בהשוואה לכנסים הקודמים של מיט"ל , היו הפעם הרבה יותר מחקרים וכיווני פיתוח משמעותיים בחינוך !!!!
כנס מיט”ל העשרים ושתיים בנושא הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה: תובנות מהעבר ומבט אל העתיד, נערך השנה ביום רביעי, יח’ תמוז התשפ”ד, 24.7.2024 במרכז יצחק רבין, תל אביב
מערכת מומחה לאיתור וזיהוי סטודנטים בסכנת נשירה
משה קליג
מכללת הדסה
התחלה של לימודים באקדמיה אינה פשוטה. הסביבה האקדמית מחייבת את הסטודנטים להתאקלמות והסתגלות לשיטת למידה שונה לחלוטין מזו שהורגלו אליה בתיכון. הסביבה האקדמית מאופיינת בלימוד עצמי, קריאה אינטנסיבית (לעתים בשפה האנגלית), כתיבת עבודות, ניהול זמנים וסדרי עדיפות באופן עצמאי, היכרות עם מערכות מידע חדשות ועוד.
לסמסטר הראשון של שנה א, תרומה משמעותית להצלחת/כשלון הסטודנטים בלימודים האקדמיים. התאקלמות מהירה בסמסטר הראשון, תספק עוגן להמשך הלימודים האקדמיים ובמידה שהסטודנטים חווים משבר ולא מצליחים להסתגל למערכת האקדמית, הסיכוי לנשירה במהלך השנה הראשונה עולה.
רקע
מערכת מומחה (באנגלית: Expert System) היא מערכת מידע ממוחשבת המתפקדת כמומחה אנושי, או מסייעת למומחה אנושי, בתחום ידע מסוים. זוהי תוכנית מחשב אשר מייצגת ידע, מסיקה ממנו מסקנות ומסוגלת להסביר את האופן בו קיבלה את מסקנותיה. המטרה הסופית היא לבצע תהליכים של פתרון בעיות בדומה לאלה המבוצעים על ידי מומחה אנושי. אחת הדרישות ממערכת מומחה היא שתיתן הסברים למסקנותיה – מתן ההסבר נחוץ כדי לשכנע באמיתות המסקנה. מערכות המומחה הראשונות פותחו בשנות השבעים, אך הן הפכו לפופולריות בשנות השמונים. לאחר נסיגה בהצלחה בשנות התשעים, יש הטוענים כי הן חזרו להיות נפוצות בסוף שנות התשעים והאלפיים בשמות אחרים. מערכות מומחה הן חלק מתחום העיסוק של מדע הבינה המלאכותית במדעי המחשב. ביסוד הבינה המלאכותית עומד הניסיון לפתח תוכניות מחשב המסוגלות להתמודד עם מיומנות אנושית הכוללת את ההיבטים ההכרתיים – חשיבתיים.
בסיס ידע של מערכות מומחה
בסיס הידע מתייחס לעולם התוכן המומחי של המערכת. הוא מתאר את המרכיבים של תחום הידע, ואת הקשרים הקיימים בין המרכיבים השונים. בדרך כלל מתואר בסיס הידע באמצעות נתוני יסוד – עובדות וכללים המתארים את הקשרים ביניהם. העובדות מתארות את תחום הידע, ויכולות להשתנות בהתאם למצב או הפרט שנבדק. החוקים מתארים את היחסים בין פרטים או מצבים בתחום הידע, בדרך כלל במבנה "אם [עובדה] אז [מסקנה]". הם כוללים את הידע המומחי בתחום, כלומר מה מומחה יכול להסיק מהעובדות.
בסיס הידע כולל את "המחשבה האנושית" הקיימת בתחום הידע המסוים: "מחשבה" זו באה לידי ביטוי בחוקים שתוארו לעיל. בסיס הידע מהווה חלק הכרחי עבור תוכנית מחשב האמורה להתנהג באופן אינטליגנטי.
הכיתה של העתיד: כלי GenAI ללמידה יעילה וחדשנית
עידן נבטי, ארכיטקט ענן AWS
צוות הובלה – Campus IL
אחת הבשורות הגדולות של הלמידה הדיגיטלית היא העמדת חלופה לצורת הלימוד הקלאסית שנהוגה בבתי ספר ובאקדמיה של One-Size-Fits-All מתוך מטרה לייצר למידה מותאמת אישית.
מניסיון בליווי תהליכי פיתוח של מאות קורסים – הפיתוח של רכיבי ההערכה מורכב ומאתגר, ובעיקר דורש עדכון מתמיד, מה שגם גורר עלויות תפעול כספיות גבוהות לכל קורס.
עם שני האתגרים האלה בחר צוות קמפוס, בליווי AWS, להתמודד באמצעות פיתוח מוצר חדשני, בשם PEXOR, שפותח ע"י צוות קמפוס IL והמאפשר למעשה למידה דינמית מותאמת אישית: המוצר לומד הרצאת וידאו קיימות בקמפוס IL באמצעות מודלי AI שקיימים לשימוש כמוצרי מדף בAWS, ולאחר מכן בעזרת LLM ( מודל שפה ) מחולל מהלך תרגולים פרסונלי המבוסס על רמת הידע וההבנה של הלומד.
הבשורה הגדולה היא שה-PEXOR "משוחח" עם הלומד ומאתר את נקודות האתגר שלו בלמידה ולחלופין מקדם אותו הלאה אם רמת הידע שלו גבוהה. וכך למשל, תלמידה שהבינה היטב את החומר תעבור "מסע" קצר יחסית, ולעומתה תלמידה שיותר מתקשה תעבור "מסע" ארוך ועוטף יותר, נוסף לכך, התלמיד יכול לקבל סיכום שמותאם לרמת ההבנה שלו בחומר הרלוונטי לשאלה, וכן לקפוץ בקלות למקום המדויק בהרצאה שבו נלמד החומר ושממנו המערכת יצרה את התרגול.
כתה חצי הפוכה: הטכנולוגיה בשירות הלמידה הפעילה
סיגל תפארת
המרכז האקדמי רופין
שיטת הכתה ההפוכה מאפשרת הוראה אקטיבית וחווייתית ומגבירה את שביעות הרצון והביצועים של הסטודנטים. עם זאת, השימוש בשיטה בצורתה הטהורה מעלה מספר קשיים. בהרצאה זו יוצג מודל להוראת סטטיסטיקה בשיטה של כתה חצי הפוכה. המודל משתמש בכלים טכנולוגיים כדי לקדם למידה פעילה לפני השיעור, במהלכו ולאחריו.
ראו גם :
פרופסור תמר שמיר-ענבל ופרופסור אינה בלאו הציעו בזמנו להרחיב את מודל 'הכיתה ההפוכה' באמצעות למידה דיגיטלית בהכוונה עצמית. על פי המחקר, סביבות דיגיטליות שימושיות במיוחד בתמיכה בלמידה בהכוונה עצמית.
למידה שיתופית מקוונת מרחוק של סטודנטים להוראה, הלומדים בתוכניות ההסבה
סמדר בר-טל
המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט
בשנים האחרונות, עלה מספרם של הקורסים המקוונים הנלמדים מרחוק בעולם ובמכללות לחינוך בישראל. אפשרויות אלו הביא קהלים חדשים ללמוד בתוכנית הסבת-אקדמאים להוראה ובתוכנית ייחודית של הסבת סטודנטיות חרדיות מהמגזר החרדי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסתם של 378 הסטודנטים להוראה בהסבה בנושא למידה שיתופית מקוונת מרחוק. הדומה והשונה בין 231 סטודנטים הלומדים בתוכנית מהסבת-אקדמאים להוראה לבין 147 סטודנטיות-חרדיות. בנוסף, נערכו 7 ראיונות עומק חצי מובנים עם המרצים שלהם.
המחקר נערך במתודולוגיה של מחקר איכותני המבוסס על ניתוח תוצרי למידה של הסטודנטים-להוראה. נעשה שימוש במסגרת מושגית מוכרת, המשמשת גם כאמצעי לניתוח איכותני – SWOT.
ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח תוכן תמטי, הנתונים עברו ניתוח תוכן קטגוריאלי וכן ניתוח תוכן פרשני הוליסטי.
הממצא הבולט ביותר שעלה הוא שהלמידה אומנם מובלת ומונחית על יד המכללה, אך היכולת של הסטודנטים להצליח בה טמון במשאבי הזמן, וסביבת הלמידה בבית הכוללת: מרחב שקט וחיבור לאינטרנט.
הלמידה השיתופית מקוונת מרחוק, התאפיינה כמשאב תומך למידה, אך מנגד עבור חלק מהסטודנטים מהסבת אקדמאים להוראה שאינם מכירים זה את זה, הלמידה השיתופית הפכה למכשול ומעמסה נוספת
מודל אהב"ה לעדכון פדגוגיטלי של קורס אקדמי
איילת ויצמן
מכללת סמינר הקיבוצים
אפרת שושני בכר
מיט"ל
רבים מהמרצים והמרצות מתלבטים כיצד להתאים את מודל ההוראה של הקורס להוראה מקוונת, בחלקה או במלואה.
מודל אהב"ה לעיצוב פדגוגיטלי של קורס אקדמי פותח מתוך ניסיון רב שנים בליווי והנחיית מרצים ומרצות ופרחי הוראה כמודל פרקטי לעיצוב קורס הממיר/משנה תצורה ממודל מסורתי של הוראה פנים אל פנים בקורסים אקדמיים לתצורה היברידית המשלבת כלים טכנולוגיים.
עם התפתחות היכולות החדשות של כלי הבינה המלאכותית מתרחב המודל ומתייחס גם לאתגר זה. המודל מתאר את תהליך החשיבה/העיצוב הטכנו פדגוגי כתהליך איטרטיבי ומציע מתודולוגיה להנחייה טכנו פדגוגית של סגלי הוראה.
מטרת המודל לסייע לסגלי הוראה לבצע התאמות בקורסים, כך שלא רק יתאימו אותם לאילוצים חיצוניים (מלחמה, מגיפה), אלא גם ישדרגו אותם באופן שבו הסטודנטים והסטודנטיות ירכשו מיומנויות חשובות לאזרחי המאה ה- 21.
השלבים במודל אהב"ה מתחברים זה לזה במבנה איטרטיבי, כלומר – יש לחזור ולבחון לאחר כל שלב באם יש צורך בעדכון השלבים הקודמים.
בהרצאה המעניינת נבחנו כיצד ניתן לעשות שימוש שיטתי במודל זה לתכנון ויישום של עיצוב תהליכי למידה הוראה והערכה בקורסים אקדמיים ונציג דוגמאות לכל אחד מן השלבים.
מודל ההשראה
Adapting Your Face-to-Face Course to a Fully Online Course: A Guide
שיפור מיומנויות הוראה באמצעות פיתוח בוטים בפלטפורמת ChatGPT
ערן עדי ציובן
מכון מופ"ת
פיתוח בוטים באמצעות פלטפורמת ChatGPT בהוראה גבוהה מהווה יותר מאשר רק כלי טכנולוגי חדשני – זוהי הזדמנות ייחודית לפיתוח המיומנויות הפדגוגיות של המרצים עצמם. גישה דו-שלבית, הכוללת ניסוח מחדש של רעיונות ראשוניים ובניית מסגרת עבודה לבוט, מאפשרת למרצים לא רק ליצור כלי חינוכי יעיל, אלא גם להתפתח אישית כמורים.
השלב הראשון, של ניסוח רעיונות מחדש, מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתית וידע בטכנולוגיות חינוכיות. השני, בניית המסגרת, משכלל מיומנויות כמו תכנון אסטרטגי, מודעות אתית, עיצוב חוויות למידה ויישום הוראה דיפרנציאלית. תהליך פיתוח הבוטים הופך את המרצה לא רק לשולט בטכנולוגיה, אלא גם למעצב הוראה איכותית וחדשנית יותר, בעל ידע וכישורים טכנו-פדגוגיים משופרים.
ממבחנים למשחקים- גורמים מניעים ומונעים לאימוץ הערכה חלופית במוסדות להשכלה גבוהה
ג'ני פרסי
ליאת ספיר
מיטל אמזלג
חגית מישר-טל
המכון הטכנולוגי חולון
מחקר זה מלווה את הסדנה "ממבחנים למשחקים", שהציגה למרצים במוסדות להשכלה גבוהה שיטת הערכה חלופית, במסגרתה סטודנטים יוצרים משחקים דיגיטליים באמצעות מחוללי משחקים כאמצעי לייצוג הידע שרכשו בקורס. המחקר בוצע בשיטה איכותנית בהשתתפות עשרה מרצים ממוסדות אקדמיים שונים שהשתתפו בסדנות ונבחנו עמדותיהם כלפי יצירת משחקים ככלי הערכה, תוך בחינת הגורמים המניעים והמונעים את אימוץ שיטת הערכה זו. הממצאים מצביעים כי הגורמים המניעים הם פדגוגיים בעיקרם וכוללים עמדות חיוביות כלפי מחוללי משחקים ככלי הערכה והכרה בתרומתם לקידום מיומנויות קוגניטיביות והיבטים רגשיים חיוביים.
הגורמים המונעים נובעים בעיקר מהתנגדות לשינוי, השקעת זמן הנדרשת מהמרצה, חששות לגבי התאמה של משחקים לאקדמיה וכן קושי בהערכת המרצים את עבודות הסטודנטים בשיטה זו. גורמים מונעים נוספים שנמצאו היו חוסר התמיכה המוסדית והשפעות עמיתים. ממצאים אלו מצביעים על מורכבות עמדותיהם של המרצים כלפי השימוש במשחקים דיגיטליים ככלי הערכה. נראה כי על מנת להניע שינויים טכנו-פדגוגיים משמעותיים כמו השינוי המוצג במחקר זה, נדרש מאמץ מערכתי מקיף של מוסדות ההשכלה הגבוהה
להנדס מהלב – שילוב מיומנויות ליבה בקורס הנדסי מבוסס פרויקטים
נעמי אונקלוס-שפיגל
יעל פורמן-שהרבני
המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
מיומנויות ליבה, המכונות גם מיומנויות חיוניות או תעסוקתיות, הן מיומנויות מרכזיות הדרושות לביצוע משימות באופן יעיל ועקבי, ולהשתלבות מוצלחת בעבודה. כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העבודה, מאפשרת הגעה מהירה ויעילה לתוצרים, ומשנה את מפת התעסוקה העולמית. במציאות החדשה, מיומנויות אנושיות כגון עבודת צוות ואמפתיה, כמו גם מיומנויות חשיבה, מדגישות את הייחודיות האנושית לעומת הכלים הטכנולוגיים.
מחקר זה נועד לפתח מתודולוגיה לשילוב מיומנויות ליבה בתכני קורסים הנדסיים, ולבחון את תפיסות הסטודנטים בנוגע לפיתוח המיומנויות במהלך קורס מבוסס פרויקטים כמקרה בוחן.
השוואת תגובות הסטודנטים בתחילת ובסיום הקורס הראתה עלייה ברוב המיומנויות. היבט משמעותי נוסף היה העלאת המודעות של הסטודנטים למיומנויות – היכרות עם השמות והיכולת ליישמן בהתנסויות עתידיות.
בעולם המשתנה באופן מתמיד, שילוב מערכי מיומנויות ליבה בתכני הקורסים בלימודי ההנדסה עשוי לפתח את יכולתם של בוגרים להבין בעיות מורכבות ולתרום באופן מיטבי לאורך זמן.
עמדות מורים ומרצים כלפי השימוש ביישום ChatGPT- הזדמנויות, הגבלות וכוונת שימוש עתידי
טלי צמיר לוי
תמי זייפרט
מכללת סמינר הקיבוצים
עמדותיהם של מורים מהוות חסם עיקרי להטמעה של טכנולוגיה בתהליכי למידה. נתון זה מהווה את ההשראה למחקר הנוכחי, אשר בחן עמדות מורים ומרצים כלפי השימוש בצ'אטבוט גנרטיבי ChatGPT בתהליכי הוראה ולמידה בישראל.
מדובר היישום מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית המשתמש במודל שפה מתקדם על מנת ליצור טקסט מתוך טקסט ולהגיב כאילו היה אנושי. היישום הושק בנובמבר 2022 על ידי חברת Open Ai ועורר דיון נרחב באשר לשימוש ביישומים מסוג זה והשפעתם על תחום הלמידה.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את עמדותיהם של מורים ומרצים כלפי היישום ChatGPT, את הקשר בין העמדות למשתני רקע דמוגרפים ומאפייני שימוש, ואת כוונת השימוש העתידי לאור העמדות.
במחקר השתתפו 211 מורים ומרצים, עוד בטרם הוגדרו הנחיות לשימוש מטעם גורמים רשמיים במערכת החינוך.
על פי מודל הניבוי נמצא כי העמדות הנעה ועניין של מורים, חשיבות השימוש ותועלת פדגוגית מנבאות ב- 70% את כוונת השימוש העתידי לצד משתנה מגדר אשר נמצא גם הוא מנבא כוונת שימוש עתידי.
חוסן ו-ICT בקרב סטודנטים דור ראשון להשכלה בהשוואה לסטודנטים להורים משכילים
אילן רחימי , הקריה האקדמית אונו
גילה זלכה , אוניברסיטת בר-אילן
אורית אבידב-אונגר , המכללה האקדמית אחוה
במחקר זה בדקנו היבטים של ICT וחוסן, מנקודת מבטם של המשתתפים במחקר בין סטודנטים דור ראשון להשכלה לסטודנטים להורים משכילים. בדקנו דימוי עצמי, מוטיבציה, אושר, שימוש ב- ICT. המחקר הינו מחקר כמותי שכלל שאלות סגורות ופתוחות. המדגם כלל 307 סטודנטים בקמפוסים בישראל, בגילאים 18 עד 64. ממצאי המחקר קובצו לארבעה קלסתרים: קבוצת דור שני להשכלה מתחת לגיל 25, בני דור ה- Z ; דור שני להשכלה מעל גיל 25; דור ראשון להשכלה ומעל גיל 25 (הקבוצה הגדולה במדגם), ברובם בני דור ה- Y ;וקבוצת דור ראשון להשכלה ומתחת גיל 25 .
נמצאו הבדלים עקביים בכל הסולמות בין קבוצת הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל 25 לעומת השאר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהקבוצה עם החוסן הגבוה ביותר היא הקבוצה של הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל ,25 ברובם בני דור ה- Y.
