איסוף, חקר מקורות מידע ותמצות : עמי סלנט , מידען
עיקרי דברים
- מורי הכיתה של היום לא יכולים להתחרות בעולם מחודש המונע על ידי מכשירים דיגיטליים ניידים וזרמים קבועים של סרטונים מרצדים. צמצום השימוש בטלפונים סלולריים עשוי היה לעבוד לפני עשור, אבל היום החזרת בני נוער למצב של איסור שימוש למניעת בהסחת דעת תהיה כרוכה במלחמה אבודה של תרבות הוראה ולמידה בלתי אפשרית ושינוי מהותי של התנאים המאפשרים המעורבות בכיתה.
- תוך שימוש בראיונות עומק איכותניים, המחקר מוצא פרדוקס בלתי צפוי: התלמידים משתמשים לעתים נדירות בטכנולוגיה ניידת בכיתה, ויתר על כן, אינם מצפים להשתמש בה בסביבת הכיתה הפורמלית, בעוד שמחוץ לכיתה הם מאמצים באופן מלא את היישומים החינוכיים של המדיה הניידת.
- ד"ר מירב אסף, ראש התוכנית לתואר שני ל"חינוך בעידן טכנולוגיות מידע" במכללת קיי, סבורה כבר כי דווקא יש לאפשר לילדים להחזיק בסמארטפונים בתחומי בית הספר.
- ד"ר אסף רואה בהחלטה למנוע שימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר עצימת עיניים ממציאות טכנולוגית שלצד מגרעותיה גם יתרונות רבים המהווים כלי משמעותי ללימוד והוספת ידע ומידע.
- "רוב המידע לא נמצא אצל המורה אלא ברשת. רק חלקיק קטן מהמידע נמצא בספר הלימוד. כשאנחנו מוציאים את הרשת מהלמידה אנחנו מונעים את השפע של הלמידה ופוגעים בלמידה, אבל זה פחות מטריד אותי", אומרת ד"ר אסף ומציעה לנהוג במכשירי הטלפון כשם שנוהגים בהתייחסות לסוכר כחומר ממכר, מלמדים כיצד לצרוך, כמה ומתי.
- בעוד במערכת החינוך הישראלית מתלבטים ומתווכחים לגבי השימוש של טלפונים ניידים בכיתה, הרי יש מדינות אחרות בעולם בהן בתי הספר גילו יוזמה ופיתחו בעצמם סביבות למידה מאתגרות המבוססות על למידה ניידת , במדינת אוהיו בארה"ב פותחה סביבת למידה מתוקשבת להפעלת תלמידים של ביה"ס עם טלפונים חכמים. הנחת היסוד של הפרויקט : על מנת לצמצם את הפער בין עולם הלימודים של התלמידים לבין עולמם האישי צריך לתקשר איתם באופן בו הם מרגישים טבעי ונוח.
- למרות שמדיניות השימוש במכשירים אישיים משתנה לא רק ממחוז למחוז אלא מכיתה לכיתה בארה"ב , כמעט כל מורה בבית ספר תיכון שדיברתי אתו בשנה האחרונה הכיר במצב נורמלי חדש של תלות טכנולוגית "פוסט-מגיפה".
- בחלק ב' של הסקירה הצעות ורעיונות של מורים בארץ ובעולם כיצד ללמד בכיתה בעזרת הסמארטפונים , כולל, כלים דיגיטליים מומלצים .
חלק א'
מבוא : דור האלפא בבתי הספר
יותר מ-90% מכלל בני הנוער גולשים באינטרנט בדרך זו או אחרת, בתדירות גדלה והולכת. הזמינות והתפוצה של תקשורת אינטרנט אלחוטית מהירה, של סמארטפונים, טאבלטים, רשתות חברתיות ועוד, ההולכת עם ילדינו בכף היד לכל מקום, הפכו את הסיסמה "חיזוק התקשוב במערכת החינוך" ללא-רלבנטית, אפילו מגוחכת: התלמידים כבר מזמן שם, בלי שום קשר למה שהמערכת עושה או לא. אנו ניצבים בפני דור שנולד וגדל מחובר עם סמראטפונים , דור שמרגיש כל-כך נינוח עם הדינמיקה של למידה מקוונת שהיא אינה טבע שני שלו, היא טבע ראשון ( ד"ר ליאת בן דוד)
הסוציולוג האוסטרלי מארק מקרינדל מכנה את הדור שנולד אחרי דור ה-IGEN – 'דור האלפא', שנולד אחרי שנת 2010. אם הדור הקודם גדל אל תוך המהפכה המכוננת ועליית המדיה הדיגיטלית, הרי שדור האלפא נולד עמוק לתוך המהפכה. הוא מכונה גם 'דור הזכוכית', על שם הזכוכית שממנה עשויים מסכי הסמארטפונים. הוא צפוי להיות הדור המשכיל ביותר ובעל כוח הקנייה הרב ביותר עד כה. מבחינה טכנולוגית בני הדור הזה יהיו כמה צעדים לפני הוריהם, בני דור ה-Y הדיגיטליים למדי.
מארק מקרינדל, חוקר דורות מאוסטרליה, אשר במשך שנים מנסה להרכיב פרופיל חברתי של הדור החדש, ואף מוביל קמפיין לכנותו "דור האלפא" טוען כי הם חלק מניסוי גלובלי לא מכוון בו מסכים מוצבים מול עיניהם של ילדים ומשמשים כעזרים להרגעתם, בידורם והן למטרות לימוד. בראיון לניו יורק טיימס הוא אמר "הם (בני דור האלפא) נולדו ב-2010, השנה בה הושק האייפד, נוצר האינסטגרם והמילה של השנה הייתה 'app', ועל כן הם גדלים מול מסכים במידה רבה יותר מבעבר. מסיבה זו הם גם כונו 'דור הזכוכית'".
יפעת מור, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, חוקרת ומרצה על מדיה דיגיטלית, מציינת נקודה שעלינו לקחת בחשבון: "אנחנו כחברה משתנים כל הזמן. אם תלכי לסוקרטס ואפלטון, תראי שהם נחרדו ממה שהופעת השפה הכתובה תעשה לתרבות האוראלית. הם חששו שזה ינוון אותנו. הרי אנשים היו זוכרים כמויות אדירות של מידע לפני שהופיע הכתב, וזה באמת שינה את האופן שבו אנחנו משתמשים במוח. היום אין שום סיבה שבן אדם יזכור וישנן כמויות של טקסט".
מקור :ללמד את דור האלפא בבתי הספר (קישור)
כיתות שבורות: מדוע למורים ולהורים אין סיכוי
דור שלם של ילדים מחובר לטלפונים סלולריים ומראים סימנים של מצב מנטלי חדש TikTok Brain
מאת: הפרופסור לחינוך Paul W. Bennett
מורי הכיתה של היום לא יכולים להתחרות בעולם מחודש המונע על ידי מכשירים דיגיטליים ניידים וזרמים קבועים של סרטונים מרצדים. צמצום השימוש בטלפונים סלולריים עשוי היה לעבוד לפני עשור, אבל היום החזרת בני נוער למצב של איסור שימוש למניעת בהסחת דעת תהיה כרוכה במלחמה אבודה של תרבות הוראה ולמידה בלתי אפשרית ושינוי מהותי של התנאים המאפשרים המעורבות בכיתה.
יצירת תרבות של כבוד הדדי ולמידה תכליתית ללא הפרעות קבועות ובלתי פוסקות לא תבוא בקלות. זה עשוי לדרוש שינוי מוחלט בגישה הפדגוגית עם התמקדות מחודשת ב'למידה ממוקדת הוראה'. עם הזמן, נראה את הצורך הקריטי במערך חדש לגמרי של הנחיות פדגוגיות להתנהגות תלמידים המכוונות לבניית סביבות למידה חיוביות, עקביות ורגועות יותר . "
מקור :
Paul W. Bennett, Ed.D., is Director, Schoolhouse Institute, Adjunct Professor of Education, Saint Mary’s University, and National Coordinator of researchED in Canada. His latest book is The State of the System: A Reality Check on Canada’s Schools (2020).
קישור Broken classrooms: Why teachers and parents don't stand a chance..
אותות השינוי "במלחמה" על הטלפונים חכמים במערכות החינוך העולם
מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם!
תוך שימוש בראיונות עומק איכותניים, המחקר מוצא פרדוקס בלתי צפוי: התלמידים משתמשים לעתים נדירות בטכנולוגיה ניידת בכיתה, ויתר על כן, אינם מצפים להשתמש בה בסביבת הכיתה הפורמלית, בעוד שמחוץ לכיתה הם מאמצים באופן מלא את היישומים החינוכיים של המדיה הניידת.
סקר שנערך לאחרונה בארה"ב הראה כי 47% מהתלמידים אומרים שהם השתמשו באפליקציה לנייד למטרות למידה.
מאז ומתמיד משרדי החינוך בעולם התנגדו לשימוש בטלפונים החכמים בכותלי בתי הספר, בטענה שמדובר בהסחת דעת מיותרת שפוגעת בריכוז התלמידים ו"תופסת" את תשומת לבם במהלך השיעורים, ולכן גורמת לפספוס של חומר רב. אם נחשוב על כך לעומק, אכן מדובר בתחרות לא כל כך הוגנת. דברי המורה מול כל הגירויים שמספק לנו הסמארטפון, שמושך את תשומת לבנו ל"רק שנייה אחת, המורה!" שמתארכת עוד ועוד מבלי שבכלל נשים לב.
המלחמה של משרדי החינוך בעולם נגד המכשירים האלקטרוניים לא פסקה מעולם, מאז ועד היום. אך למרות כל האיסורים והעונשים, האיומים והחוקים, מדובר במלחמה עם מנצח ידוע מראש והכף לא נוטה לכיוונם של אנשי החינוך.
יחד עם זאת, נראה כי לאחרונה החלו במשרדי החינוך בעולם להכיר בתבוסה הידועה מראש ולשים סוף למלחמה ארוכת השנים
שרון גרינברג, סמנכ"ל המחקר והפיתוח ברשת אורט, מצביע על כך כי שינוי המגמה הגיע מארה"ב, שם החל בכלל כמהלך של מערכת מתגוננת, כאשר בתי הספר אסרו את השימוש בטלפונים ניידים בכיתות, שכן התלמידים השתמשו בהם כדי להפריע לשיעורים. ואולם, לדברי גרינברג, בתי הספר בארה"ב שינו את המדיניות בעקבות שוק העבודה. בארגונים רבים הבינו כי השימוש במכשירים האישיים של העובד חוסך לארגון משאבים, וגם את הצורך בביצוע התאמות שונות בין המערכת המחשוב הארגונית לזו האישית. כך, נוצרה מגמת BOD – Bring your Own Device: הבא את המכשיר שלך, כאשר העובד מוזמן להשתמש בטלפון האישי שלו גם בעבודה. בתי הספר, שחלקם סובלים ממחסור חמור במשאבים, שמחו לאמץ את השיטה – והאפליקציות החינוכיות למכשירים ניידים לא איחרו לבוא.
ד"ר מירב אסף, ראש התוכנית לתואר שני ל"חינוך בעידן טכנולוגיות מידע" במכללת קיי, סבורה כבר כי דווקא יש לאפשר לילדים להחזיק בסמארטפונים בתחומי בית הספר.
ד"ר אסף רואה בהחלטה למנוע שימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר עצימת עיניים ממציאות טכנולוגית שלצד מגרעותיה גם יתרונות רבים המהווים כלי משמעותי ללימוד והוספת ידע ומידע.
בדבריה היא מזכירה כי גם כאשר יצאו המכוניות הראשונות לדרכן לא היו תמרורים, רישיונות ורגולציה שתתווה את האופן בו ניתן ונכון להשתמש בכלי החדש, וככל שחלף הזמן התמודדה האנושות עם המכשיר המשלב סכנה ויתרונות. כך לטעמה יש לנהוג גם עם מכשירי הטלפון החכמים.
"רוב המידע לא נמצא אצל המורה אלא ברשת. רק חלקיק קטן מהמידע נמצא בספר הלימוד. כשאנחנו מוציאים את הרשת מהלמידה אנחנו מונעים את השפע של הלמידה ופוגעים בלמידה, אבל זה פחות מטריד אותי", אומרת ד"ר אסף ומציעה לנהוג במכשירי הטלפון כשם שנוהגים בהתייחסות לסוכר כחומר ממכר, מלמדים כיצד לצרוך, כמה ומתי.
"אני מסכימה עם ד״ר אסף – מניעת שימוש בטלפונים בכיתה היא עצימת עיניים בפני הקידמה.
אני משתמשת באפליקציות חינוכיות לניהול כיתה (גוגל קלאסרום), לשיעורי בית ולמעקב אחר הכנתם (גוגל פורמס), ללמידה עצמית (קוויזלט) למשחקים לסיכום חומר (קויזלט וקהוט) ואפילו לשימוש בספרי הלימוד (קלאסוס).
נכון, יש מאבק תמידי בנוגע לגלישה בעניינים שלא קשורים לשיעןר בזמן השיעור, אבל זה דומה בעיני לקריאת ספר או לפטפוט עם חברים. יש לי דרכים להתמודד גם עם זה והן לא כוללות מניעה של שימוש בטלפון בשיעור."
בעוד במערכת החינוך הישראלית מתלבטים ומתווכחים לגבי השימוש של טלפונים ניידים בכיתה, הרי יש מדינות אחרות בעולם בהן בתי הספר גילו יוזמה ופיתחו בעצמם סביבות למידה מאתגרות המבוססות על למידה ניידת , כך לדוגמא, מדווח טוני בייטס כי במדינת אוהיו בארה"ב פותחה סביבת למידה מתוקשבת להפעלת תלמידים של ביה"ס עם טלפונים חכמים. הנחת היסוד של הפרויקט : על מנת לצמצם את הפער בין עולם הלימודים של התלמידים לבין עולמם האישי צריך לתקשר איתם באופן בו הם מרגישים טבעי ונוח. לאחר שנתיים של התנסות עם טלפונים חכמים כחלק ממערך למידה מתוקשב פעיל עם כיתות ג'-ו' הם החליטו עתה להרחיב את ההתנסות גם לכיתות ז' בבתי הספר באוהיו . עפ"י התפיסה המתגבשת עתה בעולם הטלפון הנייד איננו מחליף את המחשב ככלי לימוד אלא משלים כלי למידה אחרים ועונה על התפיסה העכשווית שמחשוב קיים סביבנו ומשרת אותנו בכל מקום וזמן Ubiquitous Computing.
מקור :
טיעונים בעד הכנסת טלפונים לשיעורים ולבתי הספר
- הסחות דעת בדמות פתקים מנייר או משחקי ארץ-עיר תמיד היו ותמיד יהיו, גם בלי קשר לטלפונים.
- ניתן להפנות את התלמידים לראות סרטונים ואפליקציות רלוונטיים בעת העברת מערכי שיעור בכיתה.
- אפשר להפוך את הסמארטפון לכלי יעיל ללמידה, אפילו לחלק מתוכנית הלימודים. זאת, משום שהטלפון יכול לשמש כמקור מידע גם במהלך השיעורים. אם תלמיד שואל שאלה והמורה אינו יודע את התשובה עליה, אפשר לבדוק במקום ולהשלים את המידע. באופן דומה, התלמיד יכול לברר בטלפון את משמעותם של מושג מדעי סבוך או מלה קשה בעברית או באנגלית. כך, הסמארטפון יכול לחסוך מהתלמיד את הצורך להתגבר על מחסום הבושה ולהתוודות על בורותו, תוך שהוא מעכב את הדיון בכיתה.
- דווקא בגלל השימוש הנרחב בהם, אין טעם לאסור באופן גורף על הכנסת טלפונים לבית הספר, מפני שתקנות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן לרוב נכשלות.
- הדאגה לביטחונם של הילדים חשובה ביותר. הטלפון מאפשר להורים לדעת היכן הילדים נמצאים ובאיזה מצב הם שרויים בכל רגע נתון, וגם להרגיע ולהדריך אותם בעת הצורך.
אבל המורה, אני מגגלת! – פורטל מס"ע
ייתכנו גם כמה חסרונות פדגוגיים להפרדת תלמידים מהטלפונים החכמים שלהם, זאת ע"פ חוקר אוניברסיטת הרווארד פרופסור דילן לוקס. אמנם יש עדויות הקושרות הגבלות עם שיפור בביצועים אקדמיים, אך לאיסורים יכולים להיות השפעה שלילית על האקלים בבית הספר ועל רווחת התלמידים – מה שעלול להפריע לפרודוקטיביות ולמוטיבציה של התלמידים , אומר ד"ר דילן לוקס
מקור
השפעת תקופת הקורנה
מתוך מאמר של מורה בבית ספר תיכון אמריקאי , שגם כותבת דוקטורט על שילוב למידה ניידת בכיתה
מאת: Erica Berry
למרות שמדיניות השימוש במכשירים אישיים משתנה לא רק ממחוז למחוז אלא מכיתה לכיתה בארה"ב , כמעט כל מורה בבית ספר תיכון שדיברתי אתו בשנה האחרונה הכיר במצב נורמלי חדש של תלות טכנולוגית "פוסט-מגיפה".
במהלך החודשים ההם של הסגרים בשנת 2020, הטלפון החכם היה הדבר שבו הלמידה של מרבית התלמידים הייתה תלויה. על פי דו"ח של המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה משנת 2021, 86 אחוז מהמורים דיווחו ש"בתי הספר סיפקו לתלמידים טאבלטים, מחשבים ניידים או מחשבי Chromebook בקצב כפול מהקצב לפני המגיפה", כאשר כל בית הספר עבר ללמד מרחוק
בסביבה דיגיטלית זו, כל טלפון עם יכולת אינטרנט הפך למיני-כיתה.
"לאסור את אותו טלפון חכם עכשיו כי הוא גם פורטל לשאר העולם האינטרנטי ולעולם הידע נשמע כמו תיקון יתר, וגם כמו התנערות מאחריות. טס ברנהרד, מורה לביולוגיה לשעבר בתיכון ודוקטורנטית בהווה החוקרת את שילוב הטכנולוגיה החינוכית של K-12, מתארת איסור מוחלט על מכשירים אישיים כ"כלי בוטה ביותר", כזה שמרגיש כמו "אירוניה ענקית" בהתחשב בכך שבעוד בבית, התלמידים הסתגלו והתאקלמו להשתמש בטלפונים חכמים להגשת מטלות, לתקשר עם מורים ולחקר מקורות מידע הרי עכשיו בבית ספר פתאום נאסר עליהם להמשיך בכך.
התלמידים הם לא היחידים שהתרגלו לראות במכשירים הניידים סביבה חינוכית מועילה. כאשר מורים נאלצו להעביר את השיעורים שלהם בלמידה מקוונת ובלמידה מרחוק באינטרנט, רבים למדו להעריך את הקלות של העולם דיגיטלי. המורה שאיתה עבדתי לאחרונה ה אמרה לי שהיא לא העבירה דף עבודה אחד שדורש כתב יד כל השנה, וחסכה לה את הזמן מבחינת שכפול והעתקות . כל היומנים ורשימות המטלות היו כעת במכשירי ם הניידים של התלמידים. "בתצפיות שלי, ראיתי תלמידים בוהים במכשירי Chromebook ובטלפונים החכמים בזמן שהמורה דיברה, אבל היא ראתה אותם ממלאים סקר, בודקים אם המטלות המקוונות פורטו בטבלה, כאשר המורה רושמת הערות ב-Google docs.
המגיפה נורמלה את הטרמינולוגיה של בית הספר כ"מרוחק" או "באופן אישי", תלוי במיקום הפיזי של התלמידים. אם בית הספר הוא "היברידי", ההיגיון הזה אומר, חלק מהלמידה נמצאת במקום בעוד חלק אחר ולא פחות משמעותי נמצא בבית. כיום בעקבות הקורונה , סוג אחר של "היברידוית" הפך לנורמה, עם תלמידים הלומדים בבית , ולא רק בכיתה , בזמן שתלמידים ומורים משוחחים בו-זמנית באינטרנט. סביבת הכיתה השתנתה יותר מכל בשנים האחרונות מאשר אולי בכל חלון זמן קודם לכן, וכמורה, אני מוצא את עצמי לעתים קרובות נוסטלגי לעבר "פשוט" יותר. אבל האם יש דרך חזרה? איסור מוחלט של מכשירים ניידים בכיתה מצביע על כך שניתן להחזיר את "החתול" לתיק, אבל לדמיין עתיד השכלתי עבור תיכוניסטים שלי זה להבין שאעשה להם טובה יותר על ידי כך שאוכל ללמד אותם דרכים של מיומנויות חיוניות עבורם בסביבה דיגיטלית עתידית שלהם. "
יתרה מכך, תחת מדיניות של איסור מלמעלה למטה, על המורים מוטלת משימה כאוכפים, ולא – כפי שרבים מאיתנו שואפים להיות בכיתותינו – מודלים לחיקוי המתייחסים לתלמידים באמון ובבגרות, ומקבלים זאת בתמורה. על פי סקר משנת 2019 של Common Sense Media, מלכ"ר מסן פרנסיסקו המתמקד בילדים, מדיה וטכנולוגיה, רק ארבעה מתוך 10 מורים אמרו שהם קיבלו הדרכה מקצועית מועילה בנושא שילוב למידה מקוונת ניידת בכיתה , וכי שילוב הטלפון הסלולרי היה אתגר בכיתה.
ללמד תיכוניסטים להתעלם מהמערבולת של הטלפונים שלהם הוא ללא ספק מאתגר, אבל כך גם היישום המעשי של האיסור שגם ההורים וגם התלמידים יתנגדו לו. כפי שאמרה לי תלמידה אחת בהתייחס להנחיות הטכניות הקשוחות של הוריה: "תגיד לי שאני לא יכולה לעשות משהו ואני אמצא דרך לעשות את זה."
מקור Banning Phones in Class? Not So Fast
Tech dependence is following many students back to school—but waging a war against devices helps no one.
התלמידים של היום הם ילידים דיגיטליים. כמעט לשלושה מתוך ארבעה בני נוער יש גישה לסמארטפון, ולכן תלמידים רבים לוקחים אותם לבית הספר מדי יום. עבור חלק מהמורים, זה כנראה נדיר יותר לראות תלמיד בלי אחד מאשר עם אחד."
המספר העצום של אפליקציות חינוכיות הזמינות הן בפורמטים של מערכת ההפעלה אנדרואיד והן של אפל הוא גורם משמעותי ביותר מבחינה פדגוגית . תוסיפו לזה פודקאסטים כמעט על כל הנושאים והנושאים האקדמיים הרגילים, ותוכלו לראות מדוע מה שהיינו מתייחסים אליו כאל מטרד, כלומר, הטלפון הסלולרי של שנות ה-2000 הפך לעוד כלי למידה מותאם אישית להעברת למידה. סמארטפונים הוכיחו את יעילותם במהלך המגיפה של 2020-2021 על ידי כך שהתלמידים נאלצו לקחת שיעורים מקוונים המעורבים בלמידה שלהם. כל תלמיד למד ולומד בדרכו המותאמת האישית. וסמארטפונים מתאימים לאותם סגנונות למידה שונים ומגוונים
הגם שבתי הספר אינם אלו המספקים לתלמידים את המכשירים הניידים, עליהם לחבר תוכנית אשר תשלב בין הדטרמיניזם הטכנולוגי לבין היעדים החינוכיים. שכן, דור התלמידים הנוכחי נולד לתוך עולם דיגיטלי שבו הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. על כן, מוטב להיעזר בה, לחקור אותה וללמוד אותה – ולא להתנגד לה. על רקע זה, מוצעות למפקחים, מנהלים ומורים שתי אסטרטגיות להתמודדות מיטבית עם שימושם הגובר של תלמידים במכשירים ניידים:
1 .עבדו עם ההורים: הזמינו את ההורים לבית הספר והציגו בפניהם כללים של אזרחות דיגיטלית רצויה. לאחר מכן, דרשו מההורים ללמד את הילדים בבית על הסכנות האורבות באינטרנט.
.2 השינוי מתחיל מבפנים: מנהלים ומורים זקוקים בעצמם לקורס פיתוח מקצועי ארוך-טווח ועדכני. קורס מסוג זה יבטיח שחברי הסגל יכירו ויבינו היטב כיצד התלמידים משתמשים במכשירים הניידים.
מקור :
Strohman, L. (2020). Left to their own devices: Schools must be at the forefront of preventing tech addiction among children in order to head off its often-devastating effects. Principal, 99, 4, 34-37
32% מהמורים בארה"ב, מאמינים שסמארטפונים מאוד שימושיים או שימושיים במידה עבור מטלות בית ספר.
תוכניות חינוכיות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה?
המצדדים בשילוב טכנולוגיה חדשה טוענים שבית הספר צריך להקנות את מיומנויות המאה ה-21, בין השאר אוריינות מחשבית ויכולת עבודה שיתופית, המבוססת על פרויקטים. לטענתם של אוהדי הטכנולוגיה, לא ייתכן שבתי הספר יהיו מנותקים מהמציאות. אם הסמארטפונים, הטאבלטים והאפליקציות הם חלק מחיינו, ומחיי הילדים, עד כדי כך שאיננו מסוגלים לדמיין את חיינו בלעדיהם, מדוע לא להשתמש בהם לחינוך?
ד"ר לארי רוזן, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה סטייט (California State University ) ערך מחקר מקיף על בני נוער וטלפונים סלולריים. הוא אומר שהפחד להחמיץ – או FOMO – הוא אמיתי.
"הם חוששים שאם הם לא יהיו מחוברים כל הזמן, הם יפסידו משהו חשוב", אמר.
הניסויים והתצפיות שלו הוכיחו שדעתם של ילדים לא רק מוסחת – טלפונים סלולריים גם יוצרים חרדה.
"מה שאני אומר להורים ולמורים זה, " בבקשה אל תיקחו את הטלפון הנייד מהילד. זה רק יגרום לחרדה גדולה'", אמר.
במקום זאת, רוזן מציע לעזור לילדים לאמן מחדש את יכולת המיקוד שלהם, החל במרווחים של 15 דקות, ולאחר מכן בדיקת טקסט של דקה אחת, ואז לעבוד על הרחבת הזמן.
בתובנות אלו תומך מנהל חטיבת הביניים Elk Ridge. הוא קורא להורים ולתלמידים לחקור את ההגדרות הקיימות ברוב הטלפונים הניידים כדי לאפשר השתקה או כיבוי של התראות במהלך הלימודים.
"אנחנו באמת רק רוצים שהילדים יוכלו ללמוד עם הטכנולוגיה בצורה שתאפשר להם לתפקד", אומר קרטיס ג'נסון.
הוא ומחנכים אחרים מסכימים, מכיוון שטלפונים חכמים הם חלק מהעולם שלנו, אנחנו צריכים לעזור לילדים לנהל טוב יותר את הטכנולוגיה, ולא להיפך.
המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .
קישור למאמרון של אורנית פרידמן
טלפון נייד בשיעור – אצלי בכיתה מותר !!
מתפתחים כעת בעולם מאות אפליקציות חינוכיות להפעלת תלמידים באמצעות סמארטפונים בכיתה , לדוגמא :
באמצעות אפליקציית Gradescope למכשיר נייד, תלמידים יכולים לצלם תמונות של מטלות מרובות עמודים או לבחור קבצים בסמארטפונים שלהם ולהעלות אותם ישירות לפלטפורמת המטלות המקוונת של הכיתה . באפליקציה, התלמידים יכולים גם להציג את השיעורים המקוונים שלהם, מטלות, תאריכי יעד והודעות על ציונים
New Gradescope Mobile App Allows Students to Submit Assignments Through Smartphones
שוק הלמידה למכשירים הניידים צפוי להגיע ל- 155 מיליארד דולר
היקף שוק הלמידה למכשירים הניידים העולמי צפוי לגדול מ-42.16 מיליארד דולר ב-2021 ל-54.36 מיליארד דולר ב-2022 בשיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 28.94%. גודל שוק הלמידה למכשירים ניידים העולמי צפוי להגיע ל-155.81 מיליארד דולר בשנת 2026 ב-CAGR של 30.12%.
חלק ב'
התועלת הפדגוגית העיקרית : הוראת אנגלית כשפה זרה שנייה
"כשהתלמידים התחילו לשאת טלפונים סלולריים לראשונה, המחנכים ראו בהם בעיקר הסחת דעת בכיתה", אומרת גרייס צ'ן ב-Public School Review. "התגובה המופרכת של בתי ספר רבים הייתה פשוט לאסור טלפונים סלולריים לחלוטין, תוך יצירת מדיניות שתאפשר החרמת טלפונים שנראו במסדרונות או בכיתות במהלך שעות הלימודים".
להרחיק תלמידים מהסמארטפונים שלהם זה לא ריאלי – במיוחד אם בית הספר אמור להכין את התלמידים להיות מבוגרים מתפקדים. ד"ר Ashleigh van Vliet, אומרת שהטיעון לפיו תלמידים לא צריכים לחפש אוצר מילים בטלפונים שלהם כי לא תמיד יהיה עליהם מכשיר דיגיטלי, פשוט לא משכנע, וגם מופרך.
"בואו נהיה כנים: כן, הם תמיד יהיו איתם את הטלפונים שלהם", כותבת ואן ולייט. "המלחמה" בשימוש בסמארטפונים מנוגדת להתפתחות הלמידה ומונעת מהתלמידים משאבים דיגיטליים העומדים לרשותם. עדיף להשתמש בסמארטפונים בצורה שתעזור לתלמידים לזכור את החומר במקום לאכוף סגנונות למידה מיושנים של שינון רוטציה.
"טלפונים חכמים יכולים להיות שימושיים במיוחד עבור תלמידי אנגלית כשפה זרה, מכיוון שכמעט בלתי אפשרי ללמוד שפה במהירות מבלי להקשיב לדוברי שפת אם לעתים קרובות ולגשת לתרבות ישירות דרך עיתונים ומגזינים", אומרת המורה קלסי אנל באסט. זו סיבה נוספת לכך שמטלות הבית שלך בפודקאסט יכולות להיות חשובות.
"תחומי הוראת אנגלית כשפה זרה ESL צריכים לאמץ את הטכנולוגיה כאמצעי להפוך את השיעורים למהנים יותר, מרתקים ומושכים את הלומדים והמתבגרים הצעירים של היום", כותב המורה אלן דאנליווי ב-TEFL. "זה עניין של שימוש מועיל במה שעובד. הוראה מועילה ויעילה היא פעולת איזון בין המשך דבקות בטכניקות ועקרונות פדגוגיים ותיקים שלך מחד, לבין הסתגלות לנסיבות ולטכנולוגיות משתנות מאידך."
בנוסף, מחנכים יכולים להשתמש בסמארטפונים כנושא דיון בעת תקשורת בקבוצות דיון מקוונות עם תלמידים בשפה חדשה. לאחר שתכסה את אוצר המילים הבסיסי פשר ,לנצל אפליקציות חינוכיות ותקשורת אינטרנט , על מנת ליישם את תרגול מילים באנגלית בדיונים מקוונים המיישמים את יסודות הדקדוק באנגלית.
למידת אנגלית תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים
מאמר זה מתאר את הפיתוח של אפליקציה אינטראקטיבית שניתן להשתמש בה בהוראת אנגלית כשפה שנייה תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים. מטרת מחקר ניסויי זה היא לגלות את הפוטנציאל של שימוש באפליקציה הניידת האינטראקטיבית שפותחה לשיפור מיומנויות למידה, כגון אוצר מלים, הגיה, הקשבה והבנה של הלומדים את השפה האנגלית ללא עזרת המורה. החידוש במחקר המוצג במאמר זה הוא שימוש במנוע זיהוי דיבור בטלפון הנייד כדי לזהות מילים הנאמרות על ידי הלומד בניסיון ללמד הגיה נכונה של מלים. הלמידה היא אינטראקטיבית ומתרחשת על גבי טלפון נייד
מקור וקרדיט : פורטל מס"ע , מכון מופ"ת
תלמידים צעירים המתעניינים בשיפור מיומנויות ההקשבה, אוצר המלים, ההבנה וההגייה שלהם תוך למידת אנגלית כשפה שנייה ימצאו את האפליקציה הניידת הזו כמהנה ושימושית.
Cavus, Nadire; Ibrahim, Dogan. Learning English using children's stories in mobile devices. British Journal of Educational Technology, Mar2017, Vol. 48 Issue 2, p625-641.
ראו גם :
למידת מתמטיקה דרך פעילויות בסביבת טלפון סלולארי
דוגמה טובה לפרויקט שכזה, המעודד ילדים לעבודה משותפת דווקא באמצעות מכשירים ניידים, היא תוכנית Wandering, המוטמעת כיום ב-14 בתי ספר בתל אביב ועושה שימוש במכשירים ניידים נפוצים (סמארטפונים או טאבלטים). תוכנית זו מוגדרת על ידי מפתחיה כ"למידה תלוית מקום" – המתרחשת בקהילה הבית-ספרית סביב מרחב מסוים, בעבודה שיתופית, ובה מעלים תכנים שתלמידים יצרו בבית הספר, בשכונה או בעיר באמצעות תקשורת מחשבים
המלצות מורים
כיצד להפעיל תלמידים בכיתה באמצעות הטלפונים החכמים שלהם ?
סמארטפונים ככלי מחקר
השימוש בסמארטפונים מקל על התלמידים והמורים לחקור במהירות לפני או במהלך השיעור. במקום להביא את המחשבים הניידים המסורבלים האלה, סמארטפונים יכולים להיות כלי חדשני לביצוע משימות חקר מקוונות כבר בכיתה . בקשו מהתלמידים לסכם ולתמצת את הממצאים ולהעלות אותם לפורום המקוון הכיתתי . ניתן להשתמש בפורום המקוון הנקרא " זרם" של גוגל קלאסרום .
"הזרם" כפורום כיתתי מקוון לרב-שיח
קל יותר עתה להפוך את "הזרם" בגוגל קלאסרום לפורום כיתתי שאינו קשור רק למטלות מקוונות אלא גם לרב-שיח כיתתי בין המורה לתלמידיו) "זרם" – "זירת ההתרחשות", כאן ניתנות המטלות, המשימות, הקישורים וההודעות(.
תלמידים יכולים לפרסם פוסטים ולהגיב – בזרם המרכזי, התלמידים יוכלו ליזום פרסום בעצמם וגם להגיב לפרסומים של אחרים.
השילוב בין יכולת להעלות מטלות ובין הפורום ("זרם" ) של הגוגל קלאסרום מאפשר לי להמשיך ביצירת סביבת למידה מתוקשבת פעילה וישימה מעבר לשעות ההוראה הפרונטליות בכיתה ( המורה מיכל , חט"ב , קריית אונו ) .
שילוב בין סמראטפונים ורשת חברתית
אבי גרצמן, מחטיבת שזר כפר סבא , שיזם את מיזם מחברת מחברת בפייסבוק
מי מאיתנו לא חבר באחת מהרשתות החברתיות? אנחנו כותבים ברשתות טקסטים אישיים, מעלים תמונות, מגיבים לחברים, משתפים פוסטים, מאתרים מידע, מתכתבים, שותפים לקהילות בשלל תחומי עניין ועוד. על פי נתוני פייסבוק משנת 2019, 35 מיליון איש מעדכנים את הסטטוס ברשת מידי יום, משתמש פייסבוק נכנס לרשת בממוצע שמונה פעמים ביום ומבלה שם כ-20 דקות. אם אנחנו מבלים ברשת זמן כה רב ונעזרים בה לנהל שלל תחומי חיינו מדוע לא לנצל את הרשת החברתית ללמידה?
יוזמת מחברת מְחברת מבקשת לאמץ את היתרונות הרשת החברתית ועל בסיס זה לפתח פדגוגיה חדשנית. היוזמה מאפשרת לקדם למידה שיתופית בסביבה בה חברי הכיתה מקושרים אחד לשני ולמורה. בסביבה השיתופית תוצרי הלמידה של החברים זמינים לכולם ופתוחים למשוב, תגובה וחיבור של ידע. הלמידה ברשת החברתית הופכת את התלמידים לפעילים יותר. הסביבה הנוחה לשימוש מאפשרת לתלמיד לבחור את אופן הביטוי הנוח לו, לייצר תוכן מקורי או לאתר תוכן קיים ובעזרתו לקדם שיח חדש. אנחנו נוכל לראות שלל אמצעים בהם התלמידים יכולים לבטא את עצמם: טקסט, תמונה, וידיאו, סטורי, שיתוף, תגובה, או אימוג'י. הלמידה בסביבת הרשת החברתית פותחת בפני התלמידים גישה לזירת התרחשות קטואלית-חברתית-תרבותית-כלכלית ולהכניס מידע זה אל הכיתה. התוצאה היא שיעור המבוסס הן על קשרים חברתיים והן על עולמות התוכן של אותם קשרים. הלמידה יכולה להתבצע במרחב כיתתי, אך גם כשכל תלמיד נמצא במקום אחר בבית הספר, או למעשה בכל מקום בו יש חיבור לרשת האינטרנט.
למשל, מחברת מְחברת מאפשרת למורה לנהל כיתה בדרך אחרת. ניתן לבקש מהתלמידים לאתר דוגמאות מהמציאות הישראלית מהן עולות שאלות/דילמות שכדאי לבדוק. את הסוגיה לא מציפים "סתם" לחלל הכיתה, אלא נעזרים באפשרות של הרשת החברתית (פייסבוק) לנסח סקר. התלמיד בונה סקר עמדות (מהלך שכבר מחייב אותו לאתר מידע ולנסח שאלה). על הסקר מתבקשים לענות בשיעור תלמידי הכיתה והוא בסיס לדיון מקוון ואח"כ כיתתי. בפעילות למעשה מתבקשים התלמידים ליישם מושג, לפתח תוכן משלהם, לשתף אותו עם חבריהם ולאפשר להם להיות אקטיבים ולקבל הכרעה מוסרית בנושא. הסקר יוכל להיות פתח להמשך חקר בנושא או מצע לקידום פתרונות חברתיים/אזרחיים לתיקון עולם.
איך נוכל, אם נרצה, לתרגם את הידע, המושגים והמחשבות שלנו בכיתה לשיפור פני המציאות? איך אפשר להעביר מסרים לנבחרי ציבור? מה אנחנו לומדים מהמחשבות של החברים שלנו? ואיזה הד ציבורי הם יכולים לקבל?
בעזרת מחברת מְחברת אפשר לתרגם את הידע שנרכש בשיעור לפעולה. הרשת החברתית מזמינה את התלמיד להפוך את התיאוריה למעשה. נבקש מהתלמידים לבחור כלי הנמצא ברשת החברתית (תיוג, כתיבת הודעה, פתיחת דף/קבוצה ועוד) ולייצר בהם תוכן משמעותי, הכולל מסרים שמטרתם להביא לשיפור חברתי. בעזרת הרשת החברתית יכול התלמיד לא רק לנסח תוכן, אלא גם לפנות לקהל נרחב שיעזור לו לנסות לשנות את העולם.
לסקירה של המורה אבי גרצמן , חטיבת הביניים שז"ר , כפר סבא
הלוח השיתופי המקוון
שילוב עם Padlet וTwitter
"קיבצתי את שני הכלים הללו יחד מכיוון ששניהם מגבירים את השתתפות התלמידים ומאפשרים למורים לאסוף משוב בזמן אמת מהתלמידים על הלמידה שלהם. גם Padlet וגם טוויטר הם כלי תקשורת נוחים יותר עבור תלמידים ביישנים להגיב לשאלות בכיתה או להשתתף בסיעור מוחות, מה שמניב מידע רב ומעורבות רבה יותר שלהם.
הלוח השיתופי המקוון מיושם על ידי מורים בכלל ומורים לאנגלית בפרט גם אחרי תקופת הלמידה מרחוק והסגרים .
כך לדוגמא המורה לאנגלית, Orly Arye מפעילה את תלמידי כיתה ו' שלה בדרך מאתגרת : התלמידים כתבו רשומת בלוג בעקבות טקסט שקראו על טיול! התלמידים כתבו על טיול שהיו בו בעבר תוך שימוש בזמן עבר ומילות רצף שלמדו.
קורא ספרים אלקטרוני כחלופה
כדי להקל על נטל הבאת ספרים מגושמים וכבדים לכיתה , יש לנו כעת אפשרות להוריד גרסת PDF של ספרים באינטרנט. למעשה, בתי ספר רבים בארה"ב משתמשים כעת בספרים אלקטרוניים במקום בספרי הלימוד המסורתיים בנייר. מורים מ- Teachers.net אמרו שלשימוש בספרים אלקטרוניים יש לא מעט יתרונות לדבריהם, מתברר כי כך ניתן לפתח גישה והתנהגות חיובית כלפי למידה.
תרגילי אוצר מילים באמצעות חיפוש תמונות בגוגל תמונה שווה אלף מילים. בקשו מהתלמידים להשתמש בסמארטפון שלהם כדי לחפש שמות עצם ספציפיים בתמונות Google או במנוע חיפוש אחר. מילון חזותי יכול לשפר מאוד את שימור אוצר המילים. עם סמארטפונים, יש לנו מילונים חזותיים על סטרואידים.
פעילויות תזאורוס
בקש מהתלמידים לחפש את הביטוי "מילים כמו…" ויופיעו שורה של הצעות מקוונות. עודדו את התלמידים להשתמש בטלפונים החכמים שלהם במהלך שיעור הכתיבה באופן זה תוך התמקדות בפיתוח מגוון רחב יותר של אוצר מילים. לדוגמה, קחו משפט פשוט כמו "האנשים דיברו על פוליטיקה". בקשו מהתלמידים להמציא מספר גרסאות באמצעות הסמארטפונים שלהם כדי למצוא תחליפים לפועל "לדבר".
תרגול כתיבה
בקשו מהתלמידים לכתוב מיילים (E-mails ) זה לזה בכיתה על מנת לבצע משימה מסוימת. שנו את המשימות כדי לתרגל סוגים שונים של כתיבה וחקר. לדוגמה, חלקו את הכיתה לצוותים : תלמיד אחד עשוי לכתוב שאילתת מוצר טכנולוגי מסויים או נושא גיאוגרפי או דמות בספרות כאשר תלמיד אחר יענה על השאלה עם דוא"ל המשך. רק שימוש בסמארטפונים שלהם יכול לעזור להניע את התלמידים להשלים את המשימה המקוונת .
מדרש תמונה
זוהי וריאציה על כתיבת "מיילים". בקש מהתלמידים לבחור תמונות שצילמו ולכתוב סיפור קצר המתאר את התמונות שבחרו. על ידי הפיכת הפעילות לאישית באופן זה, התלמידים מעורבים יותר במשימה.
לנהל יומן אינטרנטי/בלוג מקוון
עוד תרגיל כתיבה לסמארטפון. בקש מהתלמידים לנהל יומן מקוון/בלוג ולשתף אותו עם הכיתה. התלמידים יכולים לצלם תמונות, לכתוב תיאורים באנגלית, כמו גם לתאר את היום שלהם או קורות המשפחה שלהם.
מקור
מחקרים
McKinley Green. Smartphones, Distraction Narratives, and Flexible Pedagogies: Students’ Mobile Technology Practices in Networked Writing Classrooms" , Computers and Composition, Volume 52, 2019,
תקציר באנגלית
Abstract
This article reports on how a group of students describe their use of smartphones in writing classrooms. Based on 143 survey responses and 10 interviews, this study found that students often described their smartphone use as a reflection of their classroom environment. When motivated in class, these students used mobile devices as conduits for participation, accessing course materials, learning more about discussion topics, or writing notes. But when instructors failed to make course content relatable, understandable, or engaging, the students turned to their smartphones as sources of distraction. These findings encourage composition instructors to view smartphone use as, in part, a reflection of teaching methods and the course environments, rather than universal indications of students’ distraction or disinterest. And while many researchers have advocated for new course designs or assignments that account for the proliferation of networked composing technologies in university students’ lives (e.g., Yancey, 2009, Clark, 2010, Dryer et al., 2014), these findings call for further research to address how students’ access to networked mobile devices may require composition instructors to shift teaching methods and models, rather than solely course conten
Calderón-Garrido, D., Ramos-Pardo, F. J., & Suárez-Guerrero, C. (2022). The Use of Mobile Phones in Classrooms: A Systematic Review. International Journal of Emerging Technologies in Learning (iJET), 17(06), pp. 194–210.
Abstract
The inclusion and use of mobile phones in education is subject to two opposing arguments, one which defends and the other which opposes their use. This work has undertaken a systematic revision of scientific production to guide researchers in their enquiries into this subject. To achieve this, a total of 60 articles indexed to the Journal Citation Reports database between the years 2011 and 2020 have been analysed. These have been categorised in six specific areas: attitude and relationship with the mobile phone, communication, educational applications and classroom interventions, tension between agents, relationship between use and performance and problems deriving from their use. The conclusions of the analysis made show that, in general, scientific production would seem to back the introduction of mobile phones in classrooms as beneficial for educational purposes provided that certain preliminary work is carried out and a certain development is achieved of the digital and media skills of both students and teaching staff.
PDF] The use of mobile assisted language learning (MALL) technology in teaching
and learning in English classrooms
PS Rao – Research Journal Of English (RJOE), 2019 – researchgate.net
ABSTRACT Due to the advert of the innovative technology, there have been tremendous changes in almost all fields throughout the world for the last seventy years. It has also resulted in for the changes that have been taking place in the field of education. The introduction of technology in education has given a new shape for learning and concept of learning has entirely taken a new shape. As a result, there is no room for old-fashioned concepts of teacher-centered learning and traditional teaching methods. Instead, the concept of learner-centered learning and the use of innovative techniques and approaches have been developing very fast. Eventually, the learners are encouraged to learn on their own. In the field of ELT also, the teachers have been utilizing the state-of-the-art technology in order to motivate the learners learn the language skills efficaciously. The present generation learners have been widely using technology to learn English on their own. At this juncture, the use of Mobile Assisted Language Learning (MALL) has become very useful for them in learning the new contracts and it has also showed them a way towards learner autonomy. With the usage of mobile technology in the English classrooms, the learners have been developing their language learning skills enormously even in and outside their classrooms. Hence, the teachers of English should always encourage their learners to make use of the available mobile technology in the classroom so that their burden will be reduced since the learning takes place in a learnerfriendly environment.This paper unveils the use of mobile assisted language learning (MALL) technology in teaching and learning in English classrooms. So, this paper firstly brings out the importance of the latest technological innovations in various fields. Later, it focuses on the changes that have taken place in education. Later, this paper explores the effects of using technological devices, specifically, mobile technology. This paper enlightens the use of Mobile Assisted Language Learning (MALL) in teaching and learning in English classroomsand also explores the ways of utilizing it in a proper way to enhance the learners’
Research Article | Open Access
Vol. 10 No. 03 (2023) | Page No.: 7749-7755 |
Effects of Cell phone Use on Study Habits and Academic Performance of Learners
International Journal of Social Sciences and Humanities Invention
Published: 2023-03-07
Abstract
The main purpose of this study was to determine the effect of cell phone use on the study habits and academic performance of the Grade 6 and 8 learners. This study utilized a descriptive comparative design of research that examined the extent of cell phone use, study habits and academic performance among the three groups of learners. The following major findings of the study were revealed: All groups got “satisfactory” study habits. Their academic performance, on the other hand, was interpreted as “proficient” with a general weighted average of 85.37.; There is no significant difference between the three groups in terms of their study habits.; However, there exist significant differences between the academic performance of the three groups. With a p-value of 0.013, it was found out that significant differences lie between infrequent users and moderate users as well as infrequent users and frequent users. Based from the conclusions, the following recommendations are hereby formulated: There is a vital need to sensitize learners and educators about the potential academic risks associated with high cell phone use. It is also recommended for teachers to apply a detailed guidance and explanation on how to use cell phones appropriately in classroom settings. Moreover, the school management must be more alive to their responsibilities by ensuring conformity to the school laid down rules and regulations on student’s use of mobile phone device during class session.
