הקדמת עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית" , עמי סלנט
הבהלה "לזהב" של בינה מלאכותית הניעה אותי לערוך חיפוש מעמיק במאגרי מידע בינלאומיים וישראליים ולרכז כמה וכמה מאמרים ומחקרים משמעותיים לצורך ראייה מקיפה יותר לגבי שילוב הAI בחינוך . הסקירה הנוכחית היא חלק מסדרת הסקירות המתעדכנת אודות פדגוגיה דיגיטלית (קישור)
ראשי פרקים :
מבוא : הבינה המלאכותית והמבוכה במערכות החינוך
הסכנה בהיעזרות ב-AI בביצוע משימות פשוטות
האתגר הגדול
כלי הAI אולי חשובים , אך הם לא משפרים באופן דרמטי את תהליכי ההוראה והלמידה (ד"ר ערן ברק-מדינה)
קביעת מדיניות בשימוש של תלמידים בכלי AI במשימות ד"ר ערן ברק-מדינה)
האם סוף לכיתה המסורתית?
מנקודת המבט של מומחים העוקבים אחרי טכנולוגיות חינוכיות כבר עשרות שנים
עמדות מורים בעולם לנוכח הבהלה לבינה מלאכותית (כולל סקרים)
מורים לאנגלית בעולם והשימוש בכלי בינה מלאכותית
האם כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע למורים בגיבוש מערכי שיעור ? (חפציה בן ארצי)
תלמידים ובינה מלאכותית ( סקרים ומחקרים)
מתי להתחיל ללמד בינה מלאכותית ?
אמון של מורים בטכנולוגיות חינוכיות מבוססות-בינה-מלאכותית ותוכנית פיתוח מקצועי בנושא
החשיבה הפדגוגית של מורים ( פרקטיקות הוראה) צריכה להיות משולבת בכלי הבינה המלאכותית
למידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית : אתגרי השימוש בCHATGPT (ד"ר חגית מישר-טל)
גישות להוראה בעולם של בינה מלאכותית AI
בינה מלאכותית והערכת תלמידים
מה היא המיומנות שיש להקנות כיום לתלמידים ולסטודנטים מול הבינה המלאכותית ? ( פרופסור שיזף רפאלי)
אוריינות תשאולית : המפתח ללמידה מבוססת בינה מלאכותית
האתגר העיקרי: ללמוד לחבר פרומפטים ( ערן עדי צ'יובן)
הפרומפט -(Prompt) המפתח החדש למיומנויות מידע בבינה מלאכותית (דוגמאות והדרכה)
סיכום : למרות היתרונות הפוטנציאליים שלה, לטכנולוגיית GPT יש מספר מגבלות בתחום החינוך.
הסקירה המלאה
מבוא : הבינה המלאכותית והמבוכה במערכות החינוך
חוקרים מובילים בפסיכולוגיה טוענים במאמר אקדמי שפיט (ראו נספח מס' 1 ) כי המצב כיום מבחינת בינה מלאכותית מוביל כרגע לחוסר יציבות במערכות החינוך של מדינות העולם. כתוצאה מחוסר היציבות הזה, מצד אחד, מערכות החינוך מסתכלות בצורה חיובית על השימוש בבינה מלאכותית כדי לעמוד בקצב הטכנולוגיה ולהפיק תועלת מהיתרונות שהיא יכולה לספק, מצד שני, הן נבוכות ומהססות לגבי היישום של הבינה המלאכותית בבתי ספר.
הסכנה בהיעזרות ב-AI בביצוע משימות פשוטות:
עד כה תלמידים בנו את תשתיות היכולות הפנימיות שלהם בהדרגה, מהקל אל הכבד, תוך התנסות התחלתית במשימות טכניות פשוטות ואז התקדמות לעבר משימות קשות ומורכבות יותר ויותר. הטכנולוגיה והבינה המלאכותית משנות כל זאת. באמצעות תוספי בדיקת איות ודקדוק – שלא לדבר על יכולות הבינה המלאכותית לחבר טקסטים – רבות מהמשימות והמטלות הבסיסיות, אלה שניתנו לתלמידים בשלבים התחלתיים, נעשו פחות חשובות, אם לא מיותרות לחלוטין. עם זאת, יכולות הליבה שנלמדו באמצעות התנסויות אלו נותרו חיוניות, כגון פיתוח התמדה, כושר שיפוט, ביקורת עצמית, וגם הבנה אינטואיטיבית של מרכיבי הכתיבה הטובה כמו קצב, בהירות וטון-אישי. כל זה נכון לא רק בתחום הכתיבה, אלא גם בתחומים ובמקצועות לימוד רבים נוספים.
האתגר הגדול:
איך נתאים את המודלים החינוכיים שלנו כדי להמשיך ולפתח בקרב תלמידים יכולות וכישורים ברמה גבוהה יותר, כמו הבנת הקשר ומשמעות, יצירתיות ומקוריות – כאשר התמריצים של התקדמות ברמות הנמוכות כמעט נעלמו?
מקור וקרדיט : פורטל מס"ע 2023 , הבינה המלאכותית מערערת כמעט כל היבט במערכת החינוך – פורטל מס"ע
כלי הAI אולי חשובים , אך הם לא משפרים באופן דרמטי את תהליכי ההוראה והלמידה
אומנם שילוב כלי AI בלמידה ובהוראה הוא כן חשוב, אך חשיבותו היא לאו דווקא בכך שהוא משפר באופן דרמטי את תהליכי ההוראה והלמידה. למעט כמה מערכות למידה פרסונליות אדפטיביות, כלי AI יכולים לעזור אך הם ממש לא הכרחיים ללמידה אפקטיבית. הערך המרכזי בשימוש בהם הוא בעצם ההתנסות, ההתקדמות, והכנסת הטכנולוגיה המפתחת הזו אל ההקשר הלימודי במקום התעלמות. עדיף שהמפגש של ילדים עם AI יהיה (גם) עם תיווך חינוכי, כדי שתפיסת הטכנולוגיה תכלול גם את כל מה שניתן להבין ולעשות איתה בלמידה וביצירה, ולצד זאת הבנת מגבלותיה, השאלות האתיות בשימוש בה, ועוד.
מקור וקרדיט :
קביעת מדיניות בשימוש של תלמידים בכלי AI במשימות
מיציאת ChatGPT התחיל דיון נרחב לגבי האפשרות שתלמידים ישתמשו בו בכדי לכתוב עבודות. ניסויים שונים הראו שתלמידים הנעזרים בכלי AI כדי לכתוב עבודות מקבלים ציונים לא פחות טובים, ולעיתים אף יותר, מתלמידים שלא, וזאת בפחות זמן עבודה. כמעט כל הכלים הפתוחים יודעים לפתור תרגילים במתמטיקה, לכתוב תשובות ועבודות, ועוד.
אני רוצה קודם כל להדגיש את החשיבות של עצם יצירת דיון וקביעת מדיניות כלשהי. בית הספר לא יכול להתעלם מבינה מלאכותית – התלמידים משתמשים בה. להלן שיקולים שכדאי לקחת בחשבון בקביעת המדיניות:
- זה כמעט בלתי אפשרי לדעת אם תלמידים השתמשו בכלי AI, בעיקר אם הם לא עשו "העתק הדבק" אלא ממש קראו ותיקנו את מה שנכתב. ואם זה מה שהם עשו, אז זה לא ממש נורא. ניתן אפילו לומר שזו כשלעצמה מיומנות חשובה.
- הטכנולוגיה לא תחזור אחורה. אין טעם לאסור עליה.
- ניתן לשער (אם כי לא ראיתי עוד מחקר בנושא) שכשמשלבים כלי AI באופן מובנה בהוראה ובלמידה, מידת השימוש הלא אתי ב-AI פוחתת.
- תעצבו את מנגנוני ההערכה בבית הספר, כך שיידרשו ביצועי הבנה בעל פה.
- תפתחו את ההבנה של תלמידים בבינה מלאכותית, אפילו תשתמשו בכלים כמו זה כדי "לאמן" מודלים של למידת מכונה. ההבנה הזו תראה להם ש-AI עושה טעויות באופן מובנה, ושלא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.
- לצד ההרשאה להשתמש בכלי AI, תעלו את רמת הדרישות מתוצרי התלמידים. תדרשו מהם להיות יותר מדויקים, מקוריים, מנומקים.
- תדונו עם התלמידים על מה בעיניהם הוא שימוש נכון וראוי ב- AI, ומתי זה כבר לא אתי. גבשו עקרונות מהמדיניות יחד עימם.
- תזכרו שבמבחן, לפחות בינתיים, אי אפשר להתייעץ עם ChatGPT. אני מקווה שזה לא יוביל להגדלת כמות המבחנים והסתמכות יתר עליהם בהערכה, כי זה פשוט חינוך פחות טוב.
מקור וקרדיט :
האם סוף לכיתה המסורתית?
הכיתה המסורתית, עם מורה ולוח ותלמידים שמסודרים לרוב בזוגות או ביחידים בשולחנות מולו, נולדה בעידן התעשייתי. מקורו הוא בית הספר הפרוסי של המאה השמונה עשרה, חידוש פורץ דרך לתקופתו. בתי ספר יסודיים אלה לימדו קריאה, כתיבה וחשבון בנים ובנות בחלקים נרחבים של האוכלוסייה, לפני שחינוך המוני הפך לדבר נפוץ. בתי ספר בפרוסיה הדגישו משמעת, ציות וכבוד לסמכות. ציפו שם מהתלמידים לציית לכללים, והמורים השתמשו בעיקר בתרגילים מכניים ובחזרות רבות על החומר.
במאה העשרים, הקונסטרוקטיביזם החליף את פרדיגמות הביהביוריזם הישנות, ובישר מעבר מלימוד רוטיני לבנייה פעילה של ידע פנימי (להבדיל ממידע שהמורה מטיל עליך מבחוץ ועליך לקולטו כפי שהוא). כך הוכנסו לבתי הספר שיטות הוראה אקטיביות יותר – אם כי הכיתות המשיכו להיות דומות במידה רבה לבתי ספר הפרוסיים הישנים.
במאה העשרים ואחת האינטרנט העניק לנו גישה נרחבת למידע, והדבר ערער עוד יותר את המודל הפרוסי. כעת ניתן ללא מאמץ להשיג גישה לספרים, מאמרים וסרטוני הדרכה שמסבירים שלב אחר שלב כיצד יש לבצע פעולות מכל הסוגים.
אנו יכולים לבצע בעזרת האינטרנט פעילויות הדורשות מיומנויות קוגניטיביות ברמה נמוכה. כך למשל, אנחנו כבר פחות צריכים לזכור בעל-פה תאריכים ועובדות פשוטות – משום שהפרטים נמצאים במרחק הקלדה קצרה.
אנשי מקצוע בתחום החינוך החלו לשים דגש על "לימוד עידן המידע" ו"מיומנויות המאה העשרים ואחת". מורים עודדו לטפח מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית. הגישות החדשות מדגישות חברתיות ויכולת לבצע סינתזה של רסיסי מידע ממקורות שונים לכדי ידע קוהרנטי. הם מכירים בכך שיצירת משמעות היא יכולת פנימית וקולקטיבית כאחד. גישת הקישוריות (connectivism) רואה בלמידה תהליך חברתי – לא משהו שהוא פנימי ואינדיבידואלי בלבד.
הבינה המלאכותית משכפלת היבטים רבים של קוגניציה אנושית ברמה גבוהה יותר. אנחנו לא רק יכולים למצוא ברשת מידע באופן כמעט מיידי, עכשיו אנחנו יכולים גם לבקש עזרה בסיכום שלו, בהשוואתו לפרטים אחרים, ביישומו למצבים ייחודיים שמעניינים אותנו. כל זה מכניס אי ודאות ניכרת לנוף הלמידה!!.
Julian Stodd, Sae Schatz, and Geoff Stead (2023). Engines of engagement: a curious book about generative AI, Sea Salt Learning, Bournemouth, Dorset, UK
מנקודת המבט של מומחים העוקבים אחרי טכנולוגיות חינוכיות כבר עשרות שנים
"אחרים מאמינים שזה עשוי להפוך לכלי שימושי, אבל היסודות של הלימודים לא ישתנו. "עברתי כנראה תשעה מחזורי הייפ של בינה מלאכותית וחינוך, שבהם אנשי חזון מכריזים שזו פריצת הדרך הגדולה – ואז זה לא קרה ", אומר פרופסור Chris Dede, עמית מחקר בכיר בבית הספר לחינוך בהרווארד, מומחה מוביל בתחומי ההיסטוריה של טכנולוגיות חינוכיות. "בינה מלאכותית גנרית היא בהחלט לא, לדעתי, איזו פריצת דרך עצומה שתשנה את החינוך."
מקור וקרדיט : כתבה של שבועון TIME , אוגוסט 2023 ( קישור)
עמדות מורים בעולם לנוכח הבהלה לבינה מלאכותית
"רוב המורים בארה"ב בפאניקה כי הם רואים ב-ChatGPT כלי שמאפשר לתלמידים מעשה להעתיק ולרמות ", אומרת רייצ'ל רנקין, מנהלת תיכון בניוטון פולס, אוהיו.
מקור וקרדיט : כתבה של שבועון TIME , אוגוסט 2023 ( קישור)
סקרים
שליש מהמורים בבתי ספר אמרו בסקר שנערך בארה"ב שהם השתמשו בכלי בינה מלאכותית בכיתה שלהם, על פי סקר EdWeek Research Center בקרב מורים ומחנכים שנערך בין ה-30 בנובמבר ל-6 בדצמבר 2023.
מתוך אלו שאמרו שהם השתמשו בכלי AI , 21 אחוז אמרו שהם השתמשו בהם מעט, ו-2 אחוז אמרו שהם השתמשו בהם הרבה, על פי הסקר, אשר כלל 498 מורים.
לממצאי הסקר המלא באנגלית (קישור)
זה יהיה אתגר משמעותי עבור מורים להבין כיצד להשתמש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית כדי לפתח את כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים מבלי לוותר על הקשרים המשמעותיים שיכולים להיות תוצר של הוראה מאדם לאדם . אין תחליף ליחסים אנושיים. למורים רבים, הקשר האנושי עם התלמידים חשוב מאד .
המורה לאנגלית שרה מילרד לא נרתעה משימוש בכלי AI להוראת אנגלית בכיתה , היא הפעילה אותם במשימות של חקר יצירות ספרות באמצעות ChatGPT . התלמידים גילו עניין רב ומעורבות שלא באה בהכרח לידי ביטוי בכתיבת חיבורים באנגלית. אבל , היא מציינת בראיון לשבועון TIME : "הייתי בחתונות של תלמידים לשעבר, ובהלוויות של הוריהם", אומרת שרה מילרד, המורה לאנגלית בתיכון במישיגן. "חיבקתי את התלמידים שלי. עודדתי אותם ותמכתי בהם. בכיתי עם התלמידים שלי. יישומי AI לעולם לא יעשו את זה. לעולם לא."
מקור וקרדיט : כתבה של שבועון TIME , אוגוסט 2023 ( קישור)
מורים לאנגלית והשימוש בבינה מלאכותית
מחקר חדש של המועצה הבריטית שופך אור על השימוש של מורים לשפה האנגלית בבינה מלאכותית בעבודתם. המחקר סקר 1,348 מורים לאנגלית מ-118 מדינות, המלמדים בשכבות גיל יסודי, תיכוני ועל-תיכוני במוסדות שונים, שסיפקו משוב על האופן בו הם משתמשים בבינה מלאכותית, מה היתרונות בשימוש בעיניהם, ואיזה תפקיד הם מאמינים שתמלא בהוראת השפה האנגלית בעתיד.
המחקר, שפורסם בדו"ח Artificial intelligence and English language teaching: Preparing for the future, נועד למצוא תשובות לשאלות כמו: איזו השפעה תהיה לבינה מלאכותית על האופן שבו לומדים צוברים ידע ומפתחים מיומנויות? איזו השפעה תהיה לבינה מלאכותית על האופן בו מגייסים ומכשירים מורים ? האם בסופו של דבר מורים יוחלפו בטכנולוגיה?
המועצה הבריטית קובעת שחינוך והכשרת המורים לשפה האנגלית חייבים לכלול התמקדות באוריינות בינה מלאכותית. בשלב זה, הם אומרים, אין מספיק עיסוק בהשפעה העצומה שתהיה ל-AI על המגזר של מורים להוראת אנגלית.
חלק מהמחקר כלל סקירה מקיפה של מחקרים המתמקדים בנושא הבינה המלאכותית, שהובילה למסקנות ביניהן שמורים צריכים לפתח את אוריינות ה-AI של הלומדים שלהם כדי שיוכלו להבין את המגבלות והסיכונים של AI ולדון בסוגיות האתיות סביב השימוש בה. בינה מלאכותית יכולה לספק שותף לשיחה, לספק תרגול שפה מחוץ לכיתה ולהפיג את החרדה של הלומד מפני דיבור. עם זאת, יש צורך בראיות נוספות לגבי האם היתרונות הללו ממשיכים גם ללא תלות בכלי AI כאלה. כמו כן מורים צריכים להיות מציאותיים לגבי היכולות המוגבלות הנוכחיות של AI ולהיות זהירים לגבי ההייפ.
שלושה רבעים מהמורים שנסקרו כבר משתמשים בבינה מלאכותית בצורה כזו או אחרת. הכלים הנפוצים ביותר בשימוש הם אפליקציות ללימוד שפות (48 אחוזים), AI ליצירת שפה (37 אחוזים) וצ'אטבוטים (31 אחוזים).
הסיבות הנפוצות ביותר לשימוש ב-AI הן יצירת חומרי למידה (57 אחוזים), עזרה ללומדים לתרגל אנגלית (53 אחוזים) ויצירת מערכי שיעור (43 אחוזים).
המורים נשאלו אם הם חושבים שבינה מלאכותית יכולה לעזור ללומדים בארבעה תחומים קשורים ללימוד השפה האנגלית (קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור) ויש הסכמה רחבה שהיא יכולה. ליתר דיוק, מורים מתלהבים ביותר מבינה מלאכותית שמציעה כלים חדשניים ללמידה, עריכה בזמן אמת, היכולת להסתגל לרמות לומדים שונות ומתן חומרי קריאה מערבים. עם זאת, המורים רואים גם חסרונות, כולל היעדר רגשות אנושיים של AI וחוסר היכולת לתפוס ניואנסים של השפה כמו הומור. הם גם הביעו דאגה לגבי תלות והסתמכות יתר של תלמידים ב AI מאשר שימוש ביכולות הטבעיות שלהם.
כשנשאלו האם הם מאמינים שעד 2035, AI יוכל ללמד אנגלית ללא מורה, כמחצית (51 אחוזים) מהמורים לא הסכימו לעומת 24אחוזים שהסכימו. אבל, כפי שמציינת המועצה הבריטית, 26 אחוזים נותרו ניטרליים, מה שמצביע על אי ודאות לגבי הפוטנציאל העתידי של AI בתחום הוראת האנגלית.
הסקר גילה שרוב המורים לא מרגישים שקיבלו מספיק הכשרה כדי לשלב בינה מלאכותית בהוראה שלהם.
האם כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע למורים בגיבוש מערכי שיעור ?
טוב, הכי הגיוני בעולם: בואו ניתן ל AI לכתוב עבורנו את מערכי השיעור ( חפציה בן ארצי ) .התחלתי בבקשה לעזרה – מקלוד, שהוא מודל השפה הכי טוב בעברית כרגע. בהמשך עברתי גם אל בארד ובינג, בעיקר כדי לשפר את העבודה עם קישורים: רציתי לקבל המלצות למדיה והדמיות שיעשירו את השיעור (כולם נתנו לי קישורים שבורים; בינג היה קצת פחות גרוע). בהמשך ניסיתי מהצד השני: לתת לינק להדמיה, ולבקש מהAI לבנות מערך שיעור מיטבי. מבחינת המערך עצמו, קלוד היה הכי אינטליגנטי, נתן רעיונות יצירתיים. בארד נתן מערך ארוך אבל מאורגן מאוד, עם ניסוח מפורט של הוראות לתלמידים. זה יתאים למי שנוח לו עם הפירוט. בינג היה איטי אבל ידע לקשר אותי אל מקורות – באנגלית בעיקר, שבהם יכולתי לטייל הלאה. אף כלי לא נתן קישור ישיר שבאמת פתר מיידית את הצורך.
למאמר של חפציה בן-ארצי באתר " חולמים תקשוב" (קישור)
מתי להתחיל ללמד בינה מלאכותית ?
שילוב בינה מלאכותית בחטיבות ביניים בבתי ספר תיכוניים חייב להתבסס על למידה של בינה מלאכותית כבר בבתי הספר היסודיים .
עם ההתקדמות המואצת בתחום הבינה המלאכותית, ברור שחשיפת תלמידי בתי הספר ל-AI חיונית להכנה לאינטראקציה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית ואפשר לפתח אותן. כדי להצליח כעובדים, היוצרים והמחדשים של העתיד, החוקרים טוענים שתלמידים צריכים להיחשף במושגי ליבה של AI כבר בבית הספר היסודי. עם זאת, בניית תכנית לימודים המציגה יסודות של בינה מלאכותית לתלמידי ביה"ס היסודי מציבה אתגרים משמעותיים, כמו חיבור לידע קודם, פיתוח תוכניות לימודים בעלות משמעות עבור התלמידים ויצירת תוכן שהמורים מרגישים בטוחים ללמד. כדי להניח את התשתית להטמיע תוכניות של בינה מלאכותית בבית הספר היסודי עורכי המחקר ניתחו את החוויות והרעיונות היומיומיים של תלמידים בכיתות ד' ו-ה' (בגילאי 9 עד 11) לגבי בינה מלאכותית כדי לגבש נקודות כניסה אפשריות ללמידה. זה הניב ממצאים חשובים לגבי תפיסות תלמידים, דוגמאות ואתיקה של AI.
מקור :
Ottenbreit-Leftwich, A., Glazewski, K., Jeon, M. et al. Lessons Learned for AI Education with Elementary Students and Teachers. Int J Artif Intell Educ 33, 267–289 (2023)
החשיבה הפדגוגית של מורים ( פרקטיקות הוראה) צריכה להיות משולבת בכלי הבינה המלאכותית
רוב יישומי הבינה המלאכותית בחינוך לא הסתמכו על החשיבה הפדגוגית של המורים ( פרקטיקות הוראה) בכיתות . יישום מוצלח של AI בחינוך חייב לקחת בחשבון את החשיבה הפדגוגית והשיקולים הפדגוגיים של המורים.
המחקר מצביע על כך שלמורים יש תפקידים שונים בפיתוח טכנולוגיית AI. התפקידים הללו כוללים פעולה כמודלים לאימון אלגוריתמי AI והשתתפות בפיתוח AI על ידי בדיקת הדיוק של מערכות הערכה אוטומטיות של AI. הממצאים של המחקר הדגישו עוד כמה אתגרים ביישום AI בפרקטיקה של הוראה, המספקים קווים מנחים לפיתוח התחום.
מקור :
Celik, I., Dindar, M., Muukkonen, H. et al. The Promises and Challenges of Artificial Intelligence for Teachers: a Systematic Review of Research. TechTrends 66, 616–630 (2022).
אמון של מורים בטכנולוגיות חינוכיות מבוססות-בינה-מלאכותית ותוכנית פיתוח מקצועי בנושא
שישה מורי ביולוגיה מתיכונים בישראל השתתפו בסדנת פיתוח מקצועי בת חודשיים במכון ויצמן למדע. בסדנה, הוצגה בפניהם טכנולוגיה חינוכית מבוססת-בינה-מלאכותית בשם AI-Grader. בכוחה של תוכנה זו לבדוק, לנתח ולהעריך תשובות תלמידים לשאלות פתוחות בביולוגיה ולהעניק להם ציון על סמך רובריקת בדיקה משוקללת. רובריקה זו פועלת לפי רצף מצופה של תכנים, טיעונים, קשרים לוגיים ודיוק.
מטרת המחקר היא ללמוד על התפיסות, הגישות והעקרונות של המורים כלפי שימוש פוטנציאלי ב-AI-Grader. לשם כך, הוצבו שאלות המחקר הבאות:
- האם ועד כמה ידע, ערכים ועקרונות של מורים בנושא הערכה מבוססת-בינה-מלאכותית יכולים להשתנות במהלך סדנת פיתוח מקצועי?
- האם ועד כמה סדנת פיתוח מקצועי בנושא טכנולוגיות חינוכיות מבוססות-בינה-מלאכותית עשויה לחזק את אמונם של המורים בבינה מלאכותית ואת נכונותם לאמצה?
למידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית:
אתגרי השימוש ב־ChatGPT
מאמר חדש של ד"ר חגית מישר-טל בכתב העת גילוי דעת של מכללת סמינר הקיבוצים , גיליון מס' 22
מתוך המאמר מאיר העיניים של ד"ר חגית מישר-טל, ראש התוכנית לתואר ראשון, טכנולוגיות למידה HIT
האם הצ'טבוט ( CHATGPT) יכול להיחשב כלי ללמידה קונסטרוקטיביסטית של הבניית ויצירה עצמית ? לכאורה , יש שיטענו כי הכלי מספק ללומד אפשרות לחקור באמצעות שאלות סביב כל סוגיה או עולם תוכן העולים בדעתו, וכך הוא יכול להבנות את שלו, ואכן , אם מטרת ההפנייה של המשתמש בCHATGPT היא בכוונה לבירור מידע מסוים בדרך מהירה, הרי שהצ'טבוט הוא כלי רב עוצמה שחוסך זמן רב של חיפוש מידע רלוונטי ומגיש את המידע בדרך ידידותית למשתמש. ואולם אם המשימה היא משימת למידה ורכישת ידע באמצעות יצירה טקסטואלית מקורית, כגון כתיבת סיכום, סקירה בסוגיה שאינה מוכרת לצורך למידת עולם תוכן מוגדר, או כתיבת קוד לצורך יישום עקרונות בתכנות, הרי שהאפקטיביות של הלמידה בדרך זו מוטלת בספק…
מטלת חקר וכתיב אינה מטרה לעצמה אלא הדרך , תפקידה לגרום ללומד לחוות תהליך למידה קונסטרוקטיביסטי , לדוגמא , במקרה של כתיבת סקירה או סיכום- לחפש מידע , להעריכו , למזג בין פריטי המידע ולעבדם לכדי תוצר המייצג את הידע שנרכש בתהליך באופן שיביא לידי ביטוי את קולו האישי של הלומד…
למאמר המלא של פרופסור חגית מישר-טל
גישות להוראה בעולם של בינה מלאכותית AI
השיטה הסוקרטית מורכבת ביסודה מדיאלוג בין שני אנשים , אך בבית ספר פירושה דיאלוג בין המורים לתלמידים . התלמידים חייבים להתכונן מראש על מנת לצבור ידע ולהשתתף בדיאלוג .
מדובר על גישת הוראה מעוררת חשיבה המתמקדת במתן שאלות לתלמידים ( וגם סטודנטים) במקום מתן תשובות. המודל מיושם באמצעות חקירה בלתי פוסקת של הנושא בשאלות. ההתמקדות באלמנטים של הסקת מסקנות באופן ממושמע, ביקורתי ועצמאי ובקשרים הלוגיים הנובעים מחשיבה זו, יוצרת אצל התלמיד את יכולות התחקור הסוקרטי. מטרת השיטה להביא להפנמת צורת התחקור אשר יאפשר להם להשיג רמה גבוהה יותר של הבנה והמחשת התכנים הלימודיים.
שאלותיו של המורה חייבות לחשוף טעויות בטיעוניהם של התלמידים או באמונותיהם.
המורה אינו מעניק תשובות, הוא: רק שואל שאלות. זהו מאפיין פדגוגי אך גם מהותי, שכן לעתים קרובות המורה עצמו אינו מחזיק בתשובה סופית.
לסקירה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית " בעריכת עמי סלנט
בינה מלאכותית והערכת תלמידים
- הבינה המלאכותית יכולה לחסוך זמן רב למורים בהכנת השיעור ובמשימות דומות, אבל אינה יכולה להחליף את המורים בתחומי פעילות חברתיים-רגשיים-ערכיים
- עלינו לחדד את היכולת שלנו להציג למכונה שאלות מדויקות ורלוונטיות, ולהוסיף להן שאלות השלמה והמשך בהתאם לתגובה המתקבלת. אלה המיומנויות שעל מערכת החינוך להקנות לתלמידים
- על המורים והבודקים של עבודות לחייב את התלמידים לבצע את שש הפעולות הבאות:
- לתת קרדיט לתוכנה אם הם נעזרו בה.
- להציג את הדיאלוג שניהלו איתה.
- להסביר אילו שאלות הציגו לה ומדוע.
- לתאר כיצד בדקו את הנתונים שהפיקה המכונה.
- לדווח אילו שיפורים הוסיפו התלמידים על התוצר הראשוני של המכונה.
- לערוך רפלקציה על התהליך.
את הציון יש להעניק על ביצוע שש הפעולות דלעיל, ולא רק, אולי גם לא בעיקר, על התוצר הסופי
תלמיד שהראה כי לא ויתר למכונה, לא הסתפק בתשובה הראשונה שנתנה אלא הציג לה שאלות חכמות ובדק היטב את מה שקיבל, יזכה לציון גבוה. וכך גם תלמיד שהוסיף רעיונות חשובים משלו
מקור וקרדיט :
זלדס, נ' וגפן, ע' (2023). "בינה מלאכותית במרחב הפדגוגי". כנס "בינה מלאכותית והמרחב האקדמי", אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן
תלמידים ובינה מלאכותית
סקר לגבי שימוש תלמידים בארה"ב בכלי בינה מלאכותית
כמעט מחצית מהתלמידים בכיתות י'-י"ב בארה"ב אמרו שהם משתמשים בכלים של בינה מלאכותית לפעילויות בית ספריות ולא בית ספריות, לפי סקר שפורסם ביוני 2023 על ידי ACT, העמותה שמנהלת את בחינת המוכנות למכללות בארה"ב . מתוך 46% מהנשאלים שדיווחו על שימוש בכלי בינה מלאכותית, כמעט מחצית אמרו שהם השתמשו בהם ללימודים.
תלמידים בארה"ב שעשו שימוש בבינה מלאכותית לבית הספר השתמשו לרוב בכלים עבור מטלות של שפה ולשון ולימודי מדעי החבר. תלמידים שאינם משתמשים בבינה מלאכותית ציינו חוסר עניין בכלים, חוסר אמון במידע שסופק ושהם לא ידעו מספיק על כלי בינה מלאכותית.
בקרב תיכוניסטים שדיווחו על שימוש בכלי AI, הנפוץ ביותר בשימוש היה ChatGPT.
מחקר: החששות סביב רמאות תלמידים בעזרת צ'אטבוטים היו מוגזמים
על פי מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד, הפופולריות של צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית (AI) לא העלתה את שיעורי הרמאות הכוללים בבתי הספר. בסקרים שבוצעו השנה ביותר מ-40 בתי ספר תיכוניים בארה"ב, כ-60% עד 70% מהתלמידים אמרו שהם רימו לאחרונה בבית ספר – בערך אותו אחוז כמו בשנים קודמות, אמרו חוקרי החינוך של סטנפורד. "הייתה פאניקה מכך שהמודלים הללו של בינה מלאכותית יאפשרו דרך חדשה לגמרי לעשות משהו שיכול להתפרש כרמאות", אמרה דניס פופ, מרצה בכירה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסטנפורד. אבל "אנחנו פשוט לא רואים את השינוי בנתונים", אמרה. פופ סוקרת תלמידי תיכון כבר יותר מעשור באמצעות עמותה לחינוך שהיא מייסדת שותפה שלה.. בני נוער רבים לא יודעים הרבה על ChatGPT, כך מצא הדו"ח של פיו. ורובם אומרים שהם מעולם לא השתמשו בו לעבודות בית ספר. מגמות אלו עשויות להשתנות, כמובן, ככל שיותר תלמידי תיכון יכירו יותר את כלי הבינה המלאכותית.
למאמר המלא בעיתון ניו-יורק טיימס
מה היא המיומנות שיש להקנות כיום לתלמידים ולסטודנטים מול הבינה המלאכותית ?
לראיון עם פרופסור שיזף רפאלי , נשיא מכללת שנקר
אוריינות תשאולית: המפתח ללמידה מבוססת בינה מלאכותית
עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy) מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.
האתגר העיקרי: ללמוד לחבר פרומפטים
האתגר שהוא אולי הגדול ביותר של מערכת החינוך, ולא רק שלה, הוא לרכוש ולשכלל את המיומנות לחבר פרומפטים, שאילתות, מתאימים, כולל שאלות המשך שמדייקות, מחדדות ובודקות את האמינות של התשובות שנותנת המכונה. אחרי הכל, מה שנכניס למערכת, זה מה שנקבל ממנה בסופו של דבר.
חיוני להבהיר לתלמידים ולמורים את הצורך והחובה להתייחס לתוצרי המכונה כאל המלצה שצריך לבדוק ולאמת את נכונותה ואת התאמתה.
אם השאלה גדולה או כללית מדי, יעלה הסיכוי לטעויות. ניתן לומר כי "הבעיה" היא בבינה המלאכותית, ו"הפתרון" הוא בבינה האנושית.
מקור וקרדיט :
עדי ציובן, ע' (2023). ChatGPT: .מה השתנה בחצי שנה? תל אביב: מכון מופ"ת
למאמר המלא של ערן עדי ציובן בפורטל מס"ע
הפרומפט (Prompt): המפתח החדש למיומנויות מידע בבינה מלאכותית (דוגמאות והדרכה)
המפתח לעבודה של ChatGPT ואחיו הוא הפרומפט (Prompt), כלומר ההנחיות שנכתוב כדי לקבל את התוצאה הרצויה: "תכנן לי טיול של שלושה ימים במנהטן באוגוסט, כולל מוזיאונים מומלצים וקניות". את התוצאה אפשר לטייב שוב ושוב ("תחליף את המטרופוליטן במוזיאון אחר"; "תארגן מחדש לפני קרבה גיאוגרפית") עד שנהיה מרוצים.
לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט
סיכום ביניים
למרות היתרונות הפוטנציאליים שלה, לטכנולוגיית GPT יש מספר מגבלות בתחום החינוך.
- ראשית, טכנולוגיית GPT אינה מסוגלת לספק משוב משמעותי לתלמידים. היא יכולה להעריך את תשובות התלמידים, אבל לא יכול לספק שום תובנה משמעותית לגבי תהליך הלמידה של התלמיד.
- שנית, טכנולוגיית GPT אינה מסוגלת לתת מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד. זה יכול לנתח את צרכי התלמידים, אבל לא יכול להתאים אישית את חווית ההוראה לצרכים האישיים של כל תלמיד.
- לבסוף, טכנולוגיית GPT מוגבלת ביכולתה להסתגל לשינויים בסביבת הלמידה. היא יכולה לספק דרך חכמה ויעילה להוראה, אך אינה מסוגלת לבצע שינויים בסביבת הלמידה לפי הצורך. מגבלות אלו מקשות על ניצול יעיל של טכנולוגיית GPT בתחום החינוך. לכן, חשוב לקחת בחשבון את המגבלות הללו כאשר בוחנים את היתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיית GPT בתחום החינוך. בעוד שטכנולוגיית GPT יכולה לספק כמה יתרונות, חשוב להיות מודעים למגבלות על מנת להבטיח שימוש יעיל ויעיל בטכנולוגיית GPT.
הפוטנציאל של כלי הבינה המלאכותית בחינוך הוא , ככל הנראה, בתחומי הוראת האנגלית והמורים לאנגלית בעולם הם הנסיינים המובילים כיום המנסים להטמיע את כלי הAI בהוראה ובלמידה. יחד עם זאת , מסקר שנערך בין המורים לאנגלית בעולם גם בתחום דעת זה יש התלבטות .
נספח מס' 1
Kaya, N. ve Bulut, S. (2022). Artificial intelligence and education: An overview. Psychology & Psychological Research International Journal (PPRIJ), 7(3). https://doi.org/10.23880/pprij-16000303
Abstract
The main purpose of this research is to present a comparative perspective to everyone who is interested in education in terms of the advantages and disadvantages of the use of artificial intelligence in education. When the literature on this issue is examined, it is clearly seen that there are both positive and negative opinions about the use of artificial intelligence in education. This situation leads to instability in the education systems of the world countries. As a result of this instability, on the one hand, while education systems look at the use of artificial intelligence positively in order to keep up with technology and benefit from the advantages that it can provide, on the other hand, they hesitate when they consider the disadvantages that this situation may cause. For this reason, in this study, comparative information was given in order to conclude this indecision and hesitation experienced by education systems, and the idea of using artificial intelligence as an assistant teacher in education and seeing it as an opportunity rather than a danger was advocated.
: Source
Psychology & Psychological Research International Journal (PPRIJ)
