ועידת אפקה-דה מרקר SKILLS&TECH היא וועידה כלכלית חינוכית ביוזמה משותפת של מכללת אפקה ו־TheMarker לדיון אסטרטגי בסוגיות הקשורות לעתיד שוק התעסוקה ובפרט בפער שבין הכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה הטכנולוגי המשתנה לבין הכישורים הנרכשים בהכשרות, במערכת החינוך ובאקדמיה.
אילו כישורים רלוונטיים בישראל בשוק העבודה ב-2024? כיצד השפיעה המלחמה על הארגונים, ומה המנהלים היו רוצים לשפר אצל עצמם? מדד הכישורים של TheMarker ואפקה — המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב נערך זאת השנה השנייה, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. המדד השנתי נועד להתחקות אחר הכישורים הרכים הדרושים במשק הישראלי, לאור השינויים שחלים בו מבית ובמחוץ. המכללה עורכת בשיתוף עם TheMarker את ועידת Skills & Tech, שבמסגרתה מתפרסם המדד.
אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיות במכללת אפקה להנדסה
"אז אנחנו הבנו שכדי לשמר ולחזק את המובילות הבינלאומית של הון אנושי בישראל, נדרש רצף חינוכי. הבנו שנושא הכישורים והמיומנויות נמצא באחריותנו. אז לקחנו את כל 540 הקורסים שנלמדים באפקה, ועשינו מיפוי על כל אחד מהקורסים – מה בעצם מנחילים בקורס בהיבט של כישורים, בנוסף לידע המדעי וההנדסי, שהוא ברור מאליו.
"אם המטרה הלאומית כי שימור וחיזוק ההון האנושי, ואנחנו מתמקדים בתחומי ההנדסה והמדעים, הפתרון הוא שילוב הקניית הכישורים החיוניים ואז האמצעי הוא הקמת מרכז לאומי שכולל שלוחות בפריפריה – ואנחנו מבינים גם למה – שיעבדו בצמוד עם כל הרצף החינוכי כדי לפתח ולהטמיע.
הנחלת מיומנויות כחלק מתוצרי תהליך חינוך: ממודל תאורטי למימוש שינוי
המסמך נועד לשמש נקודת ייחוס להגדרתה ולהטמעתה של מתודה להנחלת מיומנויות בכל תהליך חינוך, עבור מגוון קהלי יעד – סגלי הוראה והדרכה במערכת החינוך, מנהלי בתי ספר, מנהלי מערכות חינוך, עמותות וארגונים שונים העוסקים בהקניית מיומנויות, ראשי תוכניות באקדמיה, מפקדים בצבא ועוד.
המסמך מתאר את המהלך לשילוב מיומנויות בתהליך החינוך על כל שלביו: הגדרת דמות הבוגר.ת, הגדרת המיומנויות, גיבוש מדרג שליטה עבור כל מיומנות, הגדרת מספר תוצרי הלמידה עבור כל מיומנות ושילובם בסילבוסים של תוכניות הלימודים, יצירת רצף חינוכי רב־שנתי של הנחלת המיומנויות, שינוי הפדגוגיה הנדרשת להנחלתן והנחת תשתית להערכה ומדידה של הנחלתן. אופן מימושו של כל שלב מודגם כפי שבא לידי ביטוי בתהליך חינוך המהנדסים והמהנדסות במכללת אפקה.
שקף מעניין ומדאיג שפרופ׳ עמי מויאל נשיא אפקה הציג בכנס.
פרופ' ענת פרי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית :
למה אנחנו מתכוונים כשאומרים אמפתיה, ומה אנחנו מחפשים? כשקולגה שלנו אומר שהוא מצטער, אנחנו קשובים לכך, אבל כשצ'אט GPT מביע אמפתיה, אנחנו לא מאמינים לו. אז זה משהו שאנחנו מעריכים יותר אצל אנשים כרגע", אמרה פרופ' פרי.
"צריך להבין מהן הנקודות שבהן נצטרך בני אדם. AI תחליף המון משרות בעולמות הרפואה, הטיפול החינוך – אבל אנחנו רוצים שבשלב מסוים תיגש לילד מחנכת ולא מערכת בינה מלאכותית. מהם המקומות האלה? זה מה שצריך להבין לפני שממהרים לפתח אפליקציות שיחליפו מורים, קולגות ורופאים", אמרה פרי. "צריך להבין איפה עדיין צריך אנשים. צריך לשמר כישורים חברתיים, לישראלים יש חוזק, יש ערך מוסף של האנשים שאתה עובד איתם, שכיף להגיע למשרד. כלי AI נותנים לנו הרבה טיפים על יצירתיות, אבל יש יצירתיות שקורית רק כשאנשים נפגשים זה עם זה, ולא כדאי לאבד את זה".
מרים שטילמן, שותפה בקרן טל ונצ'רס: "צריך לדעת אנגלית כדי לעבוד עם AI. יש בישראל אוכלוסיות שמנותקות לגמרי מהכלים האלה"
"המכשול העיקרי הוא אנגלית", אומרת מרים שטילמן. "חלקים מהאוכלוסייה מנותקים מהיכולת להשתמש בכלים האלה. יכולת הנעת אנשים, עבודה בצוות – הם היתרונות היחסיים היחידים כמעט של בני אדם. ישראלים חזקים בזה, עובדים יחד, כלי בינה מלאכותית לא יכול לעשות את זה. ראינו את זה במלחמה, את שיתוף הפעולה. מודל שפה לא יכול לעשות את זה".
כדי להפעיל את הכלים החדשים צריך לדעת אנגלית, ואנחנו בבעיה פה.
"המודל הוא מודל שפה. אם אין לי שליטה בשפה – אטעה את המודל, לא אבין את התשובה שלו, וגם לא אהיה מודע לכך שהטעיתי אותו. אנחנו כישראלים, לא מהחזקים בעולם באנגלית בהשוואה לאירופה למשל, וזו בעיה", אמרה שטילמן.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע,
לבן דוד יש בטן מלאה על מצב מערכת החינוך בישראל. "אם אנחנו מדברים על הייטק, צריך לדבר גם על מורים למדעי הטכנולוגיה – מכיתה א', אם לא מהגן. יש מחסור של יותר מ-70% במורים מקצועיים לטכנולוגיה, מישהו צריך ללמד את כל האנשים שאנחנו רוצים שיגיעו אחר כך לגוגל ומיקרוסופט".
הבעיה, היא מדגישה, אינה רק עם מורים למקצועות הטכנולוגיה – אלא בכלל. "נשיאי המכללות להכשרת מורים אומרים שאף אחד לא רוצה להיות מורה במדינת ישראל. מורה זה מקצוע, וכמו שלא נוכל להכשיר רופאים וטייסים אם נהפוך את המקצוע שלהם לזול וקל להשגה, כך גם לגבי חינוך. אם נהפוך את ההוראה למקצוע קל להשגה, לא נעביר לדור הבא את המיומנויות שהם צריכים".
פרופ' מיכל רוזן צבי, IBM: "תלמידים פונים ל-ChatGPT כדי לכתוב עבודות — אבל זה לא מספיק"
פרופ' מיכל רוזן צבי, חוקרת בכירה ב-IBM ודירקטורית עולמית למחקר בינה מלאכותית במדעי החיים.
עכשיו התלמידים פונים ל-ChatGPT כדי לכתוב את העבודה. זה דורש מהמורים והתלמידים לעלות רמה, כי עכשיו לכתוב באנגלית סבירה שמספרת איזשהו סיפור, זה קל. אבל לכתוב סיפור טוב ונכון, זה מצריך משהו נוסף.
"מי שאוהב שחמט יודע שאחת מנקודות הציון של IBM זה הניצחון על קספרוב בעזרת מחשב. מי שרוצה ללמוד שחמט כיום, לומד מול מחשב — ויהיה טוב יותר ממי שלומד שחמט בלי המחשב".
"יש פה שאלות חברתיות: מה אנחנו כמדינה צריכים לעשות ואילו פעילויות צריך להציע בבתי הספר ולהכין את המורים. זה מאוד חשוב בעיניי. יש לנו מחויבות כהורים וסבים להנחיל לילדים סביבה יצירתית. אדם נהיה מאושר בחיים אם יש לו סביבה תומכת ואם יש לו את הכלים לפרוץ קדימה.
עינת זינגר דן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי וראש מינהלת המעסיקים, בוועידת Skills & Tech של TheMarker
"זיהינו שאחד האתגרים המרכזיים שבהם יש תפקיד למגזר העסקי הוא סוגיית העלאת הפריון ופיתוח ההון האנושי. במדינת ישראל 80% מהתלמידים לומדים כיום מקצוע שלא עוסקים בו. כי אין Waze לתעסוקה. לכן אנחנו רואים 30 אלף עורכי דין בבלומפילד – תסלחו לי, אין צורך בעורכי דין במדינת ישראל – ויש שמונה סטודנטים לאקטואריה, כשצריך 4,000. המשק מבולבל.
"לכן בשנים האחרונות מה שהפורום הכלכלי עושה הוא שותפות של המנכ"לים המובילים במשק, להעלאת הפריון ופיתוח הון אנושי. הקמנו מינהלת מעסיקים להכשרות מקצועיות. המדינה השקיעה מיליארד שקל בשנה בהכשרות מקצועיות, עם 600 השמות. תוך שנתיים, בהן המגזר העסקי לקח את המודל השווייצי והעתיק אותו, הגענו ל-19 אלף הכשרות עם 90% השמה בקצה". זינגר הוסיפה כי הפורום פיתח "יחד עם אדם מילוא, מערכת טכנולוגית שמאבחנת יכולות וכישורים ומתאימה אותם לעולם העבודה, והמון תוכניות גיוון.
