משבר כוח ההוראה במערכת החינוך הישראלית : האם היוזמה החדשה של משרד החינוך וצה"ל תועיל?

77

מאת: מנשה לוי ( איש חינוך ומנהל ביה"ס לשעבר)

יוזמה מעניינת של משרד החינוך להתמודדות חלקית עם המחסור הגדול במורים.

לראשונה שיתוף פעולה ייחודי בין משרד החינוך וצה״ל:

כלל המתגייסים לתפקיד המורה החייל/ת בחיל החינוך יוכלו להתחיל בלימודי הוראה אקדמיים ולקבל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה כבר במהלך שירותם הצבאי.

המשרתים/ות שיעמדו בדרישות התכנית יוכלו להשלים את לימודיהם בתוך שנה משחרורם ולצאת לשוק העבודה עם תואר בחינוך, תעודת הוראה וניסיון מוכר של שנתיים בתפקיד.

הקושי הגדול שאני צופה לתכנית הוא ההתעלמות של משרד החינוך מארבעה גורמים מרכזיים למחסור במורים:

1. סטטוס חברתי נמוך של מקצוע ההוראה בישראל
2. תנאי העבודה הקשים של המורים
3. שכר נמוך
4. אוטונומיה למורים שכמעט ולא קיימת במערכת החינוך

בוגרי התכנית אולי יגיעו כמורים למערכת החינוך אולם אני צופה שבתוך כשלוש שנים רובם יעזבו את המערכת בגלל הגורמים שציינתי.

בקיצור, אין קיצורי דרך לפתרון המחסור במורים, וכל עוד המקצוע לא יהפוך לאטרקטיבי לצעירים איכותיים המחסור במורים יימשך ויתעצם.

מקור וקרדיט : מנשה לוי , איש חינוך ומנהל ביה"ס לשעבר  

ראו גם :

מחסור בעשרות אלפי מורים: 60% ממורי המתמטיקה בבתי ספר יסודיים לא הוכשרו

למעשה, המחסור במורים איכותיים למקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית חמור במיוחד, משלושה טעמים: ראשית, הנתונים על מספר המורים במערכת כוללים גם אלפי מורים שנאלצים ללמד מקצועות בלי הכשרה מתאימה — במטרה למנוע את ביטולם של אלפי שעות לימוד. שנית, הנתונים אינם כוללים את בתי הספר החרדיים, שלפי הערכות רוב המורים בו לא הוכשרו ללמד את מקצועות הליבה.

ולבסוף, על מנת להרחיב את לימודי המתמטיקה והמדעים ולשלבם גם בבתי ספר שכעת אינם מלמדים אותם, דרוש גיוס של עשרות אלפי מורים מקצועיים נוספים.

כיום, המחסור האיכותי במתמטיקה, שפה ואנגלית מסתכם בכ–30 אלף מורים שהמשרד צריך לגייס אם הוא רוצה שכל המורים יהיו מוכשרים להוראת המקצועות שהם מלמדים. במתמטיקה יש כיום 10,500 מורים שמלמדים בכיתות אף שלא הוכשרו לכך, בשפה יש יותר מ–13 אלף ובאנגלית כ–8,000 מורים. המחסור חמור במיוחד בבתי הספר היסודיים.

במערכת החינוך מעריכים כי קיים מחסור של כ–3,500 מורים נוספים למקצועות המדע. ביוני בשנה שעברה, קראו במועצה הלאומית למחקר ופיתוח שבמשרד המדע להכריז על מצב חירום לאומי בהוראת המקצועות המדעיים בבתי הספר.

לפי נתוני הלמ"ס, ב–2023 יותר מ–60% מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים אינם עומדים בתנאי הסף שקבע משרד החינוך (תואר ראשון בהוראה ותעודת הוראה להוראת המתמטיקה). בחטיבות ובתיכונים מדובר על כרבע מהמורים. כ–75% מהמורים לשפה בבתי הספר היסודיים לא עמדו בתנאי הסף (תואר בהוראה ותעודת להוראת מקצועות השפה) ב–2023, בדומה למצב ב–2022. בחטיבות ובתיכונים כ–40% מהמורים למקצועות השפה לא עמדו בתנאי הסף.

מקור וקרדיט : ליאור דטל , אוגוסט 2024

המשבר החריף בהוראת אנגלית במערכת החינוך בישראל

העסקת מורים זרים כשיטת תגבור הוראת השפה האנגלית במערכות חינוך

מסמך זה הוכן ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ועניינו העסקת מורים זרים ככלי לתגבור הוראת השפה האנגלית במערכות חינוך. במסמך מוצג מידע תמציתי על אודות העסקת מורים זרים לאנגלית, רובם המוחלט זכאי חוק השבות )במסגרת "התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית" – תלמ"א( ולאחריו מוצג בקצרה מבט בין-לאומי משווה על אודות העסקת מורים זרים לאנגלית בחמש מדינות נבחרות )דרום קוריאה, יפן, אוסטריה, ספרד וצרפת(. כרקע לדברים אלו מוצגים תחילה מידע ונתונים על הוראת השפה האנגלית ועל המחסור במורים לאנגלית בישראל. מהמסמך עולים בין היתר הדברים הבאים: ביולי האחרון פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מקיף בנושא: לימוד אנגלית במערכת החינוך. משרד המבקר בחן את מדיניותו ואת פעולותיו של משרד החינוך

 קישור למסמך

העסקת תומכי הוראה זרים ככלי לתגבור הוראת האנגלית במערכת החינוך

תלמ"א – רקע, חזון ושיתופי פעולה עם משרדי הממשלה (  תלמ"א ) לאומית למצוינות באנגלית( הוקמה בשנת 2014 בתמיכת קרן שוסטרמן וקרן שטיינהרט. תלמ"א מושתתת על התפיסה שרכישת השפה האנגלית באופן יישומי המשמש לדיבור, כתיבה ועבודה בפלטפורמות דיגיטליות, מהווה ערובה לשגשוגו של הפרט, לצמיחתה של החברה הישראלית, ולחוסן של מדינת ישראל והעם היהודי במרחב הגלובלי

קישור

קישור 2

ראו גם:

הגורמים והפתרונות האפשריים למשבר בלימודי האנגלית בישראל

לימודי האנגלית בישראל, כמו תחומי לימוד אחרים, נמצאים במשבר. לפי דו"ח מבקר המדינה מ–2019, בבתי הספר בחברה היהודית קיים מחסור של יותר מ–6,500 מורים לאנגלית. לפי הדו"ח, 40% מהמורים לאנגלית בישראל לא עברו הכשרה לכך, אינם בעלי השכלה מתאימה או אינם עומדים בתנאי הסף להוראת השפה האנגלית. ככל הנראה, מאז המשבר רק החריף והלך.

נוסף על כך, הנתונים מצביעים על מיומנות נמוכה באנגלית של בוגרי התיכונים בישראל. לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה, 31% מהנבחנים במבחני הפסיכומטרי ובמבחני אמיר ב–2018–2020 היו ברמה נמוכה במיוחד — המצביעה על כך שאינם מסוגלים לתקשר בשפה האנגלית — ו–18% נוספים הציגו שליטה בסיסית בלבד באנגלית.

כלומר, רמת האנגלית של קרוב למחצית מבוגרי התיכונים (בקרב בוגרים בעלי בגרות שמנסים להשתלב באקדמיה) היא נמוכה. בציבור החרדי המצב גרוע במיוחד, משום שמקצוע האנגלית הוא מקצוע הליבה המוזנח ביותר בבתי הספר החרדיים ביותר והוא נלמד בהם בהיקף הנמוך ביותר.

מקור וקרדיט : ליאור דטל , 16 ליולי 2023

“יש ברחבי הארץ מנהלים שמשוועים למורים לאנגלית, והמחסור הגדול ביותר קיים בפריפריה”, אומר אלון פוטרמן, מנכ”ל תוכנית תלמ”א – תוכנית לאומית למצוינות באנגלית, הפועלת בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות, תוכנית “מסע” של הסוכנות היהודית ו”קרן עתיד פלוס”. “אנחנו מכירים את המצב ברשויות. משיחות עם מורים לאנגלית בשטח, אנחנו שומעים שהם כמהים לעבוד על כישורי השיחה של התלמיד ועל הגדלת הביטחון שלו בשיחה, ולא רק לשנן אוצר מילים.

“המחסור הכי גדול מורגש בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, וקשה מאוד למצוא מורים שמדברים אנגלית שוטפת, בעלי יכולת לנהל שיח עמוק במגוון נושאים, בדקדוק נכון ובמבטא שעובר גם אל התלמידים”, מסביר גם מנהל אגף חינוך ברשות מקומית בדרום. “לצערי, קשה לנו למצוא כיום מורים שיש להם כישרון גם בשפה עצמה וגם בהוראה. חלקם מיומנים רק בתוכן הנלמד, ולא בכל רזי השפה האנגלית”.

על פי נתוני משרד החינוך, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות ברמת שלוש יחידות לימוד, ואילו 20% לא ניגשים כלל.

מקור

ראו גם:

משבר ההוראה והמורים: ישראל לעומת ארה"ב ואנגליה (קישור)

סקירת מידע: הכשרת מורים תוך כדי הוראה (On-the-job training)

הכשרה תוך כדי הוראה היא שיטת הכשרה ופיתוח מיומנויות הלקוחה מעולם ניהול משאבי האנוש. בשיטה זו, המתלמד מבצע את עבודותיו ומטלותיו במלואן בתנאי אמת ובסביבת העבודה האמיתית. זאת להבדיל משיטות הכשרה מסורתיות, המתבצעות מחוץ למסגרות העבודה וכוללות למידה תאורטית מקדימה בכיתה, התנסות התחלתית והדרגתית, וכניסה לתפקיד רק בתום ההכשרה וההתנסות. שיטה זו דוגלת בלמידה באמצעות עשייה פרקטית, בכניסה מיידית לתפקיד, בעבודה תחת הנחיה צמודה, בהכשרה נקודתית (ולא רחבת היקף), ומשתדלת לתת מענה לצרכים ארגוניים וארציים (כמו מחסור במורי STEM) תוך ניצול מיטבי וכמותי של משאבי אנוש

18-11-2024

קראו עוד.

לסקירה המלאה בפורטל מס"ע

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *