הקדמת עורך האתר ,"ידע וסקרנות דיגיטלית" , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
גם השנה השתתפתי בכנס צ'ייס המעולה של האוניברסיטה הפתוחה , ונכחתי בהרצאה החשובה של לירון לוי-נדב מהאוניברסיטה הפתוחה אשר המאמר שלו זכה בטקס הפתיחה כמאמר המצטיין של הכינוס (ראו צילום בהמשך).
בהמשך תוכלו לקרוא מאמר משמעותי נוסף שהוצג בכנס ע"י מורים המלמדים בית ספר בעיר אופקים (אתי חדד, עמית ליכטמן ) (עם כל הכבוד לבינה מלאכותית ולהיסחפות אחריה , יש הצלחות חשובות בשדה ההוראה המבוססות על כלים דיגיטלים שלא מתיימרים להיות AI ) .
השימוש בבינה מלאכותית יוצרת לקידום שינויים בתהליכי הוראה-למידה ופיתוח מיומנויות דיגיטליות
מאת : לירון לוי-נדב ( האוניברסיטה הפתוחה )
מנחות: פרופ' תמר שמיר- ענבל האוניברסיטה הפתוחה , פרופ' אינה בלאו האוניברסיטה הפתוחה
תקציר
לטכנולוגיות בינה מלאכותית פוטנציאל לקדם שינויים משמעותיים בתחומים שונים בחברה ובפרט בתחום החינוך. מטרת המחקר היא לבחון את תפקידה של הבינה המלאכותית היוצרת בקידום שינויים בתכנון שיעורים ותהליכי הוראה בקרב מורים המלמדים בבתי ספר על יסודיים, ואת האוריינות הדיגיטלית שהיא עשויה לקדם בכיתות הלימוד.
לשם כך בוצעו 17 ראיונות חצי מובנים עם מורים שהחלו להשתמש בכלי בינה מלאכותית יוצרת לצרכי הוראה ולמידה. כמו-כן, נותחו 89 פעילויות הוראה- למידה, על-פי מודל (SAMR (2012 ,Puentedura המאפשר סיווג של פעילויות הוראה לארבע רמות שימוש.
בנוסף, מופו האוריינויות הדיגיטליות עליהן דיווחו המורים, כמיומנויות נדרשות, ב עת שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת. המיפוי נעשה באמצעות מודל אוריינות דיגיטלית (2012 ,Alkalai-Eshet), המציג שש אוריינויות ומקיף את האתגרים הקוגניטיביים והחברתיים-רגשיים איתם מתמודדים משתמשים בסביבות דיגיטליות של ימינו. ממצאי המחקר מצביעים על-כך שכבר בשלב ראשוני זה של שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת בהוראה, המורים משלבים את הכלים השונים בעבודתם בכל הרמות של מודל SAMR, הן ברמות הנמוכות והן הגבוהות.
נראה כי שימוש מגוון זה עשוי להשביח ולהעשיר משמעותית את תהליכי ההוראה והלמידה. עוד נמצא כי השילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת מקדם בעיקר מיומנויות של אוריינות חשיבת מידע ואוריינות למידת טכנולוגיה חדשה. אוריינויות אלה אינן חדשות בשדה המח קר החינוכי, ולכן נראה כי בשלב זה השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת אינו מהווה אוריינות חדשה..
מטרת המחקר ושאלותיו
המחקר מבקש לבחון את תפקידה של הבינה המלאכותית היוצרת בקידום שינויים בתכנון תהליכי הוראה- למידה בקרב מורים ה מלמדים בבתי-ספר על יסודיים, ואת האוריינות הדיגיטלית שהיא עשויה לקדם בכיתות הלימוד. שאלות המחקר נקבעו בהתאם :
1 . כיצד משלבים מורים כלי בינה מלאכותית יוצרת, בתכנון שיעורים ובתהליכי הוראה-למידה בבתי-ספר על יסודיים, בהתאם לרמות ניצול הערך המוסף של טכנולוגיות אלה על-פי מודל SAMR ? .
2. אילו מיומנויות של אוריינות דיגיטלית עשוי שילוב כלי בינה מלאכותית יוצרת לקדם בכיתות הלימוד?
משתתפים והקשר במחקר
השתתפו 17 מורים ומורות המלמדים בבתי ספר על יסודיים ומשתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת בהוראתם. כמו -כן נותחו 89 פעילויות הוראה- למידה שתוכננו ובוצעו על-ידי המורים. מבין המשתתפים 10 היו מורים לאנגלית ו7- מורים למדעי החברה.
חלק גדול מהמורים משתתפי המחקר (14=N ) אימצו את טכנולוגית הבינה המלאכותית היוצרת ממש עם יציאתה . כמעט כל המורים (16=N ) הגדירו את עצמם כבעלי ניסיון קודם בשילוב כלים טכנולוגים בהוראתם ורובם (12=N ) העידו שלמדו את תחום הבינה המלאכותית היוצרת באופן עצמאי.
בנוסף, רובם (16=N) השתתפו בהדרכות לא רשמיות בנושא בינה מלאכותית יוצרת או שהם חברים בקבוצות ברשתות החברתיות השונות בנושא. כל המשתתפים במחקר (17=N ) העידו כי בבית ספרם יש ציוד טכנולוגי אשר מאפשר את העבודה עם כלי בינה מלאכותית יוצרת. מעל למחצית המורים (9=N ) סוברים כי הם מלמדים בבתי ספר בהם המצב הסוציו אקונומי של התלמידים הוא בינוני-גבוה.
בנוסף, נשאלו המורים לגבי מידת שיתוף הפעולה של הנהלת בית ספר בשילוב כלי בינה מלאכותית יוצרת, חלקם הגדול (12=N ) הסביר כי ההנהלה מעודדת את השימוש, ורק מיעוט (5=N ) חש כי אין התייחסות מצד הנהלת בית הספר לנושא.
הליך וכלי המחקר
המחקר התבסס על שני מודלים נפוצים בתחום החקר החינוכי. הראשון הוא מודל SAMR ) ,Puentedura 2012) אשר מאפשר בחינה של פעילויות למידה, במונחים של שינויים פדגוגיים, הנובעים משילוב טכנולוגי.
המודל השני הוא מודל "אוריינות דיגיטלית" של עשת- אלקלעי (2012 ,Alkalai-Eshet ), אשר מכיל שש מיומנויות מורכבות, כגון מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות, סוציולוגיות ורגשיות, שהמשתמשים צריכים לשלוט בהן כדי להשתמש בסביבות דיגיטליות ביעילות. במטרה לקבל מידע אודות השימוש של המורים בכלי בינה מלאכותית יוצרת בהוראה, התקיימו 17 ראיונות מובנים למחצה. משך הראיונות היה 30-60 דקות. הראיונות עם המורים נערכו באופן מקוון באמצעות Zoom
שאלות הריאיון עסקו בניסיון של המורים בשילוב כלים טכנולוגים בהוראה ובין היתר, התבקשו המורים להציג דוגמאות לשימושי הוראה-למידה, שבוצעו בעזרת כלי בינה מלאכותית יוצרת. בנוסף, בסיום כל ראיון התבקשו המורים לשלוח דוגמאות כתובות למשימות הוראה ופעילויות שביצעו עם התלמידים במהלך שנת הלימודים. פעילויות ההוראה ומשימות הלמידה נותחו מלמעלה-למטה לפי מודל (2012 ,Puentedura (SAMR ובהתאם למודל האוריינות הדיגיטלית ( 2012 ,Alkalai-Eshet ).
ממצאים ודיון
מחקר זה בדק כיצד השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת מאפשר קידום שינויים בתכנון תהליכי הוראה- למידה בקרב מורים המלמדים בבתי-ספר על יסודיים, ואת האוריינות הדיגיטלית ששימוש זה עשוי לקדם בכיתות הלימוד. שילוב של כלי בינה מלאכותית בחינוך בהתאם למודל SAMR שאלת המחקר הראשונה ביקשה לבדוק כיצד משלבים מורים את כלי הבינה המלאכותית היוצרת, בהכנות ובשיעורים בבתי-ספר על יסודיים, בהתאם לרמות ניצול הערך המוסף של הטכנולוגיה על-פי מודל SAMR (2012 ,Puentedura ) ). ראיונות המורים ו המשימות הלימודיות שהתקבלו חשפו 89 פעילויות הוראה-למידה אשר נותחו וסווגו בעזרת המודל. הדוגמאות לכל אחת מארבע הרמות כוללות משימות בהן המורים עשו שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, לצרכי תכנון הוראה, למשל כהכנה לשיעורים, ופעילויות למידה, בהן נדרשו התלמידים להשתמש בעצמם בכלי בינה מלאכותית יוצרת בכיתה.
באופן מפתיע, ולמרות שהשילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהוראה נמצא עוד בחיתוליו, נמצאו פעילויות רבות אשר תואמות את שתי הרמות הגבוהות של המודל (שינוי והגדרה מחדש). פעילויות אלה מעידות על שינוי משמעותי באופי עבודת המורה או באופי הפעילות הלימודית, ואף מאפשרות הגדרה מחדש שלהן. כלומר, ביצוע פעילויות לימודיות שלא ניתן היה לבצע בעבר, כדוגמת קבלת מספר נקודות מבט מ"דמויות" בעלות רקע שונה.
מסקירת הפעילויות הלימודיות אשר סווגו לרמות " שינוי" ו"הגדרה מחדש ", ניתן לראות כי בנושא ההכנה לשיעורים, כלי בינה מלאכותית יוצרת מאפשרים למורים לייעל את עבודתם ולהעצים את יכולותיהם. יתרונות אלה הם מהמדוברים ביותר ב מחקרים הסוקרים את ה תועלות שבשילוב כלי בינה מלאכותית בחינוך (2023 .,al et Tlili; 2023 ,Heng & Sok; 2023 ,Halaweh(. לגבי משימות בהן נדרשו התלמידים להשתמש בכלי בינה מלאכותית יוצרת בכיתה, נראה כי היתרונות המרכזיים בשימוש זה הם במתן אפשרות ללמידה עצמאית ודיפרנציאציה של הלמידה. גם תועלות אלה מובאות לרוב במחקרים שפורסמו בנושא .(Baidoo-Anu & Owusu Ansah, 2023; Kasneci et al., 2023) ..
פוונטדורה (b2014 ,Puentedura ) טוען כי מטרת המודל היא לעודד מורים להתקדם "מעלה בסולם הפדגוגי" וליישם רמות גבוהות יותר של שילוב טכנולוגיה בהוראה, העשויות לתרום תרומה משמעותית יותר להשבחת תהליכי הוראה ולמידה. ואכן, ממצאי מחקר זה מעלים כי השילוב של מורים חדשניים, אשר אימצו את השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, בשילוב עם היכולות הגבוהות והחדשות של הכלים עצמם, מאפשר למורים לבצע פעילויות בהן השימוש בטכנולוגיה מביא לידי הוראה חדשנית ומשנה את אופי הפעילויות הלימודיות אל מעבר לזה שהיה ניתן לדמיין בעבר. זאת-ועוד, מתוצאות המחקר נראה כי השילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהוראה אִפשר למורים, כבר בתחילת הדרך, "לקפוץ" לרמות הגבוהות של המודל, דבר שלרוב לא נמצא במחקרים אשר בוחנים שילוב של טכנולוגיות חדשות בהוראה.
קידום מיומנויות אוריינות דיגיטלית בעת שימוש בכלי בינה מלאכותית
שאלת המחקר השנייה ביקשה לבדוק אילו מיומנויות של אוריינות דיגיטלית שילוב כלי בינה מלאכותית יוצרת עשוי לקדם בכיתות הלימוד. מהראיונות שהתקיימו עלו כמה מיומנויות אוריינות דיגיטלית אשר תואמות בחלקן את המודל שפיתח עשת -אלקלעי (2012 ,Alkalai-Eshet ) וחלק אשר מרחיבות אותו, כפי שתואר במחקר קודם של בלאו ועמיתותיה (2020 ., Blau ).
במחקר זה נמצאו עדויות רבות לחשיבותה של אוריינות זו ונמצא כי היא כוללת בתוכה את ההכרה והשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, את הבנת החוזקות והחולשות של הכלים החדשים ואת היכולת לכתוב פרומפט (הנחיה) באופן נכון ומדויק. כלומר, ממצאי המחקר מאששים את ההמלצות של בלאו ועמיתותיה (2020 ., Blau ) בנוגע למודל האוריינות הדיגיטלית, ונראה כי כדי להשתמש באופן מוצלח ומושכל בכלי בינה מלאכותית יוצרת, ככלי ללמידה ועבודה בעולם הדיגיטלי, צריכים המורים להכיר לתלמידים בכל הגילים את הכלים (2023 .,al et Su; 2022 .,al et Ayanwale), ללמד אותם כיצד לעשות בהם שימוש (2021 ., Ng ) ולהראות להם את החוזקות והחולשות של כלים אלה. מערכת החינוך מצידה צריכה לקבל על עצמה את הכשרת הלומדים לעולם העתיד, בו כלי בינה מלאכותית משולבים בתחומים רבים (2022 ., Ayanwale ) להוסיף את מיומנות השימוש בכלי בינה מלאכותית למיומנויות המאה העשרים ואחת של כלל הלומדים (2021 ., Ng) . בתוך כך, על מערכת החינוך לתת דגש על מיומנות של כתיבת הנחיה (פרומפט), מיומנות שבשלב זה נראית משמעותית בשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת . במחקר נמצא כי המורים מציינים את המיומנות הזו כחשובה לשימוש התלמידים בכלים השונים וככזו שמסייעת להם לקבל תוצאות איכותיות יותר בעת השימוש ב הם. עוד נמצא במחקר כי כאשר התלמידים צוברים ניסיון בשימוש בכלים השונים, ולומדים כיצד נכון "לשוחח" איתם, התוצאות שמתקבלות טובות יותר ("השימוש שלהם השתפר עם הזמן, היה להם קל יותר, כי הם דייקו את מה שהם כתבו בהנחיה [לצ'ט]" (מורה 16).
מממצאי המחקר הנוכחי עולה כי בשלב זה השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת לא דורש מהלומדים יכולות, מיומנויות וכישורים שונים באופן משמעותי (פרט ליכולת לכתוב פרומפט) מאלה שנוגעים לכל טכנולוגיה שנעשה בה שימוש בעבר, ולכן לא נראה שיש צורך בשימוש במושג "אוריינות בינה מלאכותית" כתוספת למודל האוריינות הקיים. מומלץ לקיים מחקר המשך שיבחן, לאחר תקופת זמן מספקת, כיצד והאם ניסיון הולך וגובר של מורים בעבודה עם בינה מלאכותית לאורך זמן, משליך על דרכי ההוראה שלהם וקשור לאופן בו הם משלבים את כלי הבינה המלאכותית היוצרת בשיעור. בנוסף, מומלץ לבחון אילו מיומנויות של אוריינות דיגיטלית שילוב כלי בינה מלאכותית יוצרת עשוי לקדם בכיתות הלימוד גם בטווח הארוך.
סיכום
לאור ממצאי המחקר ניתן לומר כי אף-על- פי שכלי הבינה המלאכותית היוצרת חדשים והעבודה איתם ראשונית ביותר, כבר בשלב זה המורים משלבים את העבודה עימם בכל הרמות של מודל SAMR ) ,Puentedura 2012). כלומר, ניתוח פעילויות ההוראה-למידה שבוצע להלן הדגים התפלגות דמוית פעמון והראה כי כלי בינה מלאכותית יוצרת אכן משביחים ומעשירים באופן משמעותי את תהליכי ההוראה והלמידה.
זאת-ועוד, נראה כי השילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת עשוי לקדם מיומנויות של אוריינות חשיבת המידע ( ,Alkalai-Eshet 2012), כך גם את אוריינות למידת טכנולוגיה חדשה כתוספת למודל האוריינות הקלאסי של עשת-אלקלעי (2020 ., Blau ).
אוריינויות אלה אינן חדשות בשדה המחקר החינוכי ומתייחסות בעיקר להכרה של הכלים הטכנולוגיים ושימוש בהם באופן אחראי ומושכל. לכן, לאור המיומנויות שנמצאו במחקר, לא נראה כי בשלב זה יש צורך במושג "אוריינות בינה מלאכותית", אלא בשילוב מיומנות זו באופן מושכל בהגדרת אוריינות למידת טכנולוגיה חדשה.
מקור וקרדיט : האוניברסיטה הפתוחה , כנס צ'ייס , קובץ המאמרים , 2024
שימוש בכלים דיגיטליים כאמצעי להוראת אוצר מילים בשיעורי שפה
אתי חדד ( עמל אמירים אופקים)
עמית ליכטמן (עמל אמירים אופקים)
תקציר
לימוד אוצר מילים הוא היבט בסיסי של רכישת שפה, במיוחד עבור תלמידי אנגלית שצריכים לעשות שימוש רב בשפה אך הם נחשפים אליה באופן מוגבל (2020 (Alghamdi. גישות מסורתיות להוראת אוצר מילים מסתמכות לעתים קרובות על שינון, אשר עשוי להגביל את המעורבות של התלמידים ולעיתים לפגוע בתהליכי זכירה ושליפה של מילים.
לעומת זאת, השילוב של כלים אינטראקטיביים (למשל מחוללי משחקים כ- Wordwall, אפליקציות כ-it-Sing, ויחידות תוכן כאופק) מציע הזדמנויות חדשניות להפוך למידת אוצר מילים לתהליך דינמי ומשמעותי בדוגמת (2023 ,Hady-Bin).
נמצא כי שילוב יעיל של יישומים דיגיטליים בשיעורי השפה, ובעיקר בסיוע המכשירים האישיים שבהם התלמידים שולטים אפשר למידה ותרגול בהתאם לזמן, המקום והקצב של התלמידים והיה קשור בחשיפה ותרגול מתמשכים של אוריינויות השפה (2023 Gou )..
מחקר זה בחן את היתרונות של שילוב כלים אינטראקטיביים ואפליקציות ייעודיות ללימוד אוצר מילים לתלמידי אנגלית כשפה זרה.
נערכו תצפיות על שיעורים של שני מורים שבהם נלמד אוצר מילים: בשיעורים שבהם ההוראה נעשתה באופן מסורתי (ספר, מחברת, מקרן) ובשיעורים בהם שולבו כלים דיגיטליים.
לאחריהם נערכו ראיונות עומק עם המורים. בנוסף לכך, נערכו ראיונות מובנים למחצה עם שלוש קבוצות מיקוד של 7-8 תלמידים כדי לבחון את העדפותיהם בנוגע לאופן שילוב הכלים מתוקשבים בלמידה.
לכל המקורות נערך ניתוח תמטי בכדי לזהות נושאים ודפוסים חוזרים הקשורים לשילוב תקשוב בהוראת אוצר המילים..
מהממצאים עולה שבשיעורים בהם נעשה שימוש בכלים טכנולוגיים התלמידים הפגינו בעקביות רמות מעורבות גבוהות יותר, מוטיבציה מוגברת ושימור משופר של פריטי אוצר מילים.
המורים הצליחו ליצור סביבות למידה סוחפות ואינטראקטיביות שסיפקו את סגנונות הלמידה וההעדפות המגוונות של התלמידים. מהראיונות עם התלמידים גם כן עלתה העדפה בנוגע לשימוש בכלים דיגיטליים בשיעורים.
התלמידים דיווחו על למידה שיתופית ותחושת מסוגלות גבוהה יותר כאשר למדו בסביבות הדיגיטליות. הם חזרו והדגישו שהם מעדיפים פעילות אינטראקטיבית ודיגיטלית ושהם בחרו להתנסות בכלים לאורך זמן. המורים תיארו תהליך למידה ראשוני מורכב, הנוגע ללמידת הכלי והתשתיות הקיימות בבית הספר, מה שהשפיע בתחילה על ההסתגלות והשימוש בכלים הדיגיטליים. למרות זאת, הם מרגישים בנוח בעבודה עם הכלים. נטען כי שילוב טכנולוגיה בהוראת אוצר מילים תורם למעורבות ה תלמידים, לקידום המוטיבציה ולשיפור אוצר המילים. הם הדגישו כי נעשה שימוש משמעותי במילים שנלמדו בשיעורים משולבי התקשוב בכתיבת חיבורים ופרזנטציות בהמשך הדרך. האתגר המרכזי שהועלה הוא שליטה על הפעילות של התלמידים במכשירים כך שלא נעשה שימוש לא רלוונטי או שימוש לרעה.
אנו סבורים כי לאחר הכשרה מקיפה ומותאמת למורים שכוללת היבטים טכנולוגיים, פדגוגיים והדרכה לגבי ניהול שיעורים משולבי תקשוב, השימוש בכלים דיגיטליים בשיעורים יגבר ויהיה אפקטיבי יותר, גם בהיבט המוטיבציוני וגם בלמידה.
מחקר זה נעשה במסגרת לימודי תואר שני בתוכנית "חינוך בעידן טכנולוגיות מידע" במכללה האקדמית קיי. אנו מודים לד"ר מירב אסף וד"ר אמנון גלסנר על הליווי שלהם בתהליך המחקר והכתיבה.
מקור וקרדיט : האוניברסיטה הפתוחה , כנס צ'ייס , קובץ המאמרים , 2024
תכנית כנס צייס 2024
