אמיר לוז , הוצאת ספרי ניב , 2024
על המחבר:
אמיר לוז, איש חינוך בעל תואר שני, עוסק כרגע במחקר על שימוש בבינה מלאכותית ברשתות החברתיות בחינוך, למידה מרחוק .רכז תקשוב בביה"ס תיכון במרכז הארץ , מורה ליישומי מחשב .
הספר מציע גישות וכלים לשילוב מוצלח של בינה מלאכותית, רשתות חברתיות וכלים דיגיטליים בתהליכי הלמידה, תוך שמירה על ערכים חינוכיים והתאמה לצרכים המשתנים של העולם המודרני
בספר מתמקד אמיר לוז בהבנת המורכבות של השילוב בין טכנולוגיה לחינוך ובדרכים ליישם טכנולוגיות אלה בצורה שתשפר את תהליך הלמידה ותכין את התלמידים לעתיד בצורה מיטבית.
הספר חינוך בעידן הדיגיטלי – איזון בין טכנולוגיה, אנושיות ויצירה עוסק בהבנה מעמיקה של תפקידי הטכנולוגיה בחינוך המודרני, בשילוב בינה מלאכותית ורשתות חברתיות ככלים מרכזיים להעצמתם של תהליכי הלמידה. הספר מציע פרספקטיבה חדשנית על הדרך שבה מערכת החינוך צריכה להסתגל לעידן הדיגיטלי.
הפרק החשוב והמשמעותי ביותר בספר הוא הפרק השני "רשתות חברתיות בחינוך " ( עמודים 31-45)
הפוטנציאל של רשתות חברתיות בהוראה ובלמידה הוא הרבה יותר גבוה מאשר אנו חושבים , טוען אמיר לוז בספרו החשוב . בשנת 2020 רשתות חברתיות תרמו באופן משמעותי לתהליך החינוכי, ובמיוחד בתהליך החינוכי שנכפה בגלל מגפת הקורונה. רשתות חברתיות תרמו אז ללמידה מוגברת ומעורבות של התלמידים בלמידה. הן סיפקו ערוצים חדשים להפצת תוכן ואינטראקציה, שהועילו במיוחד במהלך מגפת הקורונה , כאשר הלמידה מרחוק הפכה נפוצה. מדיה חברתית אפשרה יצירת קהילות למידה מקוונות, שהגבירו את ההבנה, הזכירה והעבודה בצוות בקרב תלמידים. בזכות הרשתות החברתיות בחינוך , החלפת המידע והתכנים באופן לא פורמלי אתגרה את המבנים החינוכיים המסורתיים מלמעלה למטה ותמכה בהפצת הפרקטיקה החינוכית החדשה.
בפרספקטיבה של תהליכי הלמידה בשנים 2020-2022 , רשתות חברתיות שיושמו בבתי הספר ( כגון קבוצות פייסבוק סגורות לכיתה , קבוצות ווטסאפ לכיתה ועוד ) תמכו בהיבטים שונים של התהליך החינוכי, החל ממעורבות התלמידים , בניית קהילה לומדת ושיפור האינטראקציה ושיתוף הפעולה בין התלמידים . רשתות חברתיות הן כבר חלק בלתי נפרד מחיי התלמידים ומחיי היום-יום בבית הספר, אך השימוש בהן דורש חשיבה מחודשת ושינוי פדגוגי עמוק ויש צורך במאמצים נוספים מצד משרד החינוך ובתי הספר להטמעת הרשתות החברתיות בהוראה ובלמידה.
ראו לדוגמא, המאמרים שפורסמו בנושא רשתות חברתיות ולמידה בכיתה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית " :
אפשר גם אחרת : למידה מרחוק באמצעות רשתות חברתית: מיזם מחברת מְחברת בפייסבוק
אפשר גם אחרת : רשתות חברתיות ללמידה והוראת היסטוריה מרחוק
כותב אמיר לוז בספרו החשוב: " אני רואה בשימוש ברשתות החברתיות בחינוך כלי לקידום למידה שיתופית וחוכמת המונים לצד פיתוח אחריות אישית ללמידה בקרב התלמידים. מטרת הרשתות החברתיות היא ליצור גם קהילות למידה מקצועיות למורים ולאקדמיה. לדעתי , הרשתות החברתיות יגרמו להגברת הנראות והנגישות של עבודות מדעיות ואקדמיות וללא ספק יציעו יתרונות משמעותיים וישקפו שינויים בפרדיגמת ההוראה והלמידה במאה העשרים ואחת."
כותב אמיר לוז בספרו החשוב ( עמ' 47) : לאור הממצאים והתובנות שהגעתי אליה , מומלץ למערכת החינוך לנקוט את הצעדים הבאים :
- לפתח תוכניות הכשרה למורים בנושא שימוש מושכל ברשתות חברתיות ככלי חינוכי
- ליצור מדיניות ברורה ואחידה לשימוש ברשתות החברתיות במסגרת בית הספר, תוך התייחסות לסוגיות אתיות ובטיחותיות.
- לעודד מחקר נוסף על ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש ברשתות החברתיות על תהליכי למידה והתפתחות קוגניטיבית.
- לפתח תוכניות לימודים המשלבות באופן אינטגרטיבי את השימוש ברשתות החברתיות ככלי ללמידה שיתופית ויצירתית.
- ליצור פלטפורמות חינוכיות ייעודיות המשלבות את היתרונות של הרשתות החברתיות עם עקרונות פדגוגיים מבוססי מחקר.
אימוץ גישה פרואקטיבית זו יסייע למערכת החינוך להתאים עצמה לעידן הדיגיטלי ולהכין את תלמידים באופן מיטבי לאתגרי המאה העשרים ואחת.
בספר מדגים אמיר לוז את הקשר בין הרשתות החברתיות , הבינה המלאכותית ועולם החינוך באמצעות הטקסונומיה של בנימין בלום . השילוב בין רשתות חברתיות ובינה מלאכותית יש לו פוטנציאל רב בחינוך. הדרכים לכך הם :
- פרסונליזציה של הלמידה : מערכות חכמות , כמו בינה מלאכותית מאפשרות התאמת תוכני לימוד לצרכים האישיים של שלכל תלמיד . באמצעות ניתוח נתונים , ניתן ליצור תוכניות לימודי מותאמות אישית שמשפרות את חווית הלמידה ומקדמות הצלחה אישית.
- למידה שיתופית : כלים טכנולוגיים , כמו רשתות חברתיות , פלטפורמות ללמידה מקוונת ומערכות ניהול למידה , מאפשרים שיתוף פעולה בין תלמידים גם כשהם נמצאים במקומות שונים. זה מחזק את התקשורת בין תלמידים ומורים ומאפשר עבודה משותפת על פרויקטים .
- שיפור מיומנויות דיגיטליות : באמצעות השימוש בטכנולוגיה , תלמידים רוכשים מיומנויות דיגיטליות חיוניות לעולם העבודה של המאה העשרים ואחת. מיומנויות כמו תכנות , עבודה עם כלי תוכנה מתקדמים וחיפוש מידע באינטרנט יהפכו חלק בלתי נפרד מהחינוך.
- השלב האחרון בטקסונומיה של בלום הוא יצירת חומר לימוד חדש, הפיכת המידע לידע והנגשתו. השלב הזה כולל שימוש בבינה מלאכותית והפצתו ברשתות חברתיות וגם באמצעות כתיבת בלוגים ע"י הלומדים.
כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לסייע ללמידה בצורה אינטראקטיבית ומעשית יותר, למשל בסימולציות ., שאלות ותשובות ויצירת תוכן. כך התלמידים לא רק מקבלים מידע פסיבי, אלא גם משתתפים בתהליך הלמידה בצורה פעילה, שמאפשרת להם לשמר יותר מהחומר הנלמד.
אחד היתרונות המרכזיים של AI בחינוך הוא התאמת תהליך הלמידה באופן אישי לכל תלמיד. מערכות AI מתקדמות מסוגלות לנתח את סגנון הלמידה , קצב ההתקדמות ורמת הידע של כל לומד, ולהתאים לו את תוכן הלימוד , רמת הקושי ואופן ההצגה של החומר. התאמה אישית זו עשויה להגביר את המוטיבציה ללמידה ולשפר את הבנת החומר .
מחקרים מראים כי למידה מותאמת אישית באמצעות AI עשויה להוביל לשיפור משמעותי בהישגי התלמידים. שיפור זה נובע מההתאמה של תהליך הלמידה לצרכים האינדיבידואלים של כל תלמיד ומתן תמיכה ממוקדת בתחומים שבהם התלמיד מתקשה.
לסיכום , תפקיד המורה בעידן של רשתות חברתיות ובינה מלאכותית מורכב ורב-ממדי. המורה הופך מנחה, מתווך ומעצב של מחוויות למידה , תוך שהוא מנצל את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיות האלה לטובת התפתחותם האקדמית , החברתית והרגשית של התלמידים ( פרופסור סיגל תפארת) .
הספר החשוב מתאר את ההתקדמות הטכנולוגית ומדגיש את התפקיד האנושי והחברתי של המורה שנשאר קריטי בתהליך החינוכי. הטכנולוגיה נתפסת ככלי שיכול לתמוך ולהעצים את עבודת המורה, אך לא להחליף את התפקיד המרכזי והמשמעותי שלו בחינוך ובעיצוב חוויית הלמידה של התלמידים.
להזמנת הספר בהוצאת ניב ( קישור)
