת כמה הנושא של חינוך לאוריינות דיגיטלית קרוב ללבי ונוגע בכל עיסוקי. מהי אוריינות דיגיטלית? מה חשיבותה לשדה החינוך? כיצד מתייחסים למונח זה במדינות אחרות? כיצד יש להכשיר מורים ומורות להוראת אוריינות דיגיטלית? מה הם האתגרים הייחודיים ומה קורה בתחום זה במערכת החיונך שלנו, בישראל? לכן שמחתי מאד כאשר הוזמנתי על ידי לשכת המדענית הראשית, לענות על שאלות אלה, שהתעוררו במערכת החינוך ולכתוב סקירות ספרות בנושא חינוך לאוריינות דיגיטלית. כעת חמשת פרקי הסקירה פורסמו יחד תחת הכותרת: אוריינות דיגיטלית- אוגדן סקירות קצרות שהוגש ללשכת המדען הראשי, משרד החינוךֿ מאת ד״ר סיגל בן עמרם | אוגוסט 2022. גאה לפרסם כאן קישור לאוגדן ומקווה שתמצאו בו עניין ושימוש רב"
לסקירה של ד"ר סיגל בן עמרם (קישור)
עד כאן לקט מתכלל מס' 9. הלקט הוא תוצאה של עבודת איסוף שיטתית והשקעת זמן . הוא לא נוצר ע"י בינה מלאכותית.
