הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הלקט הוא תוצאה של עבודת איסוף שיטתית והשקעת זמן . הוא לא נוצר ע"י בינה מלאכותית.
הנושאים :
שיעור במלחמה – אגף מו"פ , ניסויים ויוזמות
מחקר: החששות סביב רמאות תלמידים בעזרת צ'אטבוטים היו מוגזמים
למה כל כך קשה לחשוב ולזכור תחת סטרס ממושך – ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי ללמוד, גם בתקופות של לחץ?
הקשר בין תחושת שייכות והישגים בחינוך
שש דרכים ליצוק משמעות ותחושת ערך ללומדים חסרי מוטיבציה
ארגז כלים לפדגוגיה אופטימית בעת מלחמה
חדש בדפדפן כרום – מצב קריאה!
כלים דיגיטליים להפעלת תלמידים: יויו – חלוקה אקראית לקבוצות
בינה מלאכותית בחינוך : CLAUDE AI
בואו ניתן ל AI לכתוב עבורנו את מערכי השיעור
למידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית:
אתגרי השימוש ב־ChatGPT , ד"ר חגית מישר-טל
שיעור במלחמה – אגף מו"פ ניסויים ויוזמות
עיתות משבר מחייבות את כל המערכות, ובמיוחד את מערכת החינוך, להמציא עצמן מחדש – להסתגל למציאות חדשה וכאוטית ולמצוא פתרונות יצירתיים למכשולים בלתי צפויים. המציאות מזמינה אותנו ללמוד ממשברים, מגיפות ומלחמות שמזכירים לנו אירועים משמעותיים מההיסטוריה ויחד איתם גם ממקרים בהווה ולנסות לחלץ מהם תובנות. הנה אנחנו מישירים מבט אל אוקראינה, מדינה שנתונה אף היא במצב מלחמה מאז פברואר 2022 אל מול הפלישה הרוסית.
האם ניתן לאתר קווי דמיון בין שני המצבים?
- מה מערכת החינוך הישראלית יכולה ללמוד מזו האוקראינית על למידה בזמן חירום
לסקירה של אגף מו"פ , ניסויים ויוזמות במשרד החינוך
מחקר: החששות סביב רמאות תלמידים בעזרת צ'אטבוטים היו מוגזמים
על פי מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד, הפופולריות של צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית (AI) לא העלתה את שיעורי הרמאות הכוללים בבתי הספר. בסקרים שבוצעו השנה ביותר מ-40 בתי ספר תיכוניים בארה"ב, כ-60% עד 70% מהתלמידים אמרו שהם רימו לאחרונה בבית ספר – בערך אותו אחוז כמו בשנים קודמות, אמרו חוקרי החינוך של סטנפורד.
"היתה פאניקה מכך שהמודלים הללו של בינה מלאכותית יאפשרו דרך חדשה לגמרי לעשות משהו שיכול להתפרש כרמאות", אמרה דניס פופ, מרצה בכירה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסטנפורד. אבל "אנחנו פשוט לא רואים את השינוי בנתונים", אמרה. פופ סוקרת תלמידי תיכון כבר יותר מעשור באמצעות עמותה לחינוך שהיא מייסדת שותפה שלה.
. בני נוער רבים לא יודעים הרבה על ChatGPT, כך מצא הדו"ח של פיו. ורובם אומרים שהם מעולם לא השתמשו בו לעבודות בית ספר. מגמות אלו עשויות להשתנות, כמובן, ככל שיותר תלמידי תיכון יכירו יותר את כלי הבינה המלאכותית.
למאמר המלא בעיתון ניו-יורק טיימס
למה כל כך קשה לחשוב ולזכור תחת סטרס ממושך – ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי ללמוד, גם בתקופות של לחץ?
מוחנו נוטה לתעדף תגובות הישרדות מיידיות על פני קידוד ואחסון מידע חדש. המתח גם מוביל לירידה בקשב ובריכוז, הוא לא מותיר מקום פנוי שיאפשר לנו להישאר מעורבים במה שאנחנו מנסים ללמוד, ודאי כאשר אנו חווים רגשות שליליים וחרדה. ועדיין, דווקא בתקופה הזו כדאי שנלמד דברים חדשים
"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת …
מחקרים מראים שתחושת שייכת מורידה מתח, מאפשרת הצלחה, ומספקת תחושה של רווחה נפשית ורגיעה. ולהיפך, חוסר תחושת שייכות, חרם חברתי, בידוד – מובילים לדיכאון, חרדה ותחושת בדידות מכאיבה במקביל, תחושת חוסר שייכות מעלה מתח ומורידה השגים לימודיים ומקצועיים. מכניסה לבלאקאאוט ולחוסר יכולת "לשלוף" מידע במבחן.
חוקרים לומדים על הקשר בין שייכות להשגים לימודיים ותחושת שְׁלוֹמוּת (well being) בעזרת פרמטרים רבים. לדוגמה: מדידה של פרמטרים גופניים כמו רמת הורמוני הסטראס, לחץ דם, קצב לב. מדידה של השגים לימודיים ושאלונים אודות תחושת השייכות ותחושת השלומות.
מקור וקרדיט : אתר האינטרנט נוירופדגוגיה ישראלית
שש דרכים ליצוק משמעות ותחושת ערך ללומדים חסרי מוטיבציה
בשעת משבר, קשה במיוחד לעורר מוטיבציה בלומדים. ואולם, אם ניצוק בו משמעות וערך בעיני הלומדים, נוכל לעורר בהם תחושות של התפתחות ואפילו של ריפוי. כל מה שצריך זה להפוך את התוכן או התהליך למשהו ששייך גם ללומדים ולא רק לנו, ואז ייווצר החיבור שיחולל תחושת ערך. הנה שש פעולות שאפשר לשלב עם כל עולם תוכן, גם כזה שלא נתפס כמעניין:
ארגז כלים לפדגוגיה אופטימית בעת מלחמה
מאת: ד"ר גיל גרטל 2.11.
מערכת החינוך נמצאת בימים אלה בשלב ביניים מאתגר במיוחד. מצד אחד יש ציפייה, ואפילו דרישה, שמוסדות החינוך יפעלו כסדרם. אך מנגד, המלחמה טרם הסתיימה. עשרות אלפי עקורים לא יחזרו בקרוב לבתיהם, החרדות של ההורים (כל משפחה וסיפורה שלה) מעסיקות את ילדיהם, והטראומה המשותפת שחווינו טרם עובדה.
במצב זה חיפשתי, האם יש דבר כזה "פדגוגיה אופטימית". האם יש משהו שתלמידות ותלמידים ישמחו ללמוד בימים אלה, שיהיה רלוונטי לעולמם, ויניע אותם בהתלהבות ללמידה משמעותית?
חדש בדפדפן כרום – מצב קריאה!
מצב קריאה עוזר לתלמידים\סטודנטים\כל בן אדם שיש לו קושי להתרכז כאשר יש עומס בתוכן מילולי.
המצב מאפשר שינוי האופן בו מוצג התוכן על ידי שינוי הרקע, הפונט, הגודל ועוד…
פיצ'ר חשוב מאוד שבאמת מסייע לקריאה בתוך הדפדפן!
בהצלחה!
לעוד סרטונים על סביבת גוגל –
https://youtube.com/user/moshikoa?sub_confirmation=1
חלוקה לקבוצות באופן אקראי בקלות: הקלידו שמות, בחרו מספר קבוצות ולחצו על הכפתור.
יישומים פדגוגיים:
הכלי מאפשר חלוקה אקראית של תלמידים לקבוצות לצורך פרויקט קבוצתי (קבוצות דיון/עבודה סביב נושא מסוים). חלוקה אקראית עשויה לזמן לתלמידים אפשרות לעבוד עם חברים שונים מהכיתה, לפתח מיומנויות חברתיות, לשתף רעיונות עם מי שאחרת יתכן ולא היו מקיימים איתו אינטראקציה.
ניתן גם להשתמש בכלי כדי להקצות תלמידים באופן אקראי לקבוצות ביקורת עמיתים. דרך יעילה לגרום לתלמידים לספק משוב זה על עבודתו של זה.
מקור : אתר כלים קטנים גדולים , אפרת מעטוף
בינה מלאכותית בחינוך : CLAUDE AI
Claude – צ’ט מבוסס בינה מלאכותית שיכול לסייע במגוון משימות.
תומך בעברית מאפשר העלאת מסמכים דוגמת (word , pdf)
החל מאוקטובר, הכלי זמין גם בישראל.
מקור : אתר כלים קטנים גדולים , אפרת מעטוף
אז למה להשתמש בClaude ai?
היתרונות המשמעותיים הם:
- השליטה בעברית מרשימה מאוד
- התשובות שלו ממוקדות בניגוד לג'יפיטי שנוטה להאריך לפעמים יתר על המידה
- הוא מעודכן נכון לעכשיו (בשונה מגיפיטי שמעודכן ל2021 בגרסה החינמית)
טוב, הכי הגיוני בעולם: בואו ניתן ל AI לכתוב עבורנו את מערכי השיעור ( חפציה בן ארצי )
התחלתי בבקשה לעזרה – מקלוד, שהוא מודל השפה הכי טוב בעברית כרגע. בהמשך עברתי גם אל בארד ובינג, בעיקר כדי לשפר את העבודה עם קישורים: רציתי לקבל המלצות למדיה והדמיות שיעשירו את השיעור (כולם נתנו לי קישורים שבורים; בינג היה קצת פחות גרוע). בהמשך ניסיתי מהצד השני: לתת לינק להדמיה, ולבקש מהAI לבנות מערך שיעור מיטבי.
מבחינת המערך עצמו, קלוד היה הכי אינטליגנטי, נתן רעיונות יצירתיים. בארד נתן מערך ארוך אבל מאורגן מאוד, עם ניסוח מפורט של הוראות לתלמידים. זה יתאים למי שנוח לו עם הפירוט. בינג היה איטי אבל ידע לקשר אותי אל מקורות – באנגלית בעיקר, שבהם יכולתי לטייל הלאה. אף כלי לא נתן קישור ישיר שבאמת פתר מיידית את הצורך.
למאמר של חפציה בן-ארצי באתר " חולמים תקשוב" (קישור)
למידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית:
אתגרי השימוש ב־ChatGPT
מאמר חדש של ד"ר חגית מישר-טל בכתב העת גילוי דעת של מכללת סמינר הקיבוצים , גיליון מס' 22
אם במקרה החמצתם את לקט מס' 11 , אז הנה הקישור
בשורות טובות
