הקדמת מערכת "ידע וסקרנות דיגיטלית
גזרנו מתוך מאמרו של ד"ר יובל דרור את החלק המתייחס לחינוך ובינה מלאכותית .
AI היא איתנו להשאר ולהשפיע, לטוב או לרע, על העתיד. המאמר מתאר מצוין את הייפ ( יחצנות מוגזמת ) והציפיות השגויות.
טכנולוגיה הזו תשתבץ לסוגים שונים של תפקודים בחיינו אבל ממש לא תחליף את המרקם האנושי המורכב.
חוקרים מובילים בפסיכולוגיה טוענים במאמר אקדמי שפיט (ראו נספח מס' 1 ) כי המצב כיום מבחינת בינה מלאכותית מוביל כרגע לחוסר יציבות במערכות החינוך של מדינות העולם.
כתוצאה מחוסר היציבות הזה, מצד אחד, מערכות החינוך מסתכלות בצורה חיובית על השימוש בבינה מלאכותית כדי לעמוד בקצב הטכנולוגיה ולהפיק תועלת מהיתרונות שהיא יכולה לספק, מצד שני, הן נבוכות ומהססות לגבי היישום של הבינה המלאכותית בבתי ספר.
בחלק ב' הבאנו גם דעות נוספות , בעיקר של חוקרים ופרופסורים לחינוך בארה"ב ובמדינות נוספות
חלק א'
כולנו נעשינו טיפשים, מספיק. היחס לבינה מלאכותית מוגזם ומופרך
ההתפתחויות האחרונות ב–AI הן אמיתיות ומרשימות, אבל הן גם מנופחות
מאת: ד"ר יובל דרור
מאז השקת ChatGPT ושירותים נוספים מבוססי בינה מלאכותית, חברות הטכנולוגיה, קרנות הון הסיכון, אמצעי התקשורת ו"מומחים" מתחרים ביניהם מי יפאר, יהלל, ישבח ובעיקר יגזים בכל הקשור ליכולות של הבינה המלאכותית — ולעובדים זה יוצא מכל החורים.
"הבינה המלאכותית תפתור את כל הבעיות"
הז'אנר האוטופיסטי הוא הוותיק מכולם. הוא קובע שאם יש בעיה, הטכנולוגיה החדשה תפתור אותה. בצורתה הקלילה "הגישה הפתרונית" שואלת "אין אפליקציה לזה?" ובצורתה הרצינית יותר, היא מנסה לשכנע אותנו שיש פתרון טכנולוגי לכל בעיה חברתית, תרבותית, עסקית או מוסרית, קטנה כגדולה.
הנה למשל כמה הצהרות שנשמעו בנוגע ליכולתה של הטכנולוגיה החדשה לפתור את בעיות מערכת החינוך: "באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן ללמד אלפים, עשרות אלפים, מיליונים של תלמידים. קשה להגזים ביתרון העצום הזה בהינתן המחסור החמור במורים, בתקציבים ובכיתות הצפופות". קביעה חדה וברורה בנוגע לבינה המלאכותית למעט העובדה שהיא לא הושמעה כלפיה. היא הושמעה עוד ב–1959 והתייחסה לטלוויזיה.
מה באשר ל"לא רחוק היום שבו הטכנולוגיה הזאת תהיה שכיחה בכיתות והלימוד באמצעותה ישולב בחיי בית הספר ככלי פדגוגי מרכזי". זו הצהרה שנשמעה ב–1945 והתייחסה לרדיו.
מה בנוגע לזו? "ייעודה של הטכנולוגיה הזאת הוא לבצע מהפכה במערכות החינוך. בתוך שנים ספורות היא תחליף באופן חלקי, אם לא באופן מלא, את כל ספרי הלימוד". אפשר לחתום על המילים החכמות האלו כתחזית עבור מערכות הבינה המלאכותית, אבל זה היה תומאס אדיסון שבשנת 1913 השמיע אותה ביחס לקולנוע.
את ההצהרה החביבה עליי השארתי לסוף: "ההמצאה של הטכנולוגיה הזאת ראויה לכבוד מיוחד. היא אחת התרומות הגדולות ביותר ללמידה, למדע ואולי לאנושות בכלל". מרשים, נכון? השנה היא 1840 וההצהרה הושמעה לאחר המצאת הלוח שהוכנס לכיתה.
במבט לאחור קל לראות עד כמה ההצהרות והתחזיות האלו, שהושמעו לאורך ההיסטוריה על ידי יזמים, אנשי טכנולוגיה וחינוך, מגוחכות. לא רק בגלל הניסוחים הפומפוזיים אלא בעיקר מפני שרוב הבעיות של מערכות החינוך הן לא טכנולוגיות אלא ניהוליות, ארגוניות, אנושיות ופדגוגיות.
אבל כאשר ההייפ מתפשט, סוגיות רב־ממדיות מרודדות עד אימה. בעיות במערכת הבריאות? בינה מלאכותית. בעיות בעולם הבנקאות, הביטוח, הפיתוח — בינה מלאכותית.
האם היינו מוכנים לקבל תשובות כאלו בנוגע לכל טכנולוגיה אחרת? סביר להניח שלא. אבל כאשר מדובר בצירוף "בינה מלאכותית", תמצאו רבים שיתנדבו לפמפם את הבשורה, והסיבה לכך היא שמאחורי כל השמחה הדביקה הזאת עומדים אנשים וחברות שיש להם אינטרסים לנפח את הציפיות.
למאמר המלא של ד"ר יובל דרור (עיתון "הארץ" )
תגובות למאמר של ד"ר יובל דרור
בעיני, לצד האתגרים שהבינה המלאכותית מביאה איתה, חשוב שנראה את היתרונות הן למורים והן לתלמידים.
הבינה המלאכותית מאוד יכולה לסייע בתכנון למידה/הוראה מותאמת אישית. טכנולוגיה שיכולה לעזור למורים להבין טוב יותר את החוזקות והחולשות של תלמידיהם,
ובכך ליצור חווית למידה יעילה יותר.
משימות טכניות כמו סיכום החומר אינן רלוונטיות בעידן ה AI, מורים יצטרכו לבקש הצגה של עבודה משותפת או דיון כדי לראות שליטה בחומר, תלמידים יצטרכו ללמוד להגן על העבודה שלהם בlive…
שני ציטוטים מספרו, 'הפוליטיקה של הטכנולוגיה' / יובל דרור (2006, 'מפה הוצאה לאור')
עמ' 11 –
'עבור גורמים רבים השימוש בטכנולוגיה יהיה לעולם שימוש פוליטי, כיוון שהטכנולוגיה עצמה היא מעשה פוליטי'
עמ' 35 –
'….הטכנולוגיה אינה נייטראלית; היא מגיעה עם סט של ערכים, עם לוגיקה פנימית; עם נטיה פוליטית, עם תפישה כלכלית-חברתית'
מבחינת דרור, הפרשנות האידיאולוגית והפוליטית של המציאות היא מעל לכל. מכאן שטכנולוגיה עבורו (כמי שהתחנך על מרקוזה, היידיגר, פוסטמן ועוד) היא *אמצעי שליטה* על ההמונים ועל כן אינה מדעית, הוגנת, חיובית או ריאלית. היא כלי שליטה מניפולאטיבי תמיד, שיש לחשוף את ההסתרה שבו, לפקפק במניעי יוצריו ולהזהיר מפני השימוש בו.
לכן AI עבורו היא הייפ (שגם מטעה – כי כך הטכנולוגיה נוהגת), שיש לפקפק בו קודם כל, ואח"כ לבדוק, אם בכלל.
תגובות נוספות למאמר
"חלק ניכר מהביקורת על ההייפ (יחצנות מוגזמת) המופרך והמיתוג המטופש של הבינה המלאכותית הוא אכן נכון. אבל לזלזל ברגע זה בפוטנציאל השינוי החברתי הרדיקאלי של ai זה כמו לזלזל בפוטנציאל של מהפכת הדפוס או המיחשוב הדיגטלי (בגירסא מואצת).,"
אבל , "ההייפ מסנוור אותנו מלראות את המשמעויות הרציניות של הטכנולוגיה, וממסגר אותנו לתוך תגובות אוטומטיות של פחד והערצה,"
"משום מה בחר ד"ר יובל דרור בדוגמאות של טכנולוגיות מהעבר שתלו בהן תקוות שלא התגשמו. הרדיו והטלויזיה לא חוללו מהפכה בשיטות הלימוד, המחשב דווקא כן."
"כנראה שעדיין מוקדם לשפוט את הטכנולוגיה הזו".
נספח מס' 1
Kaya, N. ve Bulut, S. (2022). Artificial intelligence and education: An overview. Psychology & Psychological Research International Journal (PPRIJ), 7(3). https://doi.org/10.23880/pprij-16000303
Abstract
The main purpose of this research is to present a comparative perspective to everyone who is interested in education in terms of the advantages and disadvantages of the use of artificial intelligence in education. When the literature on this issue is examined, it is clearly seen that there are both positive and negative opinions about the use of artificial intelligence in education. This situation leads to instability in the education systems of the world countries. As a result of this instability, on the one hand, while education systems look at the use of artificial intelligence positively in order to keep up with technology and benefit from the advantages that it can provide, on the other hand, they hesitate when they consider the disadvantages that this situation may cause. For this reason, in this study, comparative information was given in order to conclude this indecision and hesitation experienced by education systems, and the idea of using artificial intelligence as an assistant teacher in education and seeing it as an opportunity rather than a danger was advocated.
: Source
Psychology & Psychological Research International Journal (PPRIJ)
חלק ב' : דעות אחרות בעולם האקדמי
