הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .

הוספנו גם פרספקטיבה רחבה יותר לכל נושא חינוכי הנסקר בסקירה . מקווים להמשיך בכך גם בלקטים הבאים .

מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך

הנושאים בלקט הנוכחי

מרוץ הארנב והצב ( מורים ובינה מלאכותית)

מאגר המידע השיתופי למורים " חומר פתוח" ממשיך לגדול ולהתפתח כל הזמן

פרקטיקות בינה מלאכותית בחינוך

מעבדות דמיון בבתי ספר לפני הצהריים   , אחרי הצהריים  הן תשמשנה גם לטיפול בנפגעי  פוסט טראומה

העיר מודיעין משתתפת בפרויקט בינלאומי ללמידה מרחוק

ניהול כיתה יעיל בחטיבת ביניים: מחקר איכותני על תפיסות מורים

המרכז להוראה פרטנית של רועי קריב: האם מודל לביה"ס בעתיד ?  

חידושים בתוכנת גוגל מיט Google meet

חשדנות ודרישות נאמנות : מורות ערביות בחינוך היהודי חשות שסומנו

סביבות למידה ייחודיות: claplap (כחול-לבן)

שילוב אקדמיה בתיכון? ילדי הפריפריה שוב נשארו בחוץ

מרוץ הארנב והצב ( מורים ובינה מלאכותית)

בעוד הכיתה ותוכניות הלימוד כמעט עצרו מלכת, יש מורים שמבינים שהם צריכים להיערך לשינוי בעצמם. לפי מחקר שבוצע על ידי מכון המחקר   RAND והמרכז לחינוך ציבורי בארה"ב ופורסם בחודש שעבר, 18% מהמורים בכיתות א'-י"ב בארה"ב דיווחו שהם משתמשים בבינה מלאכותית כדי ללמד.

אלה שדיווחו על היקף השימוש הגבוה ביותר היו מורים בגילי חטיבת ביניים או תיכון, ומורים דווקא למקצועות הומניים. רובם עשו זאת כדי להתייעץ עם הצ'אט כיצד להתאים את התוכן לרמה של התלמידים, ולחשוב על מערכי שיעור. אפשר רק להניח שמאז נדגמו המורים הללו, שיעור המורים שמשתמשים בצ'אט רק גדל.

אבל מסתבר שלצד המגמה הזאת יש גם לא מעט התנגדות, ולא כל המורים סבורים שיש לתרגם את השימוש הזה לחינוך של התלמידים עצמם. באותה תקופה שבה בוצע המחקר לעיל (סוף 2023), אסף גם מכון המחקר PEW נתונים על עמדות של מורים בנוגע לשילוב כלי AI בחינוך. לפי הסקר, שהתפרסם החודש, רבע מהמורים סבורים ששילוב של AI בתוכניות הלימוד עושה יותר נזק מתועלת. רק 6% מהמורים חושבים שיש יותר תועלת בשילוב כלי AI בחינוך מאשר נזק. מורים בבתי הספר תיכוניים הם הסקפטיים ביותר.

יש מי שיגידו שהממצאים האלה מלמדים על שמרנות במערכת החינוך, ועל כך שמורים מתנגדים לשינוי ופוגעים ביכולת של המערכת להתקדם. אבל אולי כדאי לתהות האם שיעורים שמשלבים צ'אט GPT, מחשבים ומקרנים הם מה שמערכת חינוך צריכה כדי להכין את התלמידים לאפוקליפסה הקרבה? הרי עם מרוץ הארנב והצב בין הטכנולוגיה לבין החינוך, עד שיוכנס צ'אט GPT למערכת החינוך באופן רשמי, ערכו יהיה משול לזה של המקרן החשמלי או הלוח המחיק. איך אפשר להכין לעתיד, כשהעבר מזנב בנו ללא הרף?

השבוע פירסמה דלויט העולמית את דירוג הכישורים הנדרשים בשוק העבודה העתידי, בדגש על השינויים שמכתיבה הבינה המלאכותית. בין הכישורים שערכם יעלה בעשור הקרוב ניתן למצוא, כמובן, כישורים דיגיטליים ויכולות תוכנה, אך לצד זאת גם יכולת מנהיגות וניהול, יכולת תקשורת ומו"מ, יצירתיות וחשיבה ביקורתית. כתיבה וספרות ויכולות מתמטיות, אגב, נמצאות בתחתית. עכשיו רק צריך להציץ במערכת השעות ולבדוק אילו כישורים השיעורים הקיימים מפתחים. לא צריך את צ'אט GPT כדי לשמוע את התשובה — ולהתאכזב.

מקור וקרדיט : ירדן בן גל הירשהורן  ( 30  במאי 2024 ) ,

הבינה המלאכותית נמצאת בכל כיס, אבל כמה זמן ייקח לה להגיע …

מאגר המידע השיתופי " חומר פתוח" ממשיך לגדול ולהתפתח כל הזמן

נוספים כל הזמן מערכי שעור ותכנים מרתקים להוראה ולמידה

אודות
חומר פתוח, מאגר חומרים להוראה היברידית, חדשנית ומעוררת מעורבות. הוקם ע"י עובדי הוראה, אנשי אקדמיה, מגזר שלישי ובהתייעצות עם נציגים ממשרד החינוך.

מטרת האתר – לשמש בימת שיתוף למערכי שיעור ופעילויות לימודיות שניתן לשלב בלמידה בקלות ובחופשיות. תוכלו למצוא כאן גם תבניות לבניית מערכים חדשניים, הדרכות על כלים דיגיטליים שבמיוחד מתאימים לחינוך, וכן תמצית של עקרונות ושיטות לקיום למידה היברידית אפקטיבית.

אז מה עושים פה?

אתרו חומרים איכותיים בקלות, ושלבו מה שאהבתם בהוראה שלכם.

בכל אחד מהפריטים – הגיבו, דרגו ואותתו למורים אחרים מה אהבתם.

שתפו מערכי שיעור ופעילויות שאהבתם! נציץ בתוכן שלכם ונפרסם לכולם, עם קרדיט ופירגון.

חומר פתוח | למידה היברידית

פרקטיקות בינה מלאכותית בחינוך

לרשותכם אוסף פרקטיקות מפורטות המציעות מגוון דרכים להשתמש בכלי בינה מלאכותית בהוראה, למידה והערכה. המאגר צומח בהדרגה, בהסתמך על ידע הנצבר בשדה החינוך ובהתאם למציאות המשתנה.

 למאגר הממוחשב שנבנה ע"י משרד החינוך

ראו גם :

33 פרקטיקות בינה מלאכותית עלו עד כה לאוויר לפחות אחת מהן בוודאי …

מעבדות דמיון בבתי ספר לפני הצהריים   , אחרי הצהריים  הן תשמשנה גם לטיפול בנפגעי  פוסט טראומה

קרן אתנה חנכה בשבוע שעבר מעבדת דמיון בבית הספר רמת כורזים שבצפון. בבקרים המעבדה תשמש את התלמידים והתלמידות לצורך למידה אימרסיבית אינטראקטיבית, ובשעות אחר הצהריים, היא תשמש לטיפול בנפגעי פוסט טראומה. זוהי המעבדה הראשונה בארץ שתשמש גם לסוג זה של פעילות, וזאת בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'.

מעבדת דמיון של קרן אתנה הינה חדר אימרסיבי אינטראקטיבי, בו מוקרנים על ארבעה מסכים, שלשה קירות ורצפה, מערכי שיעור וחוויות שונות ולצופה יש הרגשה של שהייה במציאות מדומה, ללא צורך במשקפי VR.

אורי בן ארי  נשיא קרן  אתנה ציין ש-"מסקרים ומחקרים שבוצעו ועדיין מתבצעים מנהלות  ביה"ס טוענות שמה שהן מספיקות ללמד בשעה במעבדת הדמיון לוקח שבועיים בכיתה רגילה. התלמידים לא רוצים לעזוב את השיעור ומצפים להיכנס למעבדת הדמיון".

מקור

ראו גם :

"מעבדת הדמיון": מרחב תגליות אינטראקטיבי

העיר מודיעין משתתפת בפרויקט בינלאומי ללמידה מרחוק

פרויקט משותף ללמידה מרחוק בין מודיעין מכבים רעות לערים באירופה

נציגי ערים לומדות בספרד, יוון, צרפת, איטליה וערים נוספות באירופה קיימו לאחרונה מפגש לפרויקט למידה מרחוק יחד עם מודיעין מכבים רעות והביעו את תמיכתם במאבקה של ישראל בטרור ולהשבתם במהרה של החטופים והחטופות משבי חמאס

מקור :

העיר מודיעין משתתפת בפרויקט בינלאומי ללמידה מרחוק

ניהול כיתה יעיל בחטיבת ביניים: מחקר איכותני על תפיסות מורים

המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה נחשב למטלטל, משום שהתלמידים נמצאים בשלב פגיע, מלחיץ וסוער בתהליך התבגרותם. לא בכדי, בהשוואה ליסודי, נהלי המשמעת נוקשים בהרבה, יותר אנשי צוות אמונים על אכיפתם, התלמידים באים במגע עם יותר מורים ומקצועות לימוד וממוצע הציונים השכבתי צונח. כאמור, במקרים של בעיות התנהגות מצד התלמידים, נוטים רוב המורים להגיב באסטרטגיות משמעת של ענישה. אולם, תגובתם השלילית או התוקפנית עתידה להסב יותר נזק, מאשר תועלת מבחינת הצלחתו האקדמית הצפויה של התלמיד. אם כך, האסטרטגיה הנכונה לבעיות התנהגות צריכה להיות מגובה מראש על ידי הדרגים הבכירים ולהתמקד בנהלים נוקשים ואכיפתם בפועל, הצבת ציפיות ברורות וטיפוח אקלים בית ספרי מכיל ובטוח.

30-04-2024

קראו עוד

לסיכום בפורטל מס"ע

ראו

ניהול כיתה / עורכים: אליעזר יריב ודבורה גורב | ספרניהול כיתה / עורכים: אליעזר יריב ודבורה גורב | ספר

המרכז להוראה פרטנית של רועי קריב: האם מודל לביה"ס בעתיד ?  

"רועי קריב — המרכז להוראה פרטית".
מאת: ליאור דטל
בית הספר של קריב נמצא במתחם חברות ההייטק קריית עתידים בצפון תל אביב. מבנה בית הספר לא מזכיר בית ספר רגיל, וקריב גם בחר שלא לקרוא לו בית ספר, אלא "רועי קריב — המרכז להוראה פרטית". לדבריו, הוא גם לא נוהג להשתמש במונחים כמו "מחנכים" ו"כיתות".
כיתות הלימוד במבנה מאובזרות וקטנות במיוחד, ובנויות לאכלס קבוצות תלמידים — לעתים שלושה בלבד, לפעמים שבעה, במקרים אחרים יותר — ומורה. סביב הכיתות ובתוכן נמצאות פינות ישיבה מודלרית ופינות למנוחה עבור התלמידים. במבנה יש גם כיתות גדולות יותר שמיועדות ללמידה בקבוצות גדולות יותר במקרה הצורך, אבל קריב תופס את הכיתות הקטנות כאחד מיסודות ההצלחה של בית הספר.

הלימודים בתיכון של קריב מתקיימים בקבוצות של שבעה־תשעה תלמידים בכיתה ולעתים גם פחות. התלמידים בכל שכבת לימוד (י, י"א, י"ב), לא לומדים בכיתה אורגנית עם מחנכת, אלא מתחלקים לקבוצות לימוד במקצועות השונים ופוגשים תלמידים שונים בכל קבוצה. בחלק מהמקרים לומדים בהן גם תלמידים משכבות גיל מעורבות. במקום מחנכות כיתה, בכל שכבה יש שניים־שלושה מורים המוגדרים רכזי שכבה, וכל אחד מהם אחראי על קבוצה של תלמידים. "רכזי השכבה הם הכתובת של התלמידים בכל הסוגיות הלימודיות, החברתיות והרגשיות. חלק מהמשרה שלהם פנוי רק לצורכי התלמידים, ותפקידם הוא לתמוך בהם", מסביר קריב.
הכמות הקטנה של התלמידים בכל שכבה לא מאפשרת לך לפתוח כיתות אם?

"זאת לא הסיבה. אין כאן כיתות כי אני לא רוצה לשים 30 תלמידים בכיתה. במקום זה כל התלמידים יקבלו תשומת לב ויחס אישי בכל שעה ביום. יש לנו כרגע 53 תלמידים בכל שכבת י"א. הייתי יכול לחלק אותם לשתי כיתות של 26–27 תלמידים ולגמור עם זה, ובמקום זה הם לומדים בקבוצות קטנות במיוחד. אנחנו גם לא משתמשים במונחים כמו כיתות. יש לנו כאן קבוצות לימוד".
מה הבעיה במונח כיתה?
"אלה מונחים של המערכת ושל העולם הישן ואנחנו משתדלים לא להשתמש בהם, כמו שאני לא אקרא לרכזי שכבה מחנכים. אני רוצה שהתלמידים יעריכו את האדם לפי מה שהוא עושה, ולא לפי הגדרת התפקיד שלו. בעולם הישן יש לכל מחנך 40 תלמידים בכיתה והוא לא מצליח להגיע לכולם, זה לא המצב פה — אז גם המונחים שלנו שונים"

לכתבה המלאה של ליאור דטל

חידושים בתוכנת גוגל מיט Google meet

* טאצ' אפ

* נעיצת הודעות בצט

* תמלול בעברית

ועוד ועוד…

הכנתי לכם סרטון פשוט וקל שמסביר איך אפשר להנות מכל הפיצרים האלה בגוגל מיט!

חשדנות ודרישות נאמנות : מורות בחינוך היהודי חשות שסומנו

מאת: שירה קדרי-עובדיה  

אמל היא אחת מכמה אלפי מורות מהחברה הערבית שמלמדות במערכת החינוך העברית. אחרי שנים שבהן מספר המורות הערביות במערכת העברית היה זניח, כמעט בלתי מורגש, בעשור האחרון המספר עולה בהתמדה: ב-2010 עמד המספר על כ-300 מורות, וב-2020 כבר היה מספרן 1,300. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת הלימודים הנוכחית יותר מ-3,000 מורות ומורים ערבים, שהם כ-3% מכלל המורות והמורים, משולבים במערכת החינוך הממלכתית־עברית.

במשרד החינוך עוסקים בעשור האחרון בשילוב יזום של מורות ערביות נוספות במערכת החינוך העברית, במענה למצוקה כפולה: בכל שנה, אלפי בוגרי מוסדות ההכשרה למורים בחברה הערבית אינם מצליחים להתקבל לעבודה בהוראה במערכת החינוך הערבית; מנגד, במערכת החינוך העברית מתמודדים עם מחסור הולך וגדל במורות ומורים. "המורים הראשונים ששולבו במערכת החינוך העברית היו מורים לערבית", אומר כמאל אגבריה, ראש תחום שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים במכון מרחבים, שמפעיל את תוכנית "משלבים ומשתלבים" העוסקת בהכשרה ובהשמה של מורים מהחברה הערבית בחינוך העברי, בשיתוף משרד החינוך ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אחר כך החלו להיכנס למערכת מורות מקצועיות בתחומים כגון אנגלית, מתמטיקה ומדעים. בשנים האחרונות נסללה הדרך לתפקידים נוספים, ובהם חינוך כיתה וריכוז שכבה.

על אף שמהלך השילוב נולד מתוך מענה לכורח המציאות, יש מורות  ערביות שרואות בעמדה הייחודית שלהן שליחות של ממש. "תמיד סקרן אותי להכיר את האחר, כי תמיד הרגשתי שיש פער וחוסר תקשורת בין ערבים ליהודים במדינת ישראל", אומרת נסרין (שם בדוי), מחנכת ורכזת המגמה הערבית בחטיבת ביניים באזור הצפון, "אני מרגישה שאני עושה עבודה לאורך השנים, ומצליחה להשפיע".

"מיד עם תחילת המלחמה החלו להישמע עדויות של מורות ערביות בחינוך העברי שחוות רדיפה, הסתה וגילויי גזענות כלפיהן בבתי הספר", אומרת אושרת אלמליח, רכזת חינוך לחיים משותפים בעמותת סיכוי־אופוק. מורות ערביות  העידו גם על פחד לדבר על המציאות המורכבת שהן חיות בה, על תחושת אי־שייכות וזרוּת בקרב הצוות החינוכי שעד אז הרגישו חלק ממנו. 

לכתבה המלאה של שירה קדרי-עובדיה

סביבות למידה ייחודיות: claplap (כחול-לבן)

סביבה ייחודית בשם סביבת claplap השייכת לחברת closeapp. 

סביבה זו מאפשרת יצירת משחקים מתוקשבים עבור התלמידים במגוון תבניות יצירתיות ומעוררות מוטיבציה.

סביבה זו מאפשרת בניית משחק על ידי אנשי צוות שעובדים עם התלמידים באופן שמותאם לחומר הנלמד ולרמת התלמידים.

לקישור לסביבה – https://site.clap-lab.com/

שילוב אקדמיה בתיכון? ילדי הפריפריה שוב נשארו בחוץ

תוכנית חדשה של משרד החינוך לשילוב תיכוניסטים באקדמיה מבטיחה "נגישות לאקדמיה לכלל התלמידים" המותאמת למאה ה-21, בדגש על הפריפריה החברתית. אך כשמתעמקים בפרטי התוכנית, ההצהרות הפומפוזיות קורסות בזו אחר זו

החודש השיק משרד החינוך תוכנית חדשה, שמאפשרת לכאורה לתלמידות ולתלמידים ללמוד קורסים אקדמיים כבר במהלך התיכון. כנראה שעל התוכנית עבדו יותר אנשי יחסי ציבור מאשר אנשי חינוך, שכן היא פורסמה בשמות סלוגן אחדים: "האקדמיה החדשה", "סמסטר ראשון כבר בתיכון", "שמים נקודות באקדמיה", וגם: "הכיתה האקדמית".

כל זה, אגב, שונה לחלוטין מהתוכנית "אקדמיה בתיכון", שהושקה כבר ב-2012. משחקי השמות מעידים לא מעט על רמתה של התוכנית החדשה: עטיפה מרשרשת עם מעט מאוד תוכן.

למאמר של ד"ר גיל גרטל