הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
הוספנו גם פרספקטיבה רחבה יותר לכל נושא חינוכי הנסקר בסקירה . מקווים להמשיך בכך גם בלקטים הבאים .
מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים :
ארבע שאלות לשאול בטרם נטמיע אפליקציה חדשה
להיות אנושיים: שימוש מושכל בבינה מלאכותית יוצרת עבור הילדים
הכלי החדש של גוגל, Google Vids המאפשר בנית סרטוני וידיאו בקלות!
מהי כיתה ב-Canva וכיצד פותחים אחת כזו?
שמעו נא: הכול על שילוב AI בפודקאסטים של תלמידים
המשבר החריף בהוראת אנגלית במערכת החינוך בישראל
סקירת מידע: הכשרת מורים תוך כדי הוראה (On-the-job training)
3 פירמידות פייק – בעולמות הלמידה והמוטיבציה
תכנית אֶתְנַחְתָּא
למידת חקר אינה בהכרח אפקטיבית
מוטיבציה היא שם המשחק
יחידות לימוד שעברו הסבה ללמידה מקוונת מצליחות לעורר מוטיבציה אצל התלמידים
ארבע שאלות לשאול בטרם נטמיע אפליקציה חדשה
יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?
24-11-2024
להיות אנושיים: שימוש מושכל בבינה מלאכותית יוצרת עבור הילדים
מאמר זה מציג דרכים נוספות ומושכלות בהן מורים ומחנכים יכולים להשתמש במנועי בינה מלאכותית יוצרת בבית הספר ולצורך הקלה בעומס העבודה. בינה מלאכותית יוצרת יכולה לשמש כעוזר אישי זמין-תמידית, להציע למורים דרכי התמודדות עם בעיות משמעת, לסייע בניסוח משובים, להציע טיוטות ראשוניות של דפי עבודה ומטלות, להפיק מערכי שיעור מבוססי-לומד ולאתר משאבים
27-10-2024
הכלי החדש של גוגל, Google Vids המאפשר בנית סרטוני וידיאו בקלות! אתם הולכים להתאהב בכלי הזה
מהי כיתה ב-Canva וכיצד פותחים אחת כזו?
מקור וקרדיט :
איריס פלד
שמעו נא: הכול על שילוב AI בפודקאסטים של תלמידים
פיצ'ר חדש של גוגל מאפשר ליצור פודקאסטים בעזרת בינה מלאכותית. מהם היתרונות של שילוב בינה מלאכותית בפודקאסטים? ולאילו אתגרים כדאי לשים לב ולהיערך מבעוד מועד? הכול במאמר הבא
12/11/2024
המשבר החריף בהוראת אנגלית במערכת החינוך בישראל
העסקת מורים זרים כשיטת תגבור הוראת השפה האנגלית במערכות חינוך
מסמך זה הוכן ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ועניינו העסקת מורים זרים ככלי לתגבור הוראת השפה האנגלית במערכות חינוך. במסמך מוצג מידע תמציתי על אודות העסקת מורים זרים לאנגלית, רובם המוחלט זכאי חוק השבות )במסגרת "התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית" – תלמ"א( ולאחריו מוצג בקצרה מבט בין-לאומי משווה על אודות העסקת מורים זרים לאנגלית בחמש מדינות נבחרות )דרום קוריאה, יפן, אוסטריה, ספרד וצרפת(. כרקע לדברים אלו מוצגים תחילה מידע ונתונים על הוראת השפה האנגלית ועל המחסור במורים לאנגלית בישראל. מהמסמך עולים בין היתר הדברים הבאים: ביולי האחרון פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מקיף בנושא: לימוד אנגלית במערכת החינוך. משרד המבקר בחן את מדיניותו ואת פעולותיו של משרד החינוך
העסקת תומכי הוראה זרים ככלי לתגבור הוראת האנגלית במערכת החינוך
תלמ"א – רקע, חזון ושיתופי פעולה עם משרדי הממשלה ( תלמ"א ) לאומית למצוינות באנגלית( הוקמה בשנת 2014 בתמיכת קרן שוסטרמן וקרן שטיינהרט. תלמ"א מושתתת על התפיסה שרכישת השפה האנגלית באופן יישומי המשמש לדיבור, כתיבה ועבודה בפלטפורמות דיגיטליות, מהווה ערובה לשגשוגו של הפרט, לצמיחתה של החברה הישראלית, ולחוסן של מדינת ישראל והעם היהודי במרחב הגלובלי
ראו גם:
הגורמים והפתרונות האפשריים למשבר בלימודי האנגלית בישראל
לימודי האנגלית בישראל, כמו תחומי לימוד אחרים, נמצאים במשבר. לפי דו"ח מבקר המדינה מ–2019, בבתי הספר בחברה היהודית קיים מחסור של יותר מ–6,500 מורים לאנגלית. לפי הדו"ח, 40% מהמורים לאנגלית בישראל לא עברו הכשרה לכך, אינם בעלי השכלה מתאימה או אינם עומדים בתנאי הסף להוראת השפה האנגלית. ככל הנראה, מאז המשבר רק החריף והלך.
נוסף על כך, הנתונים מצביעים על מיומנות נמוכה באנגלית של בוגרי התיכונים בישראל. לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה, 31% מהנבחנים במבחני הפסיכומטרי ובמבחני אמיר ב–2018–2020 היו ברמה נמוכה במיוחד — המצביעה על כך שאינם מסוגלים לתקשר בשפה האנגלית — ו–18% נוספים הציגו שליטה בסיסית בלבד באנגלית.
כלומר, רמת האנגלית של קרוב למחצית מבוגרי התיכונים (בקרב בוגרים בעלי בגרות שמנסים להשתלב באקדמיה) היא נמוכה. בציבור החרדי המצב גרוע במיוחד, משום שמקצוע האנגלית הוא מקצוע הליבה המוזנח ביותר בבתי הספר החרדיים ביותר והוא נלמד בהם בהיקף הנמוך ביותר.
מקור וקרדיט : ליאור דטל , 16 ליולי 2023
“יש ברחבי הארץ מנהלים שמשוועים למורים לאנגלית, והמחסור הגדול ביותר קיים בפריפריה”, אומר אלון פוטרמן, מנכ”ל תוכנית תלמ”א – תוכנית לאומית למצוינות באנגלית, הפועלת בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות, תוכנית “מסע” של הסוכנות היהודית ו”קרן עתיד פלוס”. “אנחנו מכירים את המצב ברשויות. משיחות עם מורים לאנגלית בשטח, אנחנו שומעים שהם כמהים לעבוד על כישורי השיחה של התלמיד ועל הגדלת הביטחון שלו בשיחה, ולא רק לשנן אוצר מילים.
“המחסור הכי גדול מורגש בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, וקשה מאוד למצוא מורים שמדברים אנגלית שוטפת, בעלי יכולת לנהל שיח עמוק במגוון נושאים, בדקדוק נכון ובמבטא שעובר גם אל התלמידים”, מסביר גם מנהל אגף חינוך ברשות מקומית בדרום. “לצערי, קשה לנו למצוא כיום מורים שיש להם כישרון גם בשפה עצמה וגם בהוראה. חלקם מיומנים רק בתוכן הנלמד, ולא בכל רזי השפה האנגלית”.
על פי נתוני משרד החינוך, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות ברמת שלוש יחידות לימוד, ואילו 20% לא ניגשים כלל.
סקירת מידע: הכשרת מורים תוך כדי הוראה (On-the-job training)
הכשרה תוך כדי הוראה היא שיטת הכשרה ופיתוח מיומנויות הלקוחה מעולם ניהול משאבי האנוש. בשיטה זו, המתלמד מבצע את עבודותיו ומטלותיו במלואן בתנאי אמת ובסביבת העבודה האמיתית. זאת להבדיל משיטות הכשרה מסורתיות, המתבצעות מחוץ למסגרות העבודה וכוללות למידה תאורטית מקדימה בכיתה, התנסות התחלתית והדרגתית, וכניסה לתפקיד רק בתום ההכשרה וההתנסות. שיטה זו דוגלת בלמידה באמצעות עשייה פרקטית, בכניסה מיידית לתפקיד, בעבודה תחת הנחיה צמודה, בהכשרה נקודתית (ולא רחבת היקף), ומשתדלת לתת מענה לצרכים ארגוניים וארציים (כמו מחסור במורי STEM) תוך ניצול מיטבי וכמותי של משאבי אנוש
18-11-2024
3 פירמידות פייק – בעולמות הלמידה והמוטיבציה
קשה לעמוד בפיתוי של מודל שמוצג כפירמידה, אך לפעמים מודלים כאלו אינם מבוססי מחקר ומי שהגה אותם לא תכנן שיוצגו באופן כה מבלבל ומטעה.
מומחה הלמידה דונלד קלארק, מתאר 3 פירמידות "פייק" שהשימוש בהן נרחב בעולמות של למידה והנחיה, פיתוח למידה והתנהגות ארגונית.
תכנית אֶתְנַחְתָּא
תכנית אֶתְנַחְתָּא, יוזמה בית ספרית, הפועלת משנת 2017, שמה לה למטרה לתמוך בתלמידים ובמורים באמצעות יצירת מרחב המעודד עצירה והתבוננות במהלך יום הלימודים וההוראה העמוס, תוך קידום אווירה של יחסי כבוד וקרבה בין תלמידים למורים.
באי המוסד החינוכי מוזמנים להשתתף במפגשי אתנחתא, המשולבים במערכת הלימודים, להיכרות ולתרגול כלים לטיפוח איכות החיים, בהם תרגילי תנועה, נשימה ומדיטציה, עם דגש על מיינדפולנס.
התכנית משולבת במערכת הבית ספרית בדרכים מגוונות:
עבור תלמידים ותלמידות, מפגשי אתנחתא מכוונים לחקר עצמי, לטיפוח קשב עמוק ומודעות להשפעות האירועים והרגלי היומיום. המפגשים מציעים תרגול מיומנויות ויסות וניהול עצמי, כגון ריכוז, הרפיה והקשבה, בהתאם לנכונות התלמידים. אלה מהווים קרקע פוריה לפיתוח דרכי התמודדות עם אתגרי המציאות.
עבור מורים ומורות, מפגשי אתנחתא מתמקדים ברווחת המורה (שלוֹמוּת המורה). מתוך תפיסה אקולוגית בה לכל פרט במערכת יש השפעה, נבנתה תכנית כלל-בית ספרית בה מורים ומורות יכולים להשתתף במהלך יום ההוראה במפגשי אתנחתא ובסטודיו אומנות פתוח. התרגול והעשייה האומנותית מאפשרים שהות, עיבוד חוויות הוראה והתכווננות מחודשת לקראת המפגשים הבאים עם התלמידים. בנוסף, עם הזמן, התרגולים הללו מרחיבים את ארגז הכלים של המורה, כך שניתן לאמץ את התרגילים ללמידה בכיתה.
מורים ומורות המוצאים באתנחתא תמיכה אישית ומקצועית, עוברים השתלמויות המאפשרות להם להרחיב את תפקידם בבית הספר ברוח אתנחתא או כמנחי אתנחתא.
מקור וקרדיט : גימנסיה הרצליה , תל אביב
למידת חקר אינה בהכרח אפקטיבית
מחקר גדול של פרופסור ג'ון הטי (Hattie), שבחן את האפקטיביות של שיטות הוראה כפי שהיא נמדדת בהישגים לימודיים, מצא שההוראה הישירה הרבה יותר אפקטיבית מלמידת חקר או למידה מבוססת פרויקטים (גודל אפקט של 0.59 לעומת 0.31 ו־0.20 ).
מהו היפוכה של "הוראה פרונטלית"?
למידת חקר או למידה בקבוצות קטנות, למשל, שגם בהן יש לא מעט "איים" של הוראה פרונטלית.
בישראל "הוראה פרונטלית" היא מונח מגונה.
חבל שכך. לא רק שצריך להבחין בין הוראות פרונטליות שונות, אלא גם להיזהר מגינוי גורף שלהן. ההוראה הפרונטלית לצורותיה אינה גרועה כל כך כפי שמקובל לחשוב, והיפוכה אינו טוב כל כך כפי שמקובל לחשוב.
למשל, מחקר גדול של ג'ון הטי ( Hattie ) שבחן את האפקטיביות של שיטות הוראה כפי שהיא נמדדת בהישגים לימודיים, מצא שההוראה הישירה הרבה יותר אפקטיבית מלמידת חקר או למידה מבוססת פרויקטים (גודל אפקט של 0.59 לעומת 0.31 ו־0.20).
כמו כן מחקרים רבים על למידה בקבוצות מראים כי תלמידים בקבוצות מחכים בלי לעשות דבר, לעתים קרובות עם "לעשות דבר" – לפטפט ולהפריע, עד שהמורה מתפנה אליהם ומקדישה להם שתיים־שלוש דקות של תשומת לב. זה, כמובן, לא הכרחי. ישנן דוגמאות מוצלחות של למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים, אך יישום מוצלח שלהן הוא קשה ונדיר יותר ממה שנהוג לחשוב .
מדוע מקובל לחשוב שלמידה בקבוצות קטנות או כמעט כל למידה אחרת שאינה
תוצאה של "הוראה פרונטלית" היא טובה?
כי מניחים שלמידה טובה היא למידה פעילה ולמידה פעילה היא פעילות פיזית –תנועה, דיבור וכו'. מניחים שאם ילד זז ומדבר הוא לומד. אבל למידה היא במהותה פעילות קוגניטיבית שלא תמיד נראית ונשמעת.
תלמיד יכול להקשיב למורה או לתלמידים אחרים ללא תנועה ודיבור וללמוד הרבה כי העניין הנידון מרתק ומאתגר אותו – "נפתח לו הראש", הוא "נדלק על הנושא" וכו'. בדומה, תלמיד יכול להיות פעיל מאוד מבחינה פיזית אך ללמוד מעט, למשל למלא במרץ "דפי עבודה" אך באופן טכני וללא כל עניין.
מקור ' הד -החינוך | אפריל 2013
מוטיבציה היא שם המשחק
במאמר השני מבין השלושה, עינת ליכטינגר ולילי ישראל מצביעות על שלושה תנאים שצריכים להתקיים בכיתה כדי לעודד הנעה פנימית ללמידה וגם כיצד אפשר לעודד מוטיבציה פנימית בין כותלי הכיתה
רמת המוטיבציה של התלמידים היא המפתח ללמידה משמעותית ולשיעורים מוצלחים. היא מעסיקה את המורים במיוחד בחטיבת הביניים, שכן בגיל זה התלמידים "תוססים" יותר ומתקשים למקד קשב ולהשקיע מאמץ בלמידה.
מבנה טוב של שיעור
שיעור בנוי היטב מחזק את הפעילות, המעורבות והשותפות של התלמידים. הוא יכול להתחיל בפעילות מרגשת קצרה. למשל, שקופית עם "מה שלומי הבוקר?", חידה מאתגרת או תיאור של אירוע "מסעיר".
לאחר מכן המורה תציג את מטרות השיעור ותכתוב על הלוח את הסדר שלו. מעקב על מהלך השיעור והערכה שלו ייעשו באמצעות סדר שיעור ומפת חומר. השיעור יזמן הפעלות מגוונות כגון דיון במליאה, דיון בזוגות, פעילות יצירתית, בקבוצות וביחידים. באמצע השיעור המורה יכולה להכריז על הפוגה קצרה לצורך הנעת הגוף. ללא הפוגה יזומה כזאת התלמידים יזמו אותה בעצמם – יצאו מהכיתה, יסתובבו בכיתה, יפטפטו או יתנתקו. סיכום השיעור ייערך על ידי התלמידים, למשל בסבב שבו הם יספרו על תובנה או על הרגשה שהתעוררו בהם במהלך השיעור.
10/09/2024
יחידות לימוד שעברו הסבה ללמידה מקוונת מצליחות לעורר מוטיבציה אצל התלמידים
