הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .

החל מהלקט הנוכחי הוספנו גם פרספקטיבה רחבה יותר לכל נושא חינוכי הנסקר בסקירה . מקווים להמשיך בכך גם בלקטים הבאים .

מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

הנושאים

פעילות מתוקשבת לקראת פורים ( הילי זוורו)

משלוח מנות של פעילות לתלמידים  עפ"י מודל TPACK ( שני גולדשטיין)

התכתבות עם דמות היסטורית בגוגל ג'מיניי ( תמר ורבר)

ספרים חדשים בחינוך :  חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת ( נעמי אברהם)

העולם מתמודד עם מחסור קריטי במורים ( ד"ר ארז פורת)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? (לשכת המדען הראשי , משרד החינוך)

מחקר חדש : “שיעורי בית במתמטיקה הורסים את לימודי המתמטיקה" (כתב העת British Journal of Sociology of Education, )

מחקר חדש : צמצום מספר התלמידים בכיתה לא שיפר את הציונים או את "החוסן האקדמי" ( כתב העת International Journal of Science Education,)

פעילות מתוקשבת לקראת פורים

המורה לאנגלית,מיכל דאנו, יצרה פעילות פדלט לפורים בשיעור פרטני: התלמידים יצרו מסכת משאלות! מיכל השתמשה בבינה מלאכותית שנמצאת בתוך לוח פדלט! התלמידים התלהבו בטרוף, הם כתבו משפטים באנגלית וגם הציגו את המסכות שלהם בפני כולם בעל פה.

קרדיט תמונה : המורה מיכל דאנו

קישור לפוסט של הילי זוורו

משלוח מנות של פעילות לתלמידים  עפ"י מודל TPACK

 מאת: שני גולדשטיין

מודל TPACK הוא אחד מהמודלים להטמעת טכנולוגיה בחינוך. על פי המודל, הטמעה של טכנולוגיה חייבת להיות מלווה באינטגרציה של שלושה סוגי ידע: ידע תוכני, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי. לרגל חג הפורים וברוח המודל, הכנתי לכם משלוח מנות של פעילות לתלמידים.

קישור

 ראו גם :

מודל ה־ TPACK Knowledge Content and Pedagogical Technological מספק מסגרת שמדריכה את המורים להתייחס לתוכן, לפדגוגיה ולטכנולוגיה, בבואם לתכנן ולעצב את ההוראה בכיתתם. חשוב לציין כי גישת ה־TPACK   לאופן שבו שלושת הרכיבים האלה נפגשים יותר מאשר לכל בסיס ידע נפרד.  מודל זה עוזר לשלב את הטכנולוגיה באופן יעיל במטרה לשפר את תוכנית הלימודים, ולא רק להשתמש בה כתוספת לשיעור.

עוד על התפתחות המודל הפדגוגי המשולב Technological Pedagogical Content Knowledge

התכתבות עם דמות היסטורית בגוגל ג'מיניי

פשוט טכנו-פדגוגיה עם תמר וורבר

מאת : תמר וורבר

מדובר בסימולציה של שיחה עם דמות היסטורית שעברה כבר לגן עדן

ראו גם :

התנסות בישום הבינה המלאכותית Gemini של גוגל בהשוואה ל- Copilot מבית מיקרוסופט

 ספרים חדשים בחינוך

 חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת

  

ספרה של נעמי אברהם, חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת, מציע הצצה יוצאת דופן אל קרביה של מערכת החינוך הציבורית. המחברת נשענת על ניסיונה כילדה, כמחנכת וכיועצת ויוצאת למסע חקר אישי ומקצועי בין כותלי בית הספר.

הספר מאפשר היכרות מעמיקה עם תהליכים שעוברים כלל באי בית הספר בינם לבין עצמם ובמפגש המורכב ביניהם. מורים, הורים, יועצות ומטפלים יוכלו לשאוב מספר זה תובנות והשראה, לצד כלים מעשיים. בכתיבה קולחת ובהומור, המחברת משלבת זיכרונות ילדות וחוויות מקצועיות ופורשת משנה חינוכית המעוגנת בתפיסת עולם הומניסטית המחויבת לכבוד וחמלה. הספר מציע ניתוח סוציולוגי-פוליטי שמישיר מבט ביקורתי אל מערכת החינוך בכלל ואל מקצוע הייעוץ החינוכי בפרט.

• "כשכל אחד מאתנו אומר 'אני' הוא הופך לרגע לילד. אולם מעטים מאיתנו זוכרים ומשתמשים ב'אני' שלהם כדי להבין ילדים אחרים. נעמי, יועצת חינוכית וילדה, בספר מדהים בכנותו ורגישותו, סוגרת מעגל שרבים מאיתנו כמהים לו. תיאוריה האותנטיים של נעמי, אמיצים ונטולי הגנות, יעזרו לקורא לשוב למסדרונות בית הספר ולכיתתו ולדלות משם תובנות חדשות הרלוונטיות לחייו הבוגרים. יועצות ואנשי חינוך וטיפול, שספר זה מוקדש להם, יגלו – לטובתם ולטובת כל מי שנעזר בהם – שקשיים בילדות הם אולי הערובה הטובה ביותר להצלחה בתחומים אלה בעתיד. תלמידים שיציצו בספר זה יגלו שעדיין נותרו מבוגרים עם נפש של ילד ושיש עם מי לדבר".
• נעמי אברהם, למדה במסגרות החינוך הדתי וכאדם בוגר מצאה את ייעודה בחינוך אסירים, תלמידים עם קשיי התנהגות ואחרים. בהמשך עסקה שנים רבות בייעוץ חינוכי ובהדרכת מורות ויועצות במערכת החינוך הציבורי. מתגוררת בחיפה.

קישור להוצאה לאור , הוצאת פרדס

העולם מתמודד עם מחסור קריטי במורים

ד"ר ארז פורת , מנהל קבוצת הפייסבוק "טכנולוגיות למידה , הוראה והדרכה

העולם מתמודד עם מחסור קריטי במורים. דוח גלובלי ראשון זה של UNESCO  על מורים מדגיש את הדחיפות לטפל באתגר זה וקורא לפעולה מיידית. הדו״ח חושף גירעון חזוי של 44 מיליון מורים בחינוך היסודי והתיכוני עד 2030. הדו"ח בוחן את מורכבות המשבר ועד לירידה באטרקטיביות של המקצוע ואתגרי שימור המורים במקצוע. הדו"ח קורא לשיתוף פעולה בינלאומי והגדלת ההשקעות בחינוך, ומציע מפת דרכים להעצמת מורים ולמציאת פתרונות מדיניות כדי להבטיח שכל לומד ילמד אצל מורה מוסמך, בעל מוטיבציה ובעל תמיכה מקיפה.

טיפול במחסור במורים דורש גישה הוליסטית. מעבר לגיוס, גורמים כמו מוטיבציה של מורים, רווחה, שימור, הכשרה, תנאי עבודה ומעמד חברתי זקוקים לתשומת לב. יצירת מסלולי קריירה אטרקטיביים עם גישה שוויונית לפיתוח מקצועי, אוטונומיה ותכלית הכרחיים בשמירה על המוטיבציה של המורים. הכרה באופי הרב-גוני של סוגיה זו והצעת אסטרטגיות מקיפות חיונית למציאת פתרונות בר-קיימא לבעייה ההולכת ומחריפה

קישור לדו"ח

UNESDOC.UNESCO.ORG

ראו גם :

ארה"ב: 300 אלף מורים עזבו

בבתי הספר הציבוריים בארה"ב כ-300 אלף מורות, מורים ואנשי צוות עזבו את התחום בין פברואר 2020 למאי 2022, ירידה של כמעט 3% בכוח העבודה הזה, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי.

בעקבות שחיקה, עקב אתגרי ההוראה במהלך השנים האחרונות, יותר מורים אמריקאים אומרים שהם מתכוונים לעזוב את המקצוע. בסקר של אגודת החינוך הלאומי (NEA) שמאגדת מורות, תלמידים, אקטיביסטים והורים, שנערך השנה, אמרו 55% מהמורים כי יעזבו את מערכת החינוך מוקדם מהמתוכנן, עלייה מ-37% בסקר שנערך באוגוסט שנה שעברה.

בריטניה מגייסת מורים זרים

בתי ספר בבריטניה מתמודדים עם מחסור חמור במורות, ומתקשים לגייס ולשמר מורים. ללא תוספת שכר ניכרת, מזהיר איגוד המורים הגדול במדינה, הוא צפוי להשבית את חבריו בסתיו הקרוב, עם פתיחת שנת הלימודים.

על פי נתוני סקר ממשלתי של סגל ההוראה במדינה, ב-2021 עזבו את המקצוע 4,000 מורים יותר מאשר בשנה שלפניה, ובסך הכל 36 אלף מורות ומורים עזבו, ומתוכם רק 11% יצאו לגמלאות. הסקר גם מצא כי מספר המשרות הפנויות במקצוע היה ברמה הגבוהה ביותר מאז החל התיעוד ב-2010. שבעה מתוך עשרה מורים במדינה שקלו להתפטר בשנה האחרונה, ויותר ממחציתם אמרו כי השכר הוא גורם מרכזי לכך, על פי סקר שנערך בקרב מורים.

מקור

ראו גם : מול המחסור במורים, ראשי המכללות לחינוך לא מאבדים תקווה

נשיא האקדמית חמדת פרופ' חיים שקד אומר כי המחסור במורים במערכת החינוך לא נוצר ביום בהיר אחד. "הדבר התבשל מתחת לפני השטח במשך כמה שנים, אבל ההרגשה היא שזה התפרץ בבת אחת וכולם מדברים על זה עכשיו. למרבה הצער זה גם לא ייפתר ביום אחד, כיוון שגם אם נביא המון סטודנטים ללימודי חינוך, ייקח זמן רב עד שהם ילמדו וייכנסו למערכת, ובשנים הקרובות אנחנו צפויים להתמודד עם משבר גדול".

ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש בית הספר לחינוך אפרתה, מסכימה עם הדברים ומספרת כי המצב מורגש בשטח. "מספר הסטודנטיות בירידה כללית. יש הבדלים בין חוג לחוג, והדבר תלוי בעוד גורמים כמו התקצובים שמגיעים ממשרד החינוך לתחומים השונים, אבל באופן כללי אנחנו מרגישים שפחות סטודנטים מעוניינים ללמוד הוראה היום. לצערנו זה לא מפתיע".

לשאלה מדוע ישנה ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים והמורים במערכת החינוך יש תשובה שנמצאת בקונצנזוס ותולה את המצב באטרקטיביות ההולכת ויורדת של מקצוע ההוראה ובדימוי המורים שספג פגיעה אנושה בשנים האחרונות.

ד"ר רוזמרין מציינת עוד סיבה למצב החמור בתחום ההוראה – התערבות ההורים בעבודת המורים. "יש למורים והגננות התמודדות אינסופית עם הורים. לפעמים הורים חזקים יותר מהמנהלים. הם פונים לערכאות, משתפים כלי תקשורת ושולטים במקום שהם לא צריכים, ולמורים אין גיבוי מהמנהלים, מהמפקחים וממשרד החינוך. המנהלים לא רוצים לאבד תלמידים ולכן מבחינתם ההורים תמיד צודקים. אנחנו בתחרות מתמדת להשיג תלמידים, ואם המנהלים יהיו נחמדים יותר להורים, ההורים ירשמו את התלמידים לבתי הספר שלהם. אם לא, יגיעו איומים מצד ההורים שהם יוציאו את הילדים והחברים שלהם מהמוסד החינוכי".

פרופ' חיים שקד: פעם כשהיית אומר שאתה מורה, אנשים היו אומרים שאתה ערכי ועושה עבודה חשובה, היום בזים למורים ואומרים שהם לוזרים. אף אמא לא תשלח את הילדים שלה ללמוד חינוך

"היום אנחנו במצב שהמדינה לא מצליחה להביא ללימודי ההוראה ולמערכת החינוך את האנשים שהיינו רוצים לראות שם, ופשוט חסרים מורים", אומר פרופ' שקד שמכהן גם כיו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך, ומציין כי המחסור מורגש קודם כול במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מיפוי של משרד החינוך מצא כי יש מחסור של 1,495 מחנכים בבתי הספר היסודיים, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו־352 מורים למתמטיקה.

ד"ר גלית אגם בן־ארצי, מרצה וחוקרת בחינוך מיוחד וראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מבקשת לציין עוד כמה גורמים למצב הקשה של מספר המורים בישראל, ולכולם מכנה משותף – דרישות תפקיד תובעניות. "תחת הכותרת הזו אפשר לציין את מספר התלמידים הלומדים בכיתה אחת, הגדול ביחס למדינות אחרות בעולם, ואת הרכב התלמידים ההטרוגני והכולל גם כאלה עם לקויות למידה ומוגבלויות, דבר הדורש מהמורה לשלוט במיומנויות ובאסטרטגיות של הכלה שאין לו הכשרה בהן. במקביל, המורה מתמודד עם לחץ מצד ההנהלה ומצד הפיקוח להוביל את הלומדים להישגים לימודיים גבוהים ועם הלחץ של ההורים להצלחת ילדיהם בתחום האקדמי ובתחום החברתי".

משרד החינוך מתמודד כיום בכמה דרכים עם מצב החירום בבתי הספר: הראשונה הוא תוכניות להסבת אקדמאים שיגדילו את היצע המורים בשוק. את הדרך השנייה הציע לא מכבר על ידי שר החינוך הנכנס יואב קיש – להכניס חיילים מחיל החינוך לתוך בתי הספר. ההצעה ספגה לא מעט ביקורת מקרב אנשי המערכת והמומחים בתחום.

"במקום לשפר את האטרקטיביות של המקצוע כדי למשוך אנשים טובים יותר פנימה, המדינה ומערכת החינוך בוחרות לפתוח את הדלת האחורית ולהכניס כל מיני גורמים חסרי הכשרה לתוך המערכת כדי לסתום את החורים", אומר פרופ' שקד. "שר החינוך יואב קיש הציע להכניס חיילים לתוך מערכת החינוך, כמו שבשנות ה־50 מורות חיילות בלי שום הכשרה לימדו בבתי ספר. כיום אנחנו רואים את ההוראה כמקצוע שצריך ללמוד אותו, אבל באותה החלטה אנחנו חוזרים עשרות שנים אחורה, כי זה הפתרון הקל להתמודדות עם המחסור. דרכי ההתמודדות של משרד החינוך ובתי הספר ברמה הארצית והמקומית הן בעייתיות מאוד ולפעמים גם מזיקות מאוד. הם לוקחים מורים שלא הוכשרו, מעבירים מורים למקצועות שהם לא מספיק טובים בהם או נותנים למחנכת אחת להיות עם שתי כיתות. אין לי שום טענה כלפיהם, הם חייבים לגלגל את העסק איכשהו".

מקור וקרדיט : מאת  ישי אלמקייס

קישור לכתבה המלאה

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? (א) (3)

השתתפו בכתיבת הסקירה: אריאל פרידן, אנה קובובסקי, אסף שטיין

עבור תלמידי "דור האלפא", הידועים גם כ"דור הסמראטפון", טלפונים חכמים הם מכשיר נגיש ופופולרי למטרות תקשורת, בידור ולמידה. רבים מהם נוהגים להביא את הטלפונים החכמים שברשותם לבית הספר. סביר לכן שתלמידי דור האלפא יקבלו בברכה את השימוש בטלפונים חכמים במסגרת בית הספר ולמטרות לימודיות. אולם שילובם של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מציב אתגר בפני צוותי ההוראה והחינוך. על אף שטלפונים חכמים עשויים לסייע בקידומה של הוראה יעילה המותאמת למאה ה־21, קיים חשש כי נוכחותם בכיתות הלימוד תגרום להסחות דעת ותפריע למהלך התקין של השיעור. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש לשני מאמרים הדנים בתפיסותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי היתרונות והחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד. נקודת המוצא של שני המאמרים היא שלמורים ולתלמידים משקל חשוב בשילוב יעיל ומוצלח של טלפונים חכמים במסגרות לימודיות. המאמר הראשון מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני שבו התבקשו תלמידי בית ספר בגילים שונים להשיב על שאלונים הנוגעים לאופי השימוש שלהם בטלפונים חכמים ולתפיסתם את היתרונות והחסרונות של שילובם כעזר לימודי בכיתות. המאמר השני מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני וכמותני שבחן את עמדותיהן של שלוש קבוצות בהתייחס לשימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי: תלמידים, סטודנטים להוראה ומרצים באוניברסיטה.

כותבת המאמר התייחסה לפער המשמעותי בגישותיהם של התלמידים לעומת הסטודנטים והמרצים ובחנה הצעות יישומיות שיאפשרו להתגבר על פער זה ולהוביל לשילוב יעיל וקל של טלפונים חכמים בתהליך הלימוד. כותבי המאמרים מסכימים כי טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים. הם הדגישו את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים שהם בין היתר: קלות השימוש וההפעלה שלהם, האפשרות לחשוף דרכם את התלמידים למאגרי ידע נרחבים ומגוונים ומקדמים צורות למידה גמישות ומותאמות אישית. כמו כן התייחסו הכותבים למחקרים שהראו כי טלפונים חכמים עשויים לשפר גם את ביצועיו הפדגוגיים של המורה ולסייע לו בניהול זמן השיעור. אולם הפיכתם של טלפונים חכמים לעזר למידה שימושי בכיתות הלימוד מחייבת היערכות מוקדמת מצד המורים: עליהם לפעול לעדכון צורת ההוראה כך שתבטיח שימוש מיטבי בטלפונים חכמים; לעבור הכשרה שתאפשר להם להכיר לעומק את יתרונות השימוש הלימודי בטלפונים חכמים ולאכוף כללים ברורים באשר לצורת השימוש הרצויה בהם במסגרת השיעור.

לסקירה המלאה

ראו גם : 3 סקירות שגיבשתי  בנושא לפני שנה ושנתיים :  

 "המלחמה" לגבי שילוב הסמארטפונים בכיתה , האם  אבודה?

האם הלמידה של תלמידים וסטודנטים באמצעות סמארטפונים מועילה ותורמת מבחינה קוגנטיבית ? ממצאי מחקרים

מחקר חדש : קריאה בסמארטפונים מובילה להבנת הנקרא גרועה יותר

מחקר חדש : “שיעורי בית במתמטיקה הורסים את לימודי המתמטיקה"

מחקר חדש טוען שהירידה בהישגי התלמידים במתמטיקה אינה תוצאה של הסחות הדעת בדור הזה, אלא שהם פשוט קשים מדי. ההוכחה של החוקרים: אפילו ההורים שמנסים לעזור מסתבכים.

חוקרים מאוניברסיטת דרום אוסטרליה הסיקו, במחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת British Journal of Sociology of Education, כי שיעורי בית במתמטיקה קשים מדי, פוגעים לעתים קרובות בלמידה, שואבים את החיוביות ומתסכלים הורים המנסים לספק תמיכה לילדיהם.

הממצאים מאתגרים את ההנחה המקובלת, לפיה שיעורי בית מחזקים את שיעורי הכיתה ובונים מיומנויות אקדמיות. במקום זאת, מצאו החוקרים כי כאשר שיעורי הבית במתמטיקה עולים על יכולתו של הילד להשלים אותם באופן עצמאי, או אפילו בהדרכת ההורים, ההשפעה עלולה להתהפך.

"כאשר ילדים רואים את הוריהם נאבקים בשיעורי הבית במתמטיקה, או כאשר שיעורי הבית במתמטיקה הופכים לאתר משותף של תסכול עבור משפחות, זה יכול להוביל לתפישה שלילית חוצת-דורות", מסבירה ליסה אוקיף, עוזרת הוראה באוניברסיטה והמחברת הראשית של המחקר.

בעיות נפוצות שזוהו כוללות מטלות הדורשות מעורבות הורים נרחבת, ששיבשה את “זמן האיכות” של המשפחה; ילדים שפיתחו אסוציאציות שליליות למתמטיקה עקב קשיים חוזרים ונשנים; ואמהות שחוו ייאוש מחוסר יכולתן להבין את התרגילים, מה שעלול ליצור אצל בנות בעיקר דחייה מלימודי מדעים.

"אינטראקציות שליליות עם מתמטיקה יכולות להוביל להפחתת הביטחון העצמי, ההתמדה, ובסופו של דבר לסיכוי שילדים ירצו להמשיך ללמוד מתמטיקה", מזהירה אוקיף.

החוקרים ציינו כי שינויים בשיטות הוראת המתמטיקה ‘אשמים’ לעיתים קרובות בכך שההורים מבולבלים מאסטרטגיות מתמטיות חדשות בהשוואה לאופן שבו הם למדו את הנושא. הדבר מזין תסכול כאשר הם מנסים לעזור לילדיהם בשיעורי הבית, אך מגלים כי אפילו הם עצמם מתקשים בהם. הם קוראים למחשבה מחודשת על דרכי לימוד מתמטיקה בכלל ושיעורי בית בפרט, תוך מתן כלים להורים לסייע לילדיהם כאשר האחרונים מתקשים. "אם הם מורכבים מדי לביצוע עבור תלמיד אפילו עם עזרת ההורים, זה מעלה את השאלה מדוע הם נקבעו כשיעורי בית מלכתחילה", קובעת אוקיף. 

מקור 

ראו גם :

הקשר בין שיעורי בית לבין הישגים במבחני TIMMS העולמיים

בשנת 2005 בחן פרופ' ג'רלד לטנדרה מאוניברסיטת פן שבארצות הברית את הקשר בין שיעורי בית לבין הישגים במבחני TIMMS העולמיים, מדד עולמי נחשב שבוחן יכולות של תלמידים ברחבי העולם במדעים ובמתמטיקה. בקרב עשרות מדינות שנבדקו לא נמצא כל קשר חיובי בין כמות שיעורי הבית הממוצעת לבין ההצלחה האקדמית של התלמידים באותה מדינה; במדינות רבות שהגיעו להישגים הגבוהים ביותר (דנמרק, יפן, צ'כיה) המורים נתנו מעט מאוד שיעורי בית. לעומת זאת, במדינות שהגיעו להישגים נמוכים במבחנים (תאילנד, יוון, איראן) נתנו המורים הרבה מאוד שיעורי בית. הקשר בין שיעורי בית לבין הצלחה אקדמית נמצא קלוש, אם בכלל קיים.

לסקירה בפורטל מס"ע

סינתזה של מחקרים בנושא

סינתזה של מחקרים מראה כי בבתי ספר שבהם ניתנים שיעורי בית, ההישגים נוטים להיות מעט גבוהים יותר, אך לא ברור האם מתן שיעורי הבית הוא ההסבר להצלחה, משום שרק מספר קטן יחסית של מחקרים בחן את היעילות של שיעורי הבית בדרך של ניסוי מבוקר )2019 ,EEF). העדויותלגבי היעילות חזקות יותר במחקרים שבוצעו בבתי ספר על־יסודיים מאשר במחקרים שבוצעו בבתי ספר יסודיים. כמו כן, האפקט הממוצע שנמצא בבתי ספר יסודיים קטן יותר בהשוואה לאפקט הממוצע בבתי ספר על־יסודיים (אפקט שווה ערך לחודשיים של למידה בהשוואה לחמישה חודשים).
ישנן עדויות ראשוניות לכך שלשיעורי בית במתמטיקה ובמדעים בחינוך היסודי יעילות יותר גבוהה אשר במקצועות אחרים. אחד המחקרים המצוטטים ביותר בהקשר של יעילות שיעורי הבית הוא המחקר שערך ג'ון האטי (2012 2009, ,Hattie). האטי ערך סינתזה של מאות מטה־אנליזות ומתוכן ערך רשימה של 252 משתנים העשויים להיות קשורים להישגים לימודיים. לשיעורי בית נמצאה השפעה נמוכה יחסית )d־0.29( והם דורגו במקום .159 חיסרון מרכזי בגישתו של האטי הוא היעדר תייחסות לשאלה אילו שיעורי בית ניתנו ומה היה טיבם. השונות הרבה במשימות שיעורי הבית ובשימוש בהן בבית הספר אחראית מן הסתם לשונות הרבה בממצאים בנוגע ליעילות. לכן חשוב אוד לנסות ולהבין מה הם "שיעורי בית יעילים יותר".

כמה ממצאים עיקריים עולים מהמחקר בתחום:

. ישנה חשיבות רבה להגדרת המטרה של כל משימה )תרגול מיומנות, שינון, העמקה וכולי(
ולהבהרת המטרה של המשימה לתלמידים. נמצא כי בכיתות בהן המורים משתפים את
התלמידים במטרות שיעורי הבית, השפעת הכנתם על ההישגים גדולה יותר.
. איכות המשימה חשובה יותר ליעילות של שיעורי הבית מכמות העבודה הנדרשת מן התלמיד
לביצוע המשימה. שיעורי בית איכותיים כוללים העמקה ואתגר מותאם לרמת התלמידים, כמו
גם קידום של מיומנויות והרגלים של למידה עצמאית.
. כאשר המורה מקדיש זמן למשוב כיתתי או אישי, היעילות של שיעורי הבית גוברת. ישנה
ספרות מחקרית ענפה בנוגע לעקרונות של משוב יעיל המקדם למידה, בכתב או בעל פה.

נראה כי שיעורי בית יעילים יותר כאשר משתמשים בהם כהתערבות קצרה וממוקדת בהשוואה
לשימוש שגרתי. .

בגילי בית הספר היסודי, להורים יכולה להיות השפעה חיובית על ביצוע שיעורי הבית ובסיוע
לפיתוח הרגלי למידה יעילה. לכן ראוי להקדיש תשומת לב לתמיכה ביכולת של ההורים לטפח
הרגלים אלה בקרב ילדיהם. במקביל, חשוב למצוא דרך לתמוך באופן ישיר בתלמידים מתקשים
ותלמידים מרקע סוציו־אקונומי חלש, למשל בסיוע בשיעורי הבית לאחר סיום יום הלימודים.
מקור וקרדיט : סקירת ספרות של משרד החינוך , ד"ר איתי אשר ז״ל | ד"ר אודט סלע | ירדן ויס | נוי סבג – לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

השפעות של תחום התוכן על הקשר בין שיעורי בית להישגים , ממצאים הקשורים לשיעורי בית במתמטיקה ומדעים

במסגרת מטא־אנליזה שערך קופר (2006 ) נבחנו בין היתר מחקרים שהתמקדו בהשפעת משך הזמן
שמוקדש לשיעורי בית במתמטה על היעילות שלהם. בילדים צעירים לא נמצאה השפעה של
משך הזמן המוקדש לשיעורים על היעילות. עבור תלמידי חטיבת ביניים, היעילות עולה עד לרמה
של שעה-שעתיים בערב. לאחר טווח זמן זה לא נמצאה השפעה של משך הזמן על היעילות. עבור
תלמידי תיכון, ההשפעה נמשכה גם מעבר לשעתיים.

במטא־אנליזה של מחקרים שנערכו בשנים 1986–2015 על ידי פאן ואחרים )2017( נבחן הקשר בין
שיעורי בית להישגים במתמטיקה ובמדעים ונמצא קשר קטן אך חיובי בין שני המשתנים. קשר זה
היה מובהק יותר עבור תלמידים בבתי הספר היסודיים מאשר בחטיבות הביניים ובתיכונים. יש לציין
כי ממצא זה סותר מחקרים אחרים, כמו המטא־אנליזה של קופר )2006(, שמצאו קשר חזק יותר בין
שיעורי בית להישגים בכיתות גבוהות יותר. הסבר אפשרי אחד לשונות זו הוא שבמסגרת מטא־
אנליזה זו נלקחו בחשבון כמה אינדיקטורים אפשריים לשיעורי בית כגורם שממתן )moderator )את
הקשר בין שיעורי בית להישגים: תדירות, מאמץ, זמן ועוד. בקרב תלמידי בית הספר היסודי, נמצא
גודל אפקט גדול יותר לקשר בין שיעורי בית להישגים כאשר שיעורי הבית נמדדים דרך "השלמת
שיעורי הבית", "ציון בשיעורי הבית" ו"מאמץ בשיעורי הבית", לעומת גודלי אפקט יותר קטנים
כשהאינדיקטורים הם "תדירות שיעורי הבית" ו"הזמן שמושקע בשיעורי בית". ייתכן ששונות זו
בין הממצאים טמונה בכך שהקשר מושפע מכמות שיעורי הבית במתמטיקה שנוטה להיות גדולה
יותר מאשר במקצועות אחרים ובמעורבות גדולה יותר של הורים בשיעורי בית בגיל זה, אשר עדיין
שולטים בחומר הנלמד במתמטיקה, ביחס לכיתות גבוהות יותר (2017 .,al et ,Fan). השערה נוספת
של חוקרי המטא־אנליזה היא שעבור תלמידים צעירים, שיעורי בית קצרים אך בתדירות גבוהה
יכולים להיות יותר יעילים (2006 ,Cooper; 1989 ,Cooper), וייתכן כי שיעורי הבית במתמטיקה
בכיתות היסודי מתבצעים באופן זה. במטא־אנליזה לא נמצא הבדל מובהק בין המקצועות השונים
ביחס לקשר בין שיעורי בית להישגים.
מקור וקרדיט : סקירת ספרות של משרד החינוך , ד"ר איתי אשר ז״ל | ד"ר אודט סלע | ירדן ויס | נוי סבג – לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מחקר חדש : צמצום מספר התלמידים בכיתה לא שיפר את הציונים או את "החוסן האקדמי"

 

מחקר חדש מצא שכיתות קטנות יותר בבתי ספר אינן מובילות  בהכרח לביצועים טובים יותר עבור תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, מה שמאתגר את אחת מתפישות היסוד הוותיקות בכל הנוגע לשיפור החינוך, בישראל ובעולם.

החוקרים בסין ניתחו נתונים על מעל 2,700 תלמידי בתי ספר תיכוניים מוחלשים בסין וביפן. לפי הממצאים שפרסמו ב-International Journal of Science Education, צמצום מספר התלמידים בכיתה לא שיפר את הציונים או את "החוסן האקדמי" – היכולת להגיע לתוצאות טובות למרות התמודדות עם מצוקה חברתית-כלכלית.

המחקר זיהה גורמים בכיתה שניבאו חוסן אקדמי גבוה יותר, כגון שיטות הוראה יעילות, משמעת טובה, למידה מבוססת חקירה ומורים תומכים. עבור תלמידים מוחלשים ביפן, הוראה מבוססת חקר הייתה הגורם המרכזי שנקשר עם הישגים גבוהים,

להמשך הסיכום

ראו גם :

הקשר בין הישגים לימודיים וגודל הכיתה

הקשר בין גודל כיתה להישגים אינו מובהק, ולכן נראה שכיתות קטנות לא מעודדות את ההישגים של הלומדים בהן. גם ההשערה שהשפעת גודל הכיתה על הישגים משתנה בין שכבות חברתיות ובין תלמידים חזקים לחלשים נדחתה בכל המבחנים שבוצעו: לא נמצא הבדל בין הקבוצות הללו בקשר בין גודל הכיתה להישגים.

הממצאים מעידים שגודל הכיתה בפני עצמו איננו מבטיח שיפור בהישגים  . בכיתות קטנות ניתן לאמץ שיטות הוראה פרטניות או הוראה בקבוצות קטנות, למשל. עם זאת, לא ברור אם מורים המלמדים בכיתות קטנות אכן מנצלים את האפשרויות הגלומות בכיתות אלו, ובכללן את שיטות ההוראה המתאימות להן. ייתכן שהם נוקטים פדגוגיה דומה לזו הנהוגה בכיתות גדולות יותר, ובכך מבטלים את היתרון הנובע מגודל הכיתה.

פרק זה לקוח מדוח מצב המדינה 2016, הפרסום השנתי של מרכז טאוב בעריכת פרופ' אבי וייס

יש קשר חיובי בין הקטנת כיתות והישגים לימודיים, אך האפקט חלש יחסית

יש קשר חיובי בין הקטנת כיתות והישגים לימודיים, אך האפקט חלש יחסית (Hattie 2009) אם משווים אותו לגדלי אפקט במטה-אנליזות שעסקו בפרקטיקות פדגוגיות שנמצאו כיעילות בשיפור הישגים. פרופסור האטי הסביר ממצא זה, המנוגד כל כך לאינטואיציות של אנשי חינוך והורים בעזרת ממצא מרכזי של Finn( 2002), שחקר את פרויקט STAR והראה כי ככלל, המורים לימדו בכיתות הקטנות כמו בכיתות הגדולות, בלי לנצל את ההזדמנות להוראה מותאמת אישית, למשוב אינטנסיבי וללמידה שיתופית

השקעת משאבים בהקטנת כיתות חייבת להיות מלווה בהשקעת משאבים בשכלול פרקטיקות ההוראה על מנת להיות אפקטיבית. האטי (2009) טען כי רק אם המורים יעברו הכשרה מחדש להוראה בכיתות קטנות יותר, יוכלו רבות מהאסטרטגיות האופטימליות להשפיע על הישגי תלמידים. מכאן נובע הצורך בהגדלת ההשקעה בהכשרה ובפיתוח מקצועי של מורים.

מקור וקרדיט : ד" ר אורנה שמחון , משרד החינוך

האם יש קשר בין שחיקת מורים ובין גודל הכיתה ?

 מה מצאנו בסקירת  הספרות במאגרי מידע ?

המשתנה של גודל הכיתה הוא משני מבחינת גורמי השחיקה של המורים בעולם . רק במדינות בהן יש כיתות גדולות של 40 ו60 תלמידים ( כמו ביפאן וסין ) יש לגודל הכיתה השפעה ישירה על שחיקת המורים , בשאר המדינות לא נמצא כי גודל הכיתה הוא מרכיב ראשוני ומשני בשחיקת המורים . משתנים כמו עומס עבודה ,אקלים בית ספרי לא-תומך, והעדר אוטונומיה פדגוגית הם הרבה יותר משמעותיים מבחינת שחיקת המורים.

לסקירה  

נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבל הלקטים הדו-חודשיים וסקירות בחינוך המתפרסמות כל שבוע (קישור)