ד"ר אלי מירון , המחלקה להנדסת תעשייה וניהול , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ( מרצה ומומחה לניהול ידע)
לאחרונה קיבלתי על עצמי בעקבות פניית המידען עמי סלנט לערוך השוואת יכולת איתור מידע אקדמי, כולל ציון המקורות, בין יישומי הבינה המלאכותית הבאים :
הערה: ניתן להשתמש בגרסת PRO של פרפלקסיטי שלוש פעמים ביום ללא תשלום.
נושא החיפוש היה כיצד ניהול ידע מסייע לחדשנות בארגונים:
How does knowledge management contribute to innovation in organizations
ההשוואה שערכתי בין פלטפורמות החיפוש מלמדת כי לצרכים האקדמיים שלי ג'מיני של גוגל היה חסר תועלת לחלוטין. הוא רשם כמה שורות על הנושא ללא ציון מקורות בכלל.
התוצאות של פרפלקסיטי perplexity (ללא פוקוס על מאמרים אקדמיים) ושל קלוד מוצגות לפי תת-נושאים כגון שיתוף ידע, ולכל תת-נושא מצורפת רשימת מקורות קטנה. שתי התוצאות היו דומות, אבל נראה לי שקלוד נתן תוצאות קצת יותר משמעותיות. יש להדגיש שזו התרשמות כללית ללא בדיקה מעמיקה.
בבדיקה ההשוואתית שביצעתי בגוגל סקולר נמצא ששתי הבינות המלאכותיות החמיצו מספר מאמרים מאד רלבנטיים ולכן מומלץ אחרי שימוש בבינה מלאכותית לעשות חיפוש משלים בשיטות קונבנציונליות.
תוך כדי העבודה התברר שלקלוד יש שני יתרונות נוספים שאינם קשורים ישירות ליכולת איתור מאמרים ומקורותיהם:
א. ניתן לבקש ממנו תקציר של מאמרים מתוך רשימת המקורות שלו. תקציר אחד לא קיבלתי בטענה שהמאמר נמצא בספר כנס ולקלוד אין גישה אליו. התקציר השני שבוצע היטב, היה מכתב עת וקיבלתי אותו ללא צורך בכניסה לכתב העת, שמירת המאמר כקובץ ושימוש באתר סיכומים ייעודי כגון ChatPDF.
ב. אפשר לבקש ממנו להשתמש בכל המקורות שמצא ולכתוב סקר ספרות. הסקר שקלוד ביצע היה מרשים ביותר ויכול בהחלט לקצר את הדרך בסיכום נושא. ה"ביקורת" הקלה שיש לי לגבי הסיכום היא שהוא לא רשם את המקורות בדיוק לפי כללי 7 APA.
ראו גם :
PERPLEXITY PRO vs GEMINI ULTRA: Which AI Writing Assistant is Better in 2024
מדוע התחלתי להשתמש בתוסף של בינה מלאכותית בשם Perplexity AI? (עמי סלנט )
