ליקט וערך , עמי סלנט , מידען
נקודות עיקריות בסקירה
- השפעת הרשתות החברתיות על מתבגרים "תלויה" בדרך כלל בגורמים אינדיבידואליים, כולל מה בני נוער יכולים לעשות ולראות באינטרנט, היכן וכיצד הם גדלו ומהם "החוזקות והחולשות" של עצמם.
- "הפלטפורמות החברתיות כפי שהכרנו אותן — הגיעו לסופן", אמרה זיזי פפאצ'ריסי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אילינוי־שיקגו, שמלמדת קורסים על רשתות חברתיות, "הן כבר מיצו את התועלת שלהן מזמן".
- "אנשים נוטים לצייץ מחדש תוכן שדומה לתוכן שהם עצמם מפיקים ברשת במקום להציג נושאים אחרים.
- מטא (Meta), ענקית הרשתות החברתיות המחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של יצירת רשת חברתית טקסטואלית חדשה שתספק למשתמשים אלטרנטיבה לטוויטר וצפויה להיבנות בצורה מבוזרת, בדומה לפלטפורמת מסטודון,
- Bluesky אמנם עדיין בגרסת בטא, וניתן בינתיים רק להיכנס לרשימת ההמתנה לאתר, אך בבסיסה עומד פרוטוקול אינטגרטיבי מסוג אחר עבור רשתות חברתיות, שהחברה למעשה תאגד את כולן – כל אחת והייחודיות הקהילתית שלה – לכדי פלטפורמה אחת, מבוזרת וללא שליטה של אדם אחד על הנעשה בה.
- טווח החשיפה Organic reach לפוסטים של פייסבוק כל הזמן בירידה. הטווח הממוצע לפוסט אורגני בפייסבוק יורד ל -5.2%. (בסוף 2019 הוא עמד על 5.5%, ושנה לפני כן היה 7.7%).
- שיעור המעורבות הממוצע ( Engagement rate ) בשנת 2020 בפוסט אורגני בפייסבוק עמד על 0.25%. המספר הזה הלך ויורד ל -0.08% בשנת 2022
- המצב בקבוצות פייסבוק מבחינה חשיפה אורגנית אפילו נעשה יותר גרוע , יש ירידה משמעותית בחשיפה האורגנית בעקבות השינויים באלגוריתם של פייסבוק.
- אינפלציה של קבוצות פייסבוק. כל שנה נפתחות מאות או אלפי קהילות בפייסבוק, עוד ועוד אנשים מצטרפים אבל תשומת הלב שלהם לא יכולה להתחלק בין כולן. התוצאה : מעט מאד חברים בקבוצת פייסבסוק שלכם רואים את הפוסט שלכם ומדובר רק ב2 אחוז מכלל החברים שלכם בקבוצה!!.
הסקירות
על פי דוח WeAreSocial/Hootsuite מיולי 2021, ישנם 4.48 מיליארד משתמשי מדיה חברתית פעילים ברחבי העולם. זה בערך 56.8% מכלל האוכלוסייה העולמית (מקור)
רשתות חברתיות מזיקות לילדים ונוער? חוקרים טוענים שלא בהכרח
טענות רבות נשמעות על כך שהמדיה החברתית מזיקה לצעירים ואפילו מניעה מגיפת בריאות נפש בקרב בני נוער, ופוליטיקאים בארה"ב הגישו הצעת חוק להגבלת גיל השימוש בה. אך דו"ח חדש מצביע על כך שטענות אלו אינן בהכרח נכונות כלל, ושכמו כל דבר בחיים – התמונה המלאה מורכבת
דו"ח חדש של איגוד הפסיכולוגים האמריקני שפורסם בשבוע שעבר, מצייר תמונה מורכבת יותר של הקשר בין בני נוער לפלטפורמות. חוקרים מובילים מצאו ששימוש ברשתות חברתיות "אינו מועיל או מזיק מטבעו לצעירים" וקוראים למחקרים נוסף בנושא.
הממצאים מצביעים על כך שבעוד שהבדיקה על ההשפעה של המדיה החברתית על בריאותם של ילדים גוברת, מחקרים המראים פגיעה ישירה הם עדיין נדירים במקצת – ומחקר ציבורי בנושא במירוץ להדביק את הפער.
הדו"ח מצא כי השפעת הרשתות החברתיות על מתבגרים "תלויה" בדרך כלל בגורמים אינדיבידואליים, כולל מה בני נוער יכולים לעשות ולראות באינטרנט, היכן וכיצד הם גדלו ומהם "החוזקות והחולשות" של עצמם. במקרים מסוימים, כתבו החוקרים, "ההתפתחות הפסיכולוגית של בני נוער עשויה להפיק תועלת" מאינטראקציה חברתית באינטרנט, במיוחד עבור "אלה שחווים משברים בבריאות הנפש, או חברים בקבוצות מודרות".
המדיה החברתית כבר פחות חברתית — והעתיד שייך לקהילות קטנות
ככל שגדלו, נהפכו פלטפורמות המדיה החברתית לתאגידיות וקידמו פרסומות ותוכני משפיענים ■ כעת החלו משתמשים להגר לאתרים קטנים ונישתיים כדי למצוא קהילות סביב נושאים הקרובים ללבם ■ "לא נבחר ברשת אחת שתשלוט בכל. זה היגיון מטורף של עמק הסיליקון"
מאת: בריאן צ'ין , עיתון ניו יורק טיימס
לפני כמעט שני עשורים, פייסבוק התפוצצה בקמפוסים אמריקאיים כאתר שאיפשר לסטודנטים לשמור על קשר. אז הגיעה הרשת החברתית טוויטר, שבה אנשים פירסמו פוסטים על מה שהם אכלו לארוחת בוקר; ואינסטגרם, שבה חברים שיתפו תמונות של סביבתם.
כיום, הפיד של משתמשים באינסטגרם ובפייסבוק מלא בפרסומות ובפוסטים ממומנים. טיקטוק וסנאפצ'אט מלאות בסרטונים של משפיענים שמקדמים סבוני כלים ואפליקציות היכרויות. ובקרוב, הפוסטים שיקבלו את מרב הצפיות בטוויטר יהיו בעיקר של מנויים שמשלמים עבור החשיפה והטבות אחרות.
מדיה חברתית, במובנים רבים, נהפכת לפחות חברתית. פוסטים שבהם אנשים כותבים לחברים ובני משפחה על מה קורה בחייהם, נעלמו מהנוף עם השנים — בשעה שפלטפורמות נהפכו יותר ויותר "תאגידיות". במקום לראות פוסטים ותמונות מחברים וקרובים, משתמשי אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, טיקטוק וסנאפצ'אט צופים כעת לעתים קרובות בתוכן של מותגים, משפיענים ואחרים שמשלמים עבור קידום.
לשינוי הזה יש השלכות על חברות הרשתות החברתיות הגדולות ועל האופן שבו אנשים מתקשרים זה עם זה באופן מקוון. אבל השינוי גם מעלה שאלות לגבי רעיון מרכזי: הפלטפורמה המקוונת עצמה.
כבר לא שולטות בנו
"הפלטפורמות החברתיות כפי שהכרנו אותן — הגיעו לסופן", אמרה זיזי פפאצ'ריסי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אילינוי־שיקגו, שמלמדת קורסים על רשתות חברתיות, "הן כבר מיצו את התועלת שלהן מזמן".
השינוי שהתרחש עוזר להסביר מדוע חלק מחברות הרשתות החברתיות, שממשיכות להחזיק במיליארדי משתמשים ולמשוך הכנסות של מיליארדי דולרים, בוחנות כעת אפיקים חדשים של עסקים. טוויטר, שבבעלות אילון מאסק, דחפה משתמשים לשלם 8 עד 1,000 דולר בחודש כדי להיהפך למנויים. מטא, החברה האם של פייסבוק ואינסטגרם, עובדת על פיתוח עולם וירטואלי של מציאות מדומה, שנקרא מטאוורס.
עבור המשתמשים, זה אומר שבמקום לבזבז את זמנם ברשת חברתית גדולה אחת או בכמה רשתות גדולות, חלקם נמשכים כעת לעבר אתרים קטנים וממוקדים יותר. אלה כוללים את מסטודון (Mastodon), שהוא בעצם שיבוט של טוויטר שמחולק לקהילות; נקסטדור (Nextdoor), רשת חברתית המאפשרת לשכנים לדבר על נושאים מקומיים; ואפליקציות כמו טרות סושיאל (Truth Social), שהוקמה על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כרשת חברתית המשמשת אלטרנטיבה לשמרנים.
"אנחנו לא נבחר ברשת אחת שתשלוט בהכל — זה היגיון מטורף של עמק הסיליקון", אמר איתן צוקרמן, מרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. "בעתיד נהיה חברים בעשרות קהילות שונות, כי ככה אנחנו גם כבני אדם".
רשתות קטנות נוספות צפויות באופק. בשנה שעברה, אוניברסיטת הרווארד, שבה צוקרברג למד כסטונדט כשייסד את פייסבוק ב–2004, התחילה בתוכנית מחקר המוקדשת לאתחול מחדש של מדיה חברתית. התוכנית מסייעת לסטודנטים ואחרים ליצור רשתות חברתיות חדשות ולבצע בהן ניסויים.
אפליקציה אחת שהתפתחה מהתוכנית, מינוס (Minus), מאפשרת למשתמשים לפרסם בפיד שלהם רק 100 פוסטים לכל החיים. הרעיון הוא לגרום לאנשים להרגיש מחוברים, בסביבה שבה מתייחסים לזמן המשותף שלהם כאל משאב יקר וסופי; בניגוד לרשתות חברתיות מסורתיות כמו פייסבוק וטוויטר שמשתמשות בממשקי גלילה אינסופיים כדי להשאיר את המשתמשים בפלטפורמה זמן רב ככל האפשר.
מה הטריק שיאפשר לרשתות חברתיות חדשות לחדור לשוק שבו שולטות פייסבוק וטיקטוק?
פלטפורמות חזקות כמו וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק מתפארות לרוב במספר המשתמשים שלהן ומתחרות ביניהן על כך. אלא שמי שתשכיל לשים דגש על איכות הקשר והאינטראקציה ביניהם, תפתח ערוץ שלא קיים היום בשוק • וזה בדיוק המקום שדרכו יכולה להיכנס להן מתחרה חדשה •
הפקולטה – מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב
מאת: עידו איזדורפר
פלטפורמות מדיה חברתית מבוססות תוכן חולקות שלוש תכונות בסיסיות – הן מבוססות רשת, הן מתקיימות מהתוכן שהמשתמשים שלהן מייצרים או משתפים, והן פועלות כגורם המתווך ביניהם. הצלחתן תלויה במאמץ שהגולשים משקיעים בהן.
נכון לינואר 2022 שבע פלטפורמות המדיה החברתית המובילות הן פייסבוק (עם 2.74 מיליארד משתמשים), יוטיוב (עם 2.29 מיליארד), וואטסאפ (2 מיליארד), מסנג'ר (1.3 מיליארד), אינסטגרם (1.213 מיליארד), וויצ'ט (689 מיליון) וטיקטוק (617 מיליון).
מחקר שערכתי (בהנחייתו של פרופ' ירון יחזקאל) בוחן תחרות בין פלטפורמות כאלה, ושואל כיצד רמת ההשקעה של המשתמשים ביצירת התוכן ורמת החשיבות שהם מייחסים לתוכן משפיעות על רווחתם, על רווחי הפלטפורמה ועל מאזן הכוחות בשוק.
יותר משתמשים, פחות השקעה בקשר ביניהם
המחקר מציע מודל פשוט לתיאור וניתוח רשתות מבוססות תוכן. לפיו, ישנם שני מאפיינים בסיסיים להעדפות משתמשים: כמות האינטראקציות ואיכותן. הראשונה נקראת השפעת רשת ישירה וחיובית, כלומר ככל שמספר האינטראקציות של כל משתמש בפלטפורמה גבוה יותר, כך התועלת שלו מהפלטפורמה גדולה יותר. ההשפעה השנייה היא פונקציה של המאמץ המושקע בכל אינטראקציה. כלומר ככל שמושקע יותר מאמץ מצד המשתמש, התועלת שלו גדולה.
משום שרמות ההשפעה של כמות האינטראקציות ושל איכות האינטראקציות עשויות לקיים תחלופה ביניהן, נוצר מתח, שמשפיע על ההחלטות האסטרטגיות של הפלטפורמות. בהקשר זה המחקר העלה שאלות מרכזיות: כיצד מספר המשתמשים משפיע על רמת המאמץ שמשקיע כל אחד מהם? מהי תדירות התחלופה בין איכות התוכן לבין כמות האינטראקציות? כיצד השפעות אלה פועלות על פלטפורמה ותיקה לעומת על פלטפורמה חדשה? ומהי האסטרטגיה הטובה ביותר עבור פלטפורמה תחרותית?
על פי הממצאים, רמת ההשקעה באיכות הקשר של כל משתמש יורדת ככל שיותר משתמשים מצטרפים לפלטפורמה. התוצאה מתקיימת ללא קשר לחוזק של השפעת האיכות והשפעת הכמות. איכות האינטראקציה נמדדת לפי הזמן והאנרגיה שהמשתמש משקיע בקשר. עם זאת, התועלת של המשתמש מהפלטפורמה מושפעת גם ממספר המצטרפים אליה, ויכולה לעלות או לרדת בהתאם לכך.
כמות או איכות: מה מעדיפים הגולשים?
לפיכך, מצד אחד, ככל שיותר משתמשים מצטרפים, כך עולה התועלת של כל משתמש; מצד שני, כל משתמש משקיע פחות בקשר, ולכן השפעות האיכות פועלות בכיוון ההפוך.
במקרה של תחרות (כשהפלטפורמה הוותיקה נהנית מיתרון הוותק והפלטפורמה החדשה נהנית מיתרון איכותי) עולה השאלה לאן יבחרו המשתמשים להצטרף: לפלטפורמה הוותיקה יש מעמד בשוק, שמבוסס על מספר המשתמשים, אך הפלטפורמה החדשה מציעה איכות בסיסית גבוהה יותר.
המחקר מוכיח כי ככל שלמשתמשים אכפת יותר מאיכות האינטראקציות, כך היתרון של הפירמה הוותיקה יורד ושל החדשה והאיכותית יותר עולה. מדובר ביתרון אסטרטגי לפלטפורמות חדשות, שכן נדרש להן יתרון איכות נמוך יותר כדי לנצח את השוק. באופן הפוך, ככל שהשפעת הכמות חזקה יותר, לפלטפורמה הוותיקה יש יתרון אסטרטגי, כך שיהיה לה קל יותר לנצח במקרה זה.
משום שהפלטפורמות השולטות כיום בשוק שמות דגש על מספר המשתמשים, אבל לא על איכות התוכן, רשת חברתית שתשכיל לאפשר אינטראקציה איכותית יותר, קשר מעמיק יותר, בין המשתמשים תוכל לחדור לשוק ולהוות להן תחרות. הטכנולוגיה של היום היא בהחלט מצע מספק כדי ליצור פלטפורמה כזו.
כך אתם ממתגים את עצמכם בטוויטר בלי לשים לב
הפרסונה המקוונת שלנו מתעצבת לא רק באמצעות תוכן שאנחנו מייצרים ברשת, אלא גם באמצעות תוכן שאחרים מייצרים – ואנחנו רק משתפים • אבל האם אנחנו מנצלים את הפונקציה הזאת כדי להרחיב את תחומי המומחיות שלנו כפי שהם נתפסים בעיני עוקבינו? האם אנחנו משתמשים בזה כדי ליצור דמות עגולה יותר? • מחקר חדש על ההרגלים שלנו בטוויטר מציג ממצאים מפתיעים
מאת :
ד"ר הילה גבע, פרופ' גל אסטריכר-זינגר ופרופ' מיטל סער-צ'נסקי.
הטיית החשיפה. אדם יכול לצייץ מחדש רק תוכן שהוא רואה. רוב התוכן הזה מגיע ממשתמשים שהוא עוקב אחריהם, ואנשים נוטים לעקוב אחרי הדומים להם. המשמעות היא שהנושאים שהוא נחשף אליהם צפויים להיות דומים לאלה שכבר צייץ, מה שאומר שמשתמשים בוחרים את הציוצים מחדש מתוך מאגר תוכן מוטה.מצאנו שאנשים נוטים לצייץ מחדש תוכן שדומה לתוכן שהם עצמם מפיקים ברשת במקום להציג נושאים אחרים. בעקבות הגורמים המפורטים לעיל היינו מצפים ממשתמש טיפוסי להציג בין 3.7 ל־5.8 נושאים חדשים , ואילו למעשה משתמשים הוסיפו פחות ממחצית מזה: בין 1.9 ל־2.4 נושאים.
בהמשך ערכנו את אותו המחקר בקרב 464 בלוגרים מקצועיים, שסביר שישתמשו בטוויטר ככלי למיתוג אישי. אלה הוסיפו אפילו פחות נושאים חדשים.
יש לציין כי ההתנהגויות האלה עולות בקנה אחד עם אסטרטגיות מיתוג מבוססות, שבהן חברות מנסות להציג את עצמן כעקביות ואותנטיות במאמץ להפוך את המסרים שלהן לקליטים יותר.
מה קורה לנו כשהרשתות החברתיות מפסיקות לעבוד?
מחקר שבחן מה חוו אנשים מבחינה רגשית וחברתית, במשך 6 שעות שבהן פסקו הרשתות החברתיות מלפעול
"איך נרגיש אם לא תהיה לנו גישה לרשתות החברתיות? ולמי הניתוק מהרשתות החברתיות הוא דווקא ברכה?
ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את ההשלכות שהיו לנפילת הרשתות של חברת META באוקטובר 2021 וגילתה מה חוו האנשים באותן 6 שעות גורליות ללא רשתות חברתיות.
מטא בוחנת יצירה של רשת חברתית טקסטואלית שתתחרה בטוויטר
מטא (Meta), ענקית הרשתות החברתיות המחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, בוחנת אפשרות ליצור רשת חברתית טקסטואלית חדשה שתספק למשתמשים אלטרנטיבה לטוויטר וצפויה להיבנות בצורה מבוזרת, בדומה לפלטפורמת מסטודון, כך לפי הודעה רשמית חדשה של דוברת מטא.
בעוד שטוויטר לא נחשבת לאחת מהרשתות החברתיות הגדולות בשוק עם כ~556 מיליון משתמשים חודשיים פעילים, בהשוואה לכמעט 3 מיליארד משתמשי פייסבוק או 2 מיליארד משתמשי אינסטגרם, היא עדיין נחשבת לאחת מהרשתות המשפיעות ביותר ברשת, אך גם אחת מהרשתות הייחודיות בה לאור ההתמקדותה בעיקר בפרסומי טקסט קצרים של 280 תווים, אלא אם אתם משתמשי Twitter Blue.
יצירה של רשת חברתית חדשה איננה דבר קל או פשוט, גם לחברות דוגמת מטא, אך השילוב בין המצב הנוכחי של טוויטר לאחר רכישתה על ידי מאסק, הפסדי הענק מהשקעות החברה במטאוורס והדיווחים החוזרים על בריחת המשתמשים הצעירים לרשתות חברתיות מתחרות מובילה את מטא לנסות וליצור פתרון אלטרנטיבי למשתמשי טוויטר, תוך כדי שהיא משתמשת במבנה המבוזר והפופולרי יותר כיום.
ברשת הטקסטואלית החדשה של אינסטגרם ניתן יהיה גם לראות עדכונים על פי סדר כרונולוגי (ללא שליטה בהכרח של אלגוריתם) ותוכלו לכתוב פוסטים באורך של עד 500 תווים עם קישורים, תמונות וסרטונים מצורפים.
האפליקציה נראית פחות או יותר כמו שילוב בין אינסטגרם וטוויטר יחד, בהתבסס על שני צילומי מסך הכלולים בשקופית השיווקית שדלפה. ול-Meta כנראה יהיו כמה בקרות ניהול טובות מההתחלה, "שיציידו אותך בהגדרות כדי לשלוט מי יכול להשיב לך ולהזכיר את החשבון שלך", נכתב בשקף.
עם זאת, אולי המשמעותית ביותר, באפליקציית הטקסט החדשה של אינסטגרם תהיה גם אלמנט של ביזור. "בקרוב, האפליקציה שלנו תהיה תואמת לאפליקציות מסוימות אחרות כמו Mastodon
Bluesky של ג'ק דורסי ( מייסד טוויטר לשעבר )
Bluesky אמנם עדיין בגרסת בטא, וניתן בינתיים רק להיכנס לרשימת ההמתנה לאתר, אך בבסיסה עומד פרוטוקול עבור רשתות חברתיות, שהחברה למעשה תאגד את כולן – כל אחת והייחודיות הקהילתית שלה – לכדי פלטפורמה אחת, מבוזרת וללא שליטה של אדם אחד על הנעשה בה. למעלה מ-30 אלף נרשמו לרשת החברתית החדשה של מייסד טוויטר היוצא בימים האחרונים, מפחד מאימת השליט החדש של טוויטר(מקור)
בלוסקיי התחילה כפרויקט צדדי בטוויטר תחת הנהגתו של ג'ק דורסי. היום, עם בסיס משתמשים שהולך ותופח, היא נחשבת לאיום אסטרטגי על הפלטפורמה שבבעלות אילון מאסק. מה ההבדל בין שתי היריבות, מה גורם לסלבס לנהור בהמוניהם לבלוסקיי ומדוע היא עשויה להצליח היכן שמסטודון נכשלה?
בלוסקיי התחילה כפרויקט צדדי בטוויטר תחת הנהגתו של ג'ק דורסי. היום, עם בסיס משתמשים שהולך ותופח, היא נחשבת לאיום אסטרטגי על הפלטפורמה שבבעלות אילון מאסק. מה ההבדל בין שתי היריבות, מה גורם לסלבס לנהור בהמוניהם לבלוסקיי ומדוע היא עשויה להצליח היכן שמסטודון נכשלה? (מקור)
ראו גם :
Bluesky vs Twitter: A serious competitor or a scheme to rattle Elon Musk?
האם הרשתות החברתיות שבורות והאם ווב 3 יכול לתקן אותן?
מה הן רשתות חברתיות מבוזרות ?
- רשתות חברתיות מבוזרות לא תלויות בשרת מידע מרכזי וגם לא בפרסומות וגם לא בפרופיל התעניינות מצטבר .
- הרשת החברתית המבוזרת מתקיימת במקביל בעשרות או מאות שרתי אינטרנט נפרדים .
- אפשר לתאר זאת כפדרציה של איי מידע נפרדים אשר יש ביניהם קשר וזרימה של מידע .
- מסטדון היא רשת מבוזרת: אין לה בעלים או מודל מסחרי, והתוכנה מנוהלת בפורמט של קוד פתוח, כלומר אנשים תורמים זמן וכסף בהתנדבות על מנת לשפר את התוכנה. אין ניהול מרכזי ממש לכל הדבר הזה, אלא יש קהילה של מפתחים שמחליטה ביחד על כיוונים מסוימים.
- לרשתות החברתיות הקיימות יש חסרונות עצומים !!
- כשאתם מייצרים פוסט ומפיצים אותו ברשת החברתית , פייסבוק חושפת אותו לאחוז קטן מהחברים או העוקבים שלכם (אוכלוסיית המדגם) כדי לבדוק את טיבו. בהתאם לתגובה שלהם המערכת מחליטה אם להמשיך לחשוף אותו לאנשים נוספים.
- טווח החשיפה Organic reach לפוסטים של פייסבוק כל הזמן בירידה. הטווח הממוצע לפוסט אורגני בפייסבוק יורד ל -5.2%. (בסוף 2019 הוא עמד על 5.5%, ושנה לפני כן היה 7.7%).
- שיעור המעורבות הממוצע ( engagement rate ) בשנת 2020 בפוסט אורגני בפייסבוק עמד על 0.25%. המספר הזה הלך ויורד ל -0.08% בשנת 2022
- חשיפה אורגנית
- חשיפה אורגנית היא כמות הגולשים שנחשפו לפוסט שלך מבלי שהשקעת בכך כסף. כלומר זוהי החשיפה הטבעית של פייסבוק. בעבר החשיפה האורגנית הייתה רחבה למדי, אולם כיום בעמודים סטנדרטיים ובפוסטים סטנדרטיים היא תהיה בסביבות 10% בלבד מכלל האוהדים בעמוד. פוסטים מעניינים, חשובים, בעלי ערך ומעוררי השראה עשויים להגיע לאחוזים גבוהים הרבה יותר וזאת מכיוון שפייסבוק מצליח לזהות שיש להם פוטנציאל לעניין קהל רחב מאוד, אבל יצירת פוסטים כאלה היא עבודה לא פשוטה.
- חשיפה ממומנת
- פייסבוק הוריד משמעותית את אחוזי החשיפה האורגנית וזאת בין היתר במטרה לעודד אנשים להשתמש בחשיפה ממומנת. חשיפה ממומנת כשמה כן היא, על מנת להגדיל משמעותית את אחוזי החשיפה, יש לשלם לפייסבוק כסף. (מקור)
- המצב בקבוצות פייסבוק מבחינה חשיפה אורגנית אפילו נעשה יותר גרוע , יש ירידה משמעותית בחשיפה האורגנית בעקבות השינויים באלגוריתם של פייסבוק.
- אינפלציה של קבוצות פייסבוק. כל שנה נפתחות מאות או אלפי קהילות בפייסבוק, עוד ועוד אנשים מצטרפים אבל תשומת הלב שלהם לא יכולה להתחלק בין כולן. התוצאה : מעט מאד חברים בקבוצת פייסבסוק רואים את הפוסט שלכם והערכה היום כי מדובר רק ב2 אחוז מכלל החברים.
למצגת ההרצה בכנס המידע הבינלאומי , מאי 2023
