משבר ההוראה העולמי והמורים, חלק ב'

מזה כמה שנים אני עוקב אחרי משבר ההוראה בארץ ובעולם וריכזתי בסקירה שלפניכם ( חלק ב' ) כמה ממצאים מעניינים מתוך סקרים ומחקרים בישראל ובעולם 

בחלק ב' של הסקירה ניתן לקרוא מה אומרים המומחים לחינוך ולפדגוגיה בארץ ובעולם על משבר המורים וההוראה , ומצד שני גם את דעות המורים בבתי הספר .

חלק א' של הסקירה התפרסם לפני שבועיים ( קישור )

משבר ההוראה העולמי והמורים, חלק ב'

נקודות עיקריות

 בעידן הדיגיטלי יש פחיתות בהערכה לידע של המורים כי לתלמידים , ולעתים גם להוריהם , יש  אשליות של מומחיות והשקפות מוטות מבחינת החשיבות של צבירת ידע.

התלמידים בחברה של היום, בכל רחבי העולם ,  מפקפקים בערך של מאמץ עצמי להבין ולבנות בסיס ידע (הבניית ידע) ובסופו של דבר, הערך היחסי של הכרת החשיבות ברכישת ידע, עיבוד והבנה עמוקה  הולך ויורד .

 הופעת פתרונות הבינה המלאכותית כגון ChatGPT, והסגידה של החברה כולה לכך תרמו גם הם לפקפוק של הלומדים בחשיבות ההוראה בכיתה .

לדעת המומחים בעולם : חשוב ללמד חשיבה ביקורתית. מכיוון שמידע נמצא תמיד בקצה אצבעותיהם, התלמידים זקוקים לידע עמוק  יותר על מנת לשפוט ולהעריך  טענות ידע אחרות ואת תקפותן.  כאן , ללא ספק , הם צריכים עזרה ממורים כדי להפוך לתלמידים עם יכולת ביקורתית.

יש להקנות לתלמידים כישורי אוריינות מידע חקרנית . כדי לעזור לתלמידים, מורים יכולים להדגיש את החשיבות של בדיקת מקור המידע.

ניתן ללמד בבתי ספר מיומנויות מקורות כמו בדיקת המניעים, והפרספקטיבה של המחברים על ידי מורים בעלי ידע מעמיק בדיסציפלינה שלהם.

ההשפעה השלילית של החינוך המדיד : המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבינלאומיים על מערכות חינוך לאומיות .

מבחינה המורים בבתי הספר : המורים בעד הוראה היברידית .

המורה אורה : אני תומכת אך ורק בשיטות החדשות ופחות מוצאת צורך להיאחז בשיטות ישנות. למשל למידה היברידית היא משהו נפלא שקרה.

הסקירה המלאה

אונסק"ו מדווח על מחסור של 31 מיליון מורים בחינוך העל-יסודי ו-13 מיליון בחינוך היסודי ברחבי העולם. גם במערכת החינוך בישראל חסרים אלפי מורים, עניין שיש לו השפעה ישירה ומכרעת על איכות המורים וההוראה, על הלמידה בבתי הספר ועל הישגי התלמידים.

אבל המחסור במורים הוא רק קצה הקרחון של אתגרי החינוך כיום. המהפכה התעשייתית הרביעית, המטשטשת את הגבולות בין העולם הפיזי לדיגיטלי, משנה את פני התעסוקה ודורשת מיומנויות חדשות כמו למידה עצמית, עבודה שיתופית גלובלית וניהול זמן יעיל ( ד"ר יעל קמחי 2024 )

מערכת החינוך מגיבה לשינויים אלה באימוץ שיטות הוראה חדשניות. כיום מודגשות למידה מותאמת אישית מבוססת פרויקטים, ניתוח נתוני עתק (Big Data), ושילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, הדפסת תלת-ממד ורובוטיקה. השינויים האלה דורשים הטמעה בכל שכבות הגיל ובהכשרת המורים עצמם.

מחקרים מהעת האחרונה, כולל מחקר מאוניברסיטת הרווארד, הראו שבינה מלאכותית יכולה לקדם את המוטיבציה ותחושת המסוגלות העצמית של התלמידים.

הממצאים האלה מעלים את השאלה: מהו תפקיד המורה בעידן של חדשנות טכנולוגית?

בישראל ישנו דגש על חדשנות תוך שיתוף מומחים מהתעשייה, אך אין בכך די. כדי למנף את המהפכה הטכנולוגית, עלינו לספק למורים את הכלים הדרושים בתהליכי הפיתוח המקצועי שלהם. את זאת לא ניתן לעשות ללא מתן כלים יישומיים בתהליכי הפיתוח המקצועי של מורים המלמדים במערכת החינוך, כמו גם בקרב סטודנטים לחינוך והוראה. ( ד"ר יעל  קמחי 2024 )

התערבות ההורים בעבודת המורים

ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש בית הספר לחינוך אפרתה, מספרת כי המצב מורגש בשטח. "מספר הסטודנטיות להוראה בירידה כללית. יש הבדלים בין חוג לחוג, והדבר תלוי בעוד גורמים כמו התקצובים שמגיעים ממשרד החינוך לתחומים השונים, אבל באופן כללי אנחנו מרגישים שפחות סטודנטים מעוניינים ללמוד הוראה היום. לצערנו זה לא מפתיע".

לשאלה מדוע ישנה ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים והמורים במערכת החינוך יש תשובה שנמצאת בקונצנזוס ותולה את המצב באטרקטיביות ההולכת ויורדת של מקצוע ההוראה ובדימוי המורים שספג פגיעה אנושה בשנים האחרונות.

ד"ר רוזמרין מציינת עוד סיבה למצב החמור בתחום ההוראה – התערבות ההורים בעבודת המורים. "יש למורים והגננות התמודדות אינסופית עם הורים. לפעמים הורים חזקים יותר מהמנהלים. הם פונים לערכאות, משתפים כלי תקשורת ושולטים במקום שהם לא צריכים, ולמורים אין גיבוי מהמנהלים, מהמפקחים וממשרד החינוך. המנהלים לא רוצים לאבד תלמידים ולכן מבחינתם ההורים תמיד צודקים. אנחנו בתחרות מתמדת להשיג תלמידים, ואם המנהלים יהיו נחמדים יותר להורים, ההורים ירשמו את התלמידים לבתי הספר שלהם. אם לא, יגיעו איומים מצד ההורים שהם יוציאו את הילדים והחברים שלהם מהמוסד החינוכי".

פרופ' חיים שקד: פעם כשהיית אומר שאתה מורה, אנשים היו אומרים שאתה ערכי ועושה עבודה חשובה, היום בזים למורים ואומרים שהם לוזרים. אף אמא לא תשלח את הילדים שלה ללמוד חינוך.

"היום אנחנו במצב שהמדינה לא מצליחה להביא ללימודי ההוראה ולמערכת החינוך את האנשים שהיינו רוצים לראות שם, ופשוט חסרים מורים", אומר פרופ' שקד שמכהן גם כיו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך, ומציין כי המחסור מורגש קודם כול במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מיפוי של משרד החינוך מצא כי יש מחסור של 1,495 מחנכים בבתי הספר היסודיים, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו־352 מורים למתמטיקה.

ד"ר גלית אגם בן־ארצי, מרצה וחוקרת בחינוך מיוחד וראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מבקשת לציין עוד כמה גורמים למצב הקשה של מספר המורים בישראל, ולכולם מכנה משותף – דרישות תפקיד תובעניות. "תחת הכותרת הזו אפשר לציין את מספר התלמידים הלומדים בכיתה אחת, הגדול ביחס למדינות אחרות בעולם, ואת הרכב התלמידים ההטרוגני והכולל גם כאלה עם לקויות למידה ומוגבלויות, דבר הדורש מהמורה לשלוט במיומנויות ובאסטרטגיות של הכלה שאין לו הכשרה בהן. במקביל, המורה מתמודד עם לחץ מצד ההנהלה ומצד הפיקוח להוביל את הלומדים להישגים לימודיים גבוהים ועם הלחץ של ההורים להצלחת ילדיהם בתחום האקדמי ובתחום החברתי".

מקור

ראו גם :

הגורמים והפתרונות האפשריים למשבר בלימודי האנגלית בישראל (קישור)

משבר ההוראה בעולם מנקודת מבט של מומחי הפדגוגיה והפסיכולוגיה החינוכית

 מאת : פרופסור  Leila E. Ferguson

"מחסור בהכשרת מורים, תנאי עבודה לא אטרקטיביים ושכר לא הולם, כולם מערערים את מקצוע ההוראה ומחמירים את משבר הלמידה העולמי. ארגון אונסק"ו תמיד שם את המורים בלב המאבק על הזכות לחינוך כולל ואיכותי. יש צורך דחוף להכיר טוב יותר במקצוע הזה שבו תלוי עתיד ילדינו". – המנהלת הכללית של אונסק"ו (2022), אודרי אזולאי

בעוד שמקצוע ההוראה זכה בעבר להערכה רבה, מורים במדינות רבות כבר אינם שותפים לכבוד ולהערכה האלו . תוכניות להכשרת מורים ובתי ספר ברחבי העולם נאבקים לגיוס מועמדים ומועמדות איכותיים  להוראה  ואונסקו מתריע  בחריפות  על משבר המחסור העולמי במורים.

ישנם הסברים מגוונים למחסור הנוכחי במורים מוסמכים ואחוזי נשירה גבוהים מהכשרת מורים וממקצוע ההוראה.

 בעידן הדיגיטלי  יש פחיתות  לידע של המורים כי לתלמידים , ולעתים גם להוריהם ' יש  אשליות של מומחיות והשקפות מוטות מבחינת החשיבות של צבירת ידע.

מורים זקוקים לעזרה כדי להחזיר לעצמם גאווה, מעמד ומקצועיות ברחבי העולם. מאמר זה מציע  כמה דרכים שיעזרו למורים וגם לתלמידים לפעול בהצלחה בחברה המשתנה בעידן הדיגיטלי .

מאפיין מרכזי של העידן הדיגיטלי, בכלל, והטלפון החכם בפרט, הוא  קלות הגישה למידע. בהתחשב בנוחות, המהירות והקלות היחסית של השגת מידע באמצעות  טלפונים חכמים, הצורך להרהר בבעיות מסובכות, או להקדיש זמן לדליית מידע מהזיכרון, כמעט התבטלו  מבחינת הלומדים ,  "גוגל את זה" הפך לפתרון כמעט לכל בעיה אפשרית שאפשר להעלות על הדעת.

מכאן נובע שהתלמידים בחברה של היום, בכל רחבי העולם ,   מפקפקים בערך של מאמץ עצמי להבין ולבנות בסיס ידע (הבניית ידע) ובסופו של דבר, הערך היחסי של הכרת החשיבות ברכישת ידע, עיבוד והבנה עמוקה  הולך ויורד .

 הופעת פתרונות הבינה המלאכותית כגון ChatGPT, והסגידה של החברה כולה לכך תרמו גם הם לפקפוק של הלומדים בחשיבות ההוראה בכיתה .

התלמידים , ולעתים גם בהשראת ההורים , מגלים ספקנות לגבי שיטות של למידת חקר ולמידת PBL שננקטים בבתי הספר , והם מצביעים על  Khan Academy ויוטיוב, המסבירים תופעות מורכבות בצעדים פשוטים, הטכנולוגיה הדיגיטלית מבחינתם לא  מחייבת למידת חקר בכיתה.

אודות Khan Academy

אקדמיית ח'אן (באנגלית: Khan Academy) הוא ארגון חינוכי אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2008 על ידי סלמאן ח'אן, מטרתו היא ליצור סדרה של כלים מקוונים שיסייעו בחינוך תלמידים.הארגון מפיק שיעורי וידאו קצרים.באתר האינטרנט שלו יש גם תרגילי תרגול והדרכה משלימים לצוותי חינוך. הארגון הפיק מעל 8,000 שיעורי וידאו המלמדים מגוון רחב של נושאים אקדמיים, כולל מתמטיקה, מדעים, ספרות, היסטוריה ומדעי המחשב. כל המשאבים זמינים בחינם למשתמשי האתר והאפליקציה.הפרויקט נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וחברת גוגל.

כמה הצעות אפשריות של מומחי הפדגוגיה בעולם

להלן כמה הצעות מבוססות מחקר מפסיכולוגיה חינוכית שמורים יכולים ליישם כדי להניע ולהעצים את תלמידיהם ואת עצמם

• ללמד חשיבה ביקורתית. מכיוון שמידע נמצא תמיד בקצה אצבעותיהם, התלמידים זקוקים לידע עמוק  יותר על מנת לשפוט ולהעריך  טענות ידע אחרות ואת תקפותן.  כאן , ללא ספק , הם צריכים עזרה ממורים כדי להפוך לתלמידים עם יכולת ביקורתית.

•  אם התלמידים מתכוונים להסתמך על פתרונות מבינה מלאכותית וממנועי חיפוש, הם צריכים להיות מסוגלים להעריך מה שהם קוראים ולבדוק מי כתב את זה. בעולם של היום זה כולל גם ידע על האופן שבו הידע מיוצר וזמין לנו .

• יש להקנות לתלמידים כישורי  אוריינות מידע חקרנית . כדי לעזור לתלמידים, מורים יכולים להדגיש את החשיבות של בדיקת מקור המידע. ניתן ללמד בבתי ספר מיומנויות מקורות כמו בדיקת המניעים, והפרספקטיבה של המחברים על ידי מורים בעלי ידע מעמיק בדיסציפלינה שלהם.
• ללמד שיטות הבניית ידע . מורים יכולים לשלב חקר ולמידה ישירה, כך שלתלמידים יהיה הידע הדרוש כדי לשאול שאלות טובות ולהבין איזה ידע חסר להם, או את המוטיבציה לעשות זאת.

מקור Teaching is a profession in crisis

המורה צריך להקנות מיומנויות למידה לתלמידים כדי שהם יוכלו ללמוד איפה שהם רוצים, איך שהם רוצים, בקצב שהם רוצים ובצורה מקוונת. מורים שהתפקיד שלהם יהיה ללוות את הלמידה העצמית של התלמידים, להקנות להם את היכולת לקבל החלטות, לחפש את מקורות הידע השונים, מה מהימן ומה לא מהימן מתוך שטף המידע, להחליט מה מתאים להם ומה לא מתאים ואולי לעבוד בצוות שהוא לא צוות פיזי אלא צוות מקוון ברשתות חברתיות. 

מקור וקרדיט : פרופסור לאה קסן

כל ההצעות האלו מחייבות , כמובן , גם שינוי מבחינת דרכי הכשרת המורים .

בחלק מהמכללות להכשרת מורים בישראל כבר מכשירים לעומק את פרחי ההוראה לכיוון המידענות החקרנית , אך לא בטוח שמסלולי הכשרת המורים באוניברסיטאות בארץ החלו לפעול בכיוון זה .

ראו גם :

שילוב אוריינות מידע בהוראה ובלמידה בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך בישראל -חקר מקרה ( ד"ר סיגל בן עמרם )

ההשלכות של מהפכת החינוך המדיד על המורים ובתי הספר

יולי תמיר, "מהפכת החינוך המדיד", בתוך : מהפכות –, נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו, ע"ע 47-57, האוניברסיטה המשודרת,  משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017

רוב המהפכות בחינוך הן מהפכות מתוכננות , הן מונעות על ידי אינטרסים פוליטיים , כלכליים או דתיים. אבל המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבינלאומיים על מערכות חינוך לאומיות .

למאמר של פרופסור יולי תמיר

מראיונות עם מורים באנגליה עולה כי ירידת הערך שיש לחברה לגבי מורים, הכשרה מוסדית לקויה,הכשרה מוגבלת מבחינה פדגוגית , וציפיות גבוהות יותר של ההורים לביצועי המורים ולתוצאות התלמידים הם הם הגורמים העיקריים לעזיבת המורים בשנים האחרונות. .

John Tapscott, מומחה ויועץ בריטי בניהול חינוך, "אני חושב שהסיבה העיקרית היא שמטילים על המורים יותר מדי אחריות  לדברים שבהם יש להם שליטה הולכת ופוחתת.  כיום בחינוך לא צריך רפורמה אלא מהפכה. דבר אחד שלגביו מורים צריכים להחזיר את השליטה הוא תוכנית הלימודים. כיום זהו מקור התסכול הגדול ביותר – לדעת שאתה מחויב על פי חוק ללמד תוכנית שאינה מתאימה לחלוטין לרמת ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים שלך, ואז לקבל את האשמה כשהיא נכשלת, זה העלבון האולטימטיבי למורים שמייאש אותם ."

מקור

אוטונומיה אפסית

אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של OECD, התייחס להיעדר אוטונומיה של מנהלי בתי הספר בישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה בשנת 2021 . לדבריו, "אוטונומיה היא גורם מנבא לאיכות של מערכות חינוך. מערכות חינוך שבהן למורים יש יותר שיקול דעת בנוגע למשאבים, תוכניות לימודים והערכת תלמידים הן טובות יותר. הבעיה היא שבישראל פחות מ-20% מההחלטות מתקבלות בשטח. בביקורים שלי בישראל מה שבלט במיוחד הוא שלבתי הספר שלכם יש אוטונומיה אפסית". ( מקור )

שר החינוך הקודם, יואב גלנט, אישר לקראת סיום תפקידו תוכנית מצומצמת להרחבת האוטונומיה בנושאי תקציב ופדגוגיה עבור מנהלים, אך לא בטוח שהתכנית יושמה בפועל בשטח .

מנקודת המבט של המורים

"איני טורק את הדלת בזעם, אבל זכיתי להכיר מקרוב את הבעיות הקשות והעמוקות במערכת החינוך"

כתבה מאד נוגעת ללב של דניאל שמיל שהיה מורה בביה"ס תיכון 

למאמר

ראו גם :

המורים אשר רואיינו בתחקיר בארה"ב הדגישו שהם מרגישים שהם נשלטים ע"י מנהלים שלא מתחשבים בהם ( בארה"ב , מנהל ביה"ס הוא לא בהכרח מורה אלא איש מינהל החינוך) והם וגם סובלים מחוסר כבוד וחוסר הערכה  מצד ההורים, ומכל הכיוונים , שלא מודעים לעומס העבודה שלהם.   רובם הודו שעבדו יותר מ-50 שעות בשבוע, מה שבסופו של דבר שחק את בריאותם הנפשית.

מקור

כפי שכתב מורה אחד בחטיבת הביניים באינדיאנה: " למרות אהבתנו למקצוע ההוראה אנחנו נשחקים [כל כך] בדרכים רבות על ידי כוחות חיצוניים. יש ישיבות ועדות, ישיבות, ישיבות מורים, ישיבות  מורי שכבה, ישיבות מורי הכיתה, ישיבות צוות, ישיבות תחום נושא, והרשימה עוד ארוכה, בנוסף , כל פגישה דורשת יותר מיילים ויותר ניירת . ללמד תלמידים זה נפלא. זה כל האחר שמתיש."

מקור

המורים בעד הוראה היברידית

הוראה בכיתה נשארת בעיקר חווית למידה פנים אל פנים בסביבות פיזיות במשך חמישה ימים בשבוע ( עם מספר לא קטן של תלמידים) הנתמכת על ידי למידה מקוונת.
ישנם כמה סימנים ליציאה מהמושגים של זמן ומקום קבועים ללמידה. בכמה ראיונו בבתי ספר בעולם כמה מורים הזכירו כי "אני לא חושב שמקוון מלא הוא התשובה", אבל בעד הוראה ולמידה היברדית. יש דוגמאות לדרכים שבהן בתי ספר מתנסים בדרכי למידה היברידיות או משולבות. הסדרים גמישים בצורת שבוע לימודים בן ארבעה ימים הוכנסו במדינות כמו קווינסלנד באוסטרליה ומיזורי בארה"ב כדרך על מנת להקל על המורים .

להתפתחויות הללו יש פוטנציאל השפעות משמעותיות על האופן שבו מורים מבצעים את עבודתם ועל הבנת האופן שבו 'תפקיד' ההוראה משתנה. נותרו שאלות נוספות לגבי ההשלכות על הלמידה והצרכים של התלמידים סביב קשר חברתי ורגשי, כמו גם ההשפעות על ההורים והקהילות המקומיות ממודלים משתנים של למידה.

"אני בהחלט יכול לראות את הפלטפורמות המקוונות האלה, כפוטנציאל משמעותי להוראה היברידית . אני בהחלט חושב שזה הולך להשתלט על רוב "הוראה" של העברת תוכן. אבל עדיין יש צורך כזה במערכות יחסים ובאינטראקציה החברתית הזו"

מקור

אורה אייזנברג , מורה לפיזיקה בתיכון “אמית” עכו

מה השתנה במקצוע ההוראה לאורך השנים?
“השינוי הוא דרסטי. קודם כל, אני תומכת אך ורק בשיטות החדשות ופחות מוצאת צורך להיאחז בשיטות ישנות. למשל למידה היברידית היא משהו נפלא שקרה. כיום יש למידה חקרנית, כלומר אין שיעורי בית, אלא התלמידים עושים סדנאות לבד, בנוכחותי, ומגיעים לתוצאות לבד. זו דרך מודרנית, חדשנית וטובה”.

מקור

ראו גם :

למידה היברידית הזניקה כמה בתי ספר בישראל 20 שנה קדימה

הגוגייה ההיברידית של רשת אמית : פריצת דרך פדגוגית

תנו לתלמידים חצי שבוע לנהל את עצמם מהבית. למה להחזיר אותם לתלם? בואו נרוויח את השיבוש הזה. שיזוזו לבד, שילמדו מהבית יום יומיים בשבוע.

מקור : ד"ר אייל דורון

אודות גישת הלמידה ההיברידית

גישת הלמידה המשולבת, המכונה גם למידה היברידית או למידה מעורבת, מוכרת בעולם החינוך זה שנים. מגפת הקורונה הגבירה את העניין של מערכת החינוך ביישום גישה זו כדי לבחון ולספק מענים לניהול תהליך חינוך רציף, איכותי ומותאם במצבי חירום, שבהם מוסדות החינוך מושבתים והלמידה מתבצעת מהבית, ובמצבי ביניים בהם הלמידה מתבצעת לסירוגין במוסדות החינוך ומרחוק מהבית.

עם זאת, למידה משולבת היא גישה פדגוגית חשובה שלמערכת החינוך צריך להיות עניין ליישמה באופן נרחב גם במצב שגרה, בשל יכולותיה:

1. לספק מענה איכותי ומותאם אישית למגוון צרכי הלומדים.
2. להוות פלטפורמה להתפתחות כשירויות נדרשות למציאות משתנה ועתיד לא ידוע, כגון פעלנות (agency) ויכולת למידה על פני החיים.
3. לקדם פדגוגיה חדשנית.
4. לספק מענה לאתגרים ארגוניים.

למידה משולבת מיטבית מורכבת מרצף מהלכים עקבי, מובנה ואינטגרטיבי המשלב למידה בממדים שונים. הלמידה המשולבת משלבת צירופים משתנים בין למידה מרחוק ופנים מול פנים, למידה מקוונת ושאינה מקוונת, למידה סינכרונית וא-סינכרונית, ולמידה אחידה ומותאמת אישית

מקור וקרדיט :

צבירן, ל' ומורגנשטרן, ע' (2020). למידה משולבת (היברידית): 

סקירה לבקשת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון, משרד החינוך ( פורטל מס"ע )