הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך 

הלקט הוא תוצאה של עבודת איסוף שיטתית והשקעת זמן . הוא לא נוצר ע"י בינה מלאכותית.

  הנושאים בלקט מס' 11 :

• מחקרים אודות הוראה ומורים : הסטרס במקצועות ההוראה מוביל לפוסט טראומה
• מהי גמישות קוגניטיבית?
• מורים : קולות מבתי הספר
• מערכות חינוך בעולם :לטפח אנשים: אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם היא זו של וייטנאם
• ישראל : עשור וחצי של רפורמות השאירו מערכת חינוך מבולבלת וחסרת עמוד שדרה
• הפעלת תלמידים בגישה חקרנית : הקשר הרב דורי בבתי הספר העל-יסודיים
• הפעלת תלמידים בגישה חקרנית: Naraview מסע בויקיפדיה
• קידום אוריינות לשונית בקבוצה קטנה
• אוריינות תשאולית: המפתח ללמידה מבוססת בינה מלאכותית
•  מול הבינה המלאכותית : אז אילו כישורים אינטואיטיביים הם עדיין בלעדיים לבני האדם?

• הפעלת תלמידים בכלים דיגיטליים : דפי עבודה בקנבה

• קריית חינוך יפו – עירוני ז׳….. תראו מה קורה כשנפרדים מהשינון לבחינות הבגרות המיושנות!

• מודל שנועד לסייע לאנשי חינוך להטמיע מיומנויות חברתיות-רגשיות, 

מחקרים אודות הוראה ומורים

הסטרס במקצועות ההוראה מוביל לפוסט טראומה

מחקריה של פרופ' עינת לוי-גיגי מהפקולטה לחינוך, מראים כי היכולת לעדכן אמונות והתנהגות בהתאם למציאות, מגינה על אנשי החינוך מתסמיני פוסט-טראומה

פרופ' עינת לוי-גיגי, פסיכולוגית וחוקרת מוח מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, הראתה בסדרת מחקרים, שגמישות קוגניטיבית היא כלי משמעותי בהתמודדות עם ההשלכות של חשיפה מתמשכת לסטרס. גמישות קוגניטיבית מבטאת את היכולת לעדכן אמונות, תפיסות והתנהגויות בהתאם למציאות משתנה. בבית הספר, הדבר עשוי להתבטא בין היתר ביכולת לשנות את דרכי ההוראה בהתאם לצורכי התלמידים וביכולת להציע תכנים העשויים לעניין קבוצות שונות בזמנים שונים או לחלופין לדעת מתי לנהוג בקשיחות ומתי להפגין יחס רך ומתחשב. במחקרים קודמים בקרב מגיבים ראשוניים, נמצא שגמישות קוגניטיבית עוזרת להגן מפני ההשלכות השליליות של חשיפה לסטרס ולטראומה ועשויה להוביל לתפקוד מיטבי גם במציאות מאתגרת ומורכבת.

לסקירה המלאה באוניברסיטת בר-אילן  

https://www.biu.ac.il/article/22558

הסטרס במקצועות ההוראה מוביל לפוסט טראומה

ראו גם :

מהי גמישות קוגנטיבית?

מורים : קולות מבתי הספר

טור שנכתב מדם ליבה  מורה שכואבת את התסכול של התלמידים  ומבקשת לערוך שינוי בבחינות הבגרות כך שיהיו יותר ידידותיות . שירה חסיד במסר נוקב לכותבי הבחינות.

50  מתכונות לבדיקה בשבוע. עד 2 בלילה, בשבתות, על חשבון הזמן שלי עם הילדים הפרטיים שלי, בדיקה על בדיקה עם הערות לשיפור כדי שיהיה לאותה תלמידה מהיכן לצמוח.מגיעים לבחינת הבגרות. כניסה לכיתות, התנשמויות, "בסדר, שטויות כולה מבחן נכון? קטן עלינו, 3 שעות" 200 דפיקות לב בדקה נשמעות מעבר לקירות. קטן עליהם. ואותם התלמידים שלא הצליחו לקרוא 5 משפטים ברצף – יושבים 3 שעות שלמות ונלחמים. קוראים וכותבים ומוחקים ושוב קוראים, מעבירים דפים וטועמים מהשוקולד, חוזרים לבחינה ושרים לעצמם את שיר הבניינים, ומדקלמים את הטבלה שעשינו ממש אתמול על הלוח. מסתכלים בשעון והזיעה מצטברת על מצחם. הם לא מוותרים.שאלות מסורבלות, הבנה שנחה על קוצו של יוד, שימוש בפעלים ובשורשים חריגים. ואנחנו יושבים במתח בחדר המורים.

יש, עברה חצי שעה, תנו מהר את הבחינה! הזדעזענו. רמת קושי לא פרופורציונלית ולא דומה לאף בחינה שהתקיימה בשנים האחרונות. האם זו התחושה אצל מורים נוספים? בואו נבדוק מה כותבים בקבוצות.אותם הילדים שישבו, כתבו, עשו ונלחמו, מקבלים 20, 29, 42 ו-47 למצטיינים. שנים וחודשים של למידה, הטמעה, השקעה ועבודה חינוכית מאומצת יורדים לטימיון בשנייה, ברגע שמגיע ציון הבחינה.

אי אפשר להוריד מהחומר, אי אפשר לגלות גמישות בבדיקה – זה ייפגע ביוקרת המקצוע. כל הגיבובים על איזו הזדמנות קיבלנו ללמידה שונה אחרי הקורונה. יוקרת המקצוע חשובה – לא על חשבון נפשם של התלמידים. העבודה המאומצת סביב הבגרות בעברית לדוגמה, מקבילה בהשקעה הפיזית והמנטלית למקצוע מוגבר לפחות. מדובר ב-2 יח"ל שישנה התעקשות שיהיו משמעותיות, אך משמעותיות לא שווה לקשה ולמעיקה.

למאמר המלא של המורה שירה חסיד

מערכות חינוך בעולם

לטפח אנשים: אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם היא זו של וייטנאם

הביצועים של תלמידי וייטנאם במבחנים בינלאומיים הם מהטובים בעולם — ואף עולים על אלה של תלמידים בריטים וקנדים ■ ההצלחה נעוצה בשנת לימודים נוספת, תגמול מורים והכשרה מתמשכת שלהם, צמצום האי־שוויון בהזדמנויות חינוכיות והשקעה מתמדת במערכת החינוך

להו צ'י מין, הנחשב ל"אבי האומה" של וייטנאם, היה חזון ברור לגבי מסלול התפתחותה של המדינה. "למען התועלת בעוד עשר שנים, עלינו לשתול עצים. למען התועלת בעוד 100 שנה, עלינו לטפח את האנשים", היה משפט שנהג לומר.

עם זאת, למרות שנים של צמיחה כלכלית מהירה, התמ"ג לנפש של וייטנאם הוא 3,760 דולר בלבד, פחות מזה של עמיתותיה האזוריות, מלזיה ותאילנד; ובקושי מספיק כדי לגרום לווייטנאמי הממוצע להרגיש שטופח היטב. ואולם הו צ'י מין התייחס במשפט זה לפתגם סיני המשבח את יתרונות החינוך — ובתחום זה לאזרחי וייטנאם לא יכולות להיות הרבה תלונות.

הילדים במדינה לומדים באחת ממערכות החינוך הטובות בעולם. לראיה, יש לה ביצועים יוצאי דופן במבחנים בינלאומיים בקריאה, מתמטיקה ומדעים.

הנתונים העדכניים ביותר מהבנק העולמי מראים שבציונים משוכללים תלמידים וייטנאמים גוברים לא רק על מקביליהם במלזיה ובתאילנד, אלא גם על אלה בבריטניה ובקנדה, מדינות עשירות פי שישה מווייטנאם. בתוך המדינה ציוני התלמידים לא מציגים את האי־שוויון שכה נפוץ במקומות אחרים בעולם בין המגדרים ובין אזורים שונים.

למורים בוויטנאם יש הרבה יותר אוטונומיה פדגוגית

הסיבה המשמעותית ביותר להצלחה זו היא רמת המורים שלה. לא שהם בהכרח מוכשרים יותר; הם פשוט יעילים יותר בהוראה. מחקר אחד שהשווה בין תלמידים הודים לבין תלמידים וייטנאמים מייחס חלק ניכר מההבדל בציונים במבחני מתמטיקה לפער באיכות ההוראה.

המורים של וייטנאם עושים את עבודתם כיאות כי הם מנוהלים היטב. הם מקבלים הכשרות תכופות וניתן להם החופש להפוך את השיעורים למעניינים יותר עבור תלמידיהם. כדי להתמודד עם האי־שוויון האזורי, מורים באזורים מרוחקים מקבלים שכר גבוה יותר.

מקור

ישראל : עשור וחצי של רפורמות השאירו מערכת חינוך מבולבלת וחסרת עמוד שדרה

 מאת: איתי רון ועינת שחק

 יותר טכנולוגיה, יותר מתמטיקה, עם בחינות מיצ"ב, בלי בחינות מיצ"ב, יותר בגרויות, פחות בגרויות – כמעט כל מי שנכנס לתפקיד שר החינוך הכריז על רפורמה בלי לקחת בחשבון שהן זקוקות לזמן על מנת להיות מיושמות בהצלחה ובלי להבין את הצרכים של השטח. הפוליטיקאים שהגיעו לעשות פוליטיקה, לא חינוך, הותירו מערכת מרוסקת

בעשור וחצי האחרונים התחלפו בישראל 10 שרי חינוך. כמעט כל מי שאייש את התפקיד הכריז על רפורמה במערכת. אלא שממשלות לא החזיקו הרבה, והרפורמות שדרשו זמן רב יותר להטעמתן ממה שהשר הממונה על המשרד הספיק לכהן – התחלפו בזו אחר זו. 

״רפורמות במערכת החינוך זקוקות לאורך רוח וזמן על מנת להיות מוטמעות בהצלחה ולהפוך לחלק מהתרבות הארגונית של המערכת״, אומרת דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר. ״אם מסתכלים על מדינות שביצעו תהליכים ושינויים מוצלחים במערכות החינוך שלהן, כמו סינגפור או פינלנד, אפשר לראות שכולן עשו זאת תוך התמסרות והתחייבות לתהליך של עשרות שנים. בישראל לא מחזיקים אפילו תוכנית חומש או עשור, אנחנו מאופיינים בתזזיתיות מתמדת״.

לכתבה המלאה והחשובה

הפעלת תלמידים בגישה חקרנית

הקשר הרב דורי בבתי הספר העל-יסודיים

תוכנית הקשר הרב דורי מתאימה להפעלה גם בבתי הספר העל יסודיים, בדרכים רבות ומגוונות. מערכים רבים במדריך למורה מתאימים גם לתלמידי הכיתות הגבוהות:

• מערכים החל משלב הכנת התלמידים
• דרך מערכים המתאימים לחגים ומועדים (חודש האזרח הוותיק, יום הזיכרון ליצחק רבין, ועוד)
• מערכים מגוונים בנושאים נוספים (פורצי דרך, העצמה נשית, חפצים מספרים, ועוד)

למידע נוסף

עברית ולשון

קידום אוריינות לשונית בקבוצה קטנה | עברית חינוך לשוני, יסודי

הקבוצה הקטנה מתאימה במיוחד לקידום הישגים עבור תלמידים שפחות פעילים בלמידה במליאת הכיתה, ומתאימה למטרות צמצום פערים תוך מתן מענה דיפרנציאלי ומותאם אישית.
הרווחים שבלמידה בקבוצה קטנה מושגים לא רק בשל ההתכנסות ללמידה שיתופית בהרכב משתתפים מצומצם, אלא ובפרט בשל מאפייניה הייחודיים של פרקטיקת ההוראה בקבוצה הקטנה.

התוכנית "קריאה מהנה!" מיועדת לקידום מיומנויות שטף קריאה בזיקה להבנת הנקרא. תוכנית ההוראה מבוססת על הגישה הפסיכו־פדגוגית המתבוננת על הקשרים ההדוקים ועל יחסי הגומלין המתקיימים בין רגש לקריאה, ועל המקום המשמעותי של המורה במרחב המתווך שבין התלמיד לטקסט.
תהליכי ההוראה בתלקיט עוצבו כך שיתמכו במסוגלות התלמידים לקרוא ולחוות הצלחה בקריאה, ושיעוררו הנעה לקריאה והנאה מקריאה.
תהליכי ההוראה והזדמנויות הלמידה מהודקים ומדויקים לקידום היבטים רגשיים אלה, בתוך תהליך התערבותי המקדם את מיומנויות שטף הקריאה ואת התשתיות הלשוניות והקשביות המעורבות בקריאה.
התוכנית מתאימה לתלמידי כיתות ב-ד שרכשו את הקריאה אך לא ביססו את מיומנות שטף הקריאה

מקור

הפעלת תלמידים בכלים דיגיטליים

לימור בן ארי

דפי עבודה בקנבה

לימור בן ארי

 naraview מסע בויקיפדיה

יצירה ושיתוף מצגות גוגל google slides

לימור בן-ארי

מצגת שיתופית -google slide- גוגל סלייד

ראו גם :מה קורה כאשר תלמידים מכינים בעצמם מצגות ?

בינה מלאכותית וחינוך

אוריינות תשאולית: המפתח ללמידה מבוססת בינה מלאכותית

עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.

09-07-2023

קראו עוד..

  מקור וקרדיט : פורטל מס"ע

ראו גם:

21 פרומפטים שימושיים לצ'אט GPT להוראה

ראו גם : חשבתם ש -ChatGPT מועיל לחינוך ולהשבחתו , אז חשבתם  ?

 מול הבינה המלאכותית : אז אילו כישורים אינטואיטיביים הם עדיין בלעדיים לבני האדם?

מאת: נירית כהן

הבנת ההקשר. כאשר בינה מלאכותית מספקת תובנות מבוססות נתונים, האינטואיציה האנושית נהפכת מכרעת בפירוש ויישום התובנות האלה בהקשרים ספציפיים. אנשי מקצוע צריכים להיות בעלי הבנה עמוקה של דינמיקה חברתית, ניואנסים תרבותיים וגורמים רגשיים שבינה מלאכותית מתקשה, לפחות כרגע, להבין. אנשי שיווק, מכירות או פיתוח עסקי, למשל, צריכים לפתח הבנה עמוקה של השווקים – כולל סוגיות של רגישות תרבותית, שינויים בהתנהגות צרכנים או בסביבה התחרותית כדי להשלים את הנתונים והאסטרטגיות שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית.

יצירתיות בפתרון בעיות. בעוד אלגוריתמים של בינה מלאכותית מצטיינים בזיהוי דפוסים וניתוח נתונים, חשיבה יצירתית נותרה יכולת אנושית מובהקת. האינטואיציה האנושית מניעה חדשנות על ידי יצירת קשרים, חשיבה לרוחב ופיתוח פתרונות חדשים לבעיות מורכבות. אנשי מקצוע צריכים לפתח סקרנות מעבר לתחום העיסוק שלהם ולטפח יצירתיות בפתרון בעיות על ידי אימוץ חוויות מגוונות, השתתפות בסיעור מוחות, חיפוש השראה מתחומים לא קשורים ושימוש בכלים שפותחים את המחשבה כדי לשלב את האינטואיציה האנושית עם הבינה המלאכותית.אינטואיציה אנושית ממלאת תפקיד מרכזי בהערכה ביקורתית של תובנות והמלצות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. אנשי מקצוע חייבים להטיל ספק, ולהבחין מתי לסמוך על ההצעות שלה – ומתי לעקוף אותן

אתיקה בקבלת החלטות. אנחנו זקוקים לאינטואיציה האנושית כדי להבחין בהשלכות האתיות של החלטות מונעות בינה מלאכותית. בעוד בינה מלאכותית יכולה לעבד כמויות אדירות של נתונים, היא עדיין חסרה ערכים מוסריים והבנה מלאה של דילמות אתיות מורכבות. קבלת החלטות אתית, המושרשת באינטואיציה, מבטיחה שאנשי מקצוע מתחשבים בהשפעות חברתיות רחבות יותר ומקיימים עקרונות מוסריים. לדוגמה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות חייבים לקבל החלטות קריטיות לגבי טיפול בחולים, הקצאת טיפולים ודאגות לפרטיות. לשם כך נדרש עיסוק בתוכניות הכשרה לאתיקה, השתתפות בפורומים ובדיונים אתיים וחיפוש פעיל של נקודות מבט מגוונות, שיאפשרו לאנשי מקצוע לפתח את ההיגיון האתי והרגישות הנדרשים לקבלת החלטות מושכלות.

אינטליגנציה רגשית. בינה מלאכותית חסרה את היכולת להבין ולהגיב לרגשות אנושיים ולהתאים את עצמה לאינטראקציות חברתיות מגוונות. האינטואיציה מאפשרת לאנשי מקצוע להזדהות, לפרש רמזים לא מילוליים ולנווט דינמיקה אנושית מורכבת. דווקא בעידן הזה, חשוב להשקיע בתוכניות התפתחות אישית המתמקדות באינטליגנציה רגשית ותקשורת אפקטיבית.

חשיבה ביקורתית. אינטואיציה אנושית ממלאת תפקיד מרכזי בהערכה ביקורתית של תובנות והמלצות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. אנשי מקצוע חייבים להטיל ספק בהטיות הבסיסיות, להעריך את המגבלות של אלגוריתמי בינה מלאכותית ולהבחין מתי לסמוך על ההצעות שלהם – ומתי לעקוף אותם. בשנים הקרובות נצטרך ללמד מקצועות רבים מיומנויות כמו איך לשאול, לבקר ולהעריך את התוצרים של הכלים האלה, ולשלב אינטואיציה עם הבנה מקיפה של יכולות ומגבלות הבינה מלאכותית כדי להבטיח קבלת החלטות נכונה ולצמצם הטיות פוטנציאליות.

ככל שנלמד לשלב כלים של בינה מלאכותית בעיסוקים רבים יותר, כך נצטרך להבין את האופן שבו הכלים האלה משנים את היכולת שלנו להסתמך על האינטואיציה, הניסיון והמצפנים המוכרים. בעולם משתנה, מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה – ומכאן שהאוטומטים שלנו, כולל האינטואיציה, עשויים להטעות. מצד שני, בינה מלאכותית לא תוכל להחליף את הממדים הקוגניטיביים, הרגשיים והאתיים הרחבים יותר המגדירים את המומחיות האנושית. מקצועות ידרשו אנשים שיכולים לנווט בניואנסים הקשריים מורכבים, לחשוב בצורה יצירתית, להפגין אינטליגנציה רגשית ולקבל החלטות מוסריות.

מקור

 אפרת מעטוף

 Voicella  מחולל כתוביות אוטומטיות לסרטונים בנייד באמצעות AI, כולל בעברית.

קישור

אפשר גם אחרת : תראו מה קורה כשנפרדים מהשינון לבחינות הבגרות המיושנות!

קריית חינוך יפו – עירוני ז׳

תראו מה קורה כשנפרדים מהשינון לבחינות הבגרות המיושנות!

חשבתם פעם מה היה קורה אם הייתם נראים כפי שבן גוריון רצה שתראו? שאלתם את עצמכם האם ילדי תימן נחטפו? או האם אלוהים מושלם ואיך נראת כפיות טובה בתנך? כל אלה, הם חלק מהשאלות אותן חקרו תלמידי יא 2 במסגרת תוכניות תמ״ר בהיסטוריה ובתנ״ך וזאת בדיוק הייתה מטרתנו – לעורר עיניין ולשאול שאלות

הלמידה המשמעותית הסתכמה בערב חגיגי ומרגש, של הצגת תוצרי תמ״ר, בהיסטוריה ובתנך בפני ההורים והצוות. בהיסטוריה, התלמידים חקרו את נושא הרב תרבותיות מקום המדינה ועד ימינו, בתנ״ך חקרו התלמידים נושאים שונים ומגוונים בספר שמות. התוצרים היצירתיים שלהם היו מגוונים וכללו דגם, תערוכה, סרטונים, כרזות ועוד! קראנו מאמרים, ולאחר מכן גיבשו התלמידים דעות עצמאיות על השאלות ששאלו.

היה ערב איכותי ומשמעותי. כיף גדול לראות תוצרי למידה כאלו מרתקים! תודה גדולה לשירה בראודה, רכזת היסטוריה ולאביחי דורי, רכז תנ״ך על כתיבת תכניות רלוונטיות והובלת תהליכי למידה רציניים, מעניינים ומעמיקים!

לפוסט בפייסבוק

כיצד ניתן לקדם במסגרות חינוכיות למידה החברתית-רגשית (SEL)?

 

ד"ר אודליה אלקובי, ד"ר שירה רוזנברג ונהרה סטשבסקי מציעות מודל שנועד לסייע לאנשי חינוך להטמיע מיומנויות חברתיות-רגשיות, באמצעות שילוב בין שתי גישות: הראשונה מתמקדת בהקניה ישירה ומובנית של מיומנויות חברתיות-רגשיות, והשנייה עוסקת ברכיבים נוספים במסגרת החינוכית, כגון: חיזוק התיאום והשותפות בין הצוות החינוכי להורים וניצול הזדמנויות ל"למידה חמה" מאירועים חברתיים לא מתוכננים מחיי הכיתה.

מודל ייחודי שנועד לסייע לאנשי חינוך לארגון ההטמעה של מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL) בכיתה, באמצעות שילוב בין הקניה ישירה לבין רכיבים לא מובנים. המשך

למאמר המלא