למד וסיכם : עמי סלנט ,מידען ואיש חינוך האוסף מידע, מנגיש אותו ומנסה לחבר בין הנקודות.
הנה לקט שני של תקצירי הרצאות מעניינות ומחדשות בכנס צ'ייס ה20 באוניברסיטה הפתוחה .
חדשנות אמיתית גיליתי במושבי הפוסטרים , שנחבאים אל הכלים אך משמעותיים מבחינה חינוכית..
סיכומים של ההרצאות הבאות בכנס צ'ייס 20 :
- דנה וינטר- קארו הציגה בכנס צ'ייס את המחקר שלה "שימוש בבוט וירטואלי לפיתוח אמדן זמן והתמדה בהכנת שיעורי בית". במחקר היא הציגה את האפקטיביות של תכנית ההוראה שפתחה להכנת שיעורי בית עם בוט שמכוון, מעודד ואפילו מציע הפסקות למשחק.
- אתגרים בפיתוח מקצועי של מורים לשילוב בינה מלאכותית בהוראה . מעיין שי סייג ( האוניברסיטה הפתוחה) .
- פזית זוהר הציגה את המחקר שלה "הבלוגר: פיתוח תפקודים ניהוליים באמצעות יישומי בינה מלאכותית ויצירת בלוג לימודי" ניסיתם להפוך את התלמידים שלכם לבלוגרים בשימוש בכלי AI ? המחקר מעיד על שלל האפשרויות שבלמידה כזאת.
שימוש בבוט וירטואלי לפיתוח אומדן זמן והתמדה בהכנת שיעורי בית
ד"ר בטי שרייבר , מכללת סמינר הקיבוצים
דנה ויטנר -קארו, מכללת סמינר הקיבוצים
דנה וינטר קארו את הציגה בכנס צ'ייס את המחקר שלה "שימוש בבוט וירטואלי לפיתוח אמדן זמן והתמדה בהכנת שיעורי בית" במחקר היא הציגה את האפקטיביות של תכנית ההוראה שפתחה להכנת שיעורי בית עם בוט שמכוון, מעודד ואפילו מציע הפסקות למשחק.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומתו של בוט וירטואלי לפיתוח תפקידים ניהוליים , בדגש על אומדן וניהול זמן וההתמדה במשימות למידה . במסגרת המחקר פותחה תוכנית הוראה ייעודית עבור תלמיד בכיתה ב' אשר התמודד עם קשיים בביצוע שיעורי הבית.
התוכנית שילבה שימוש בבוט וירטואלי , אשר תפקד כעוזר אישי במהלך הכנת השיעורים. קשיים בתפקודיים ניהוליים מתבטאים, בין היתר בקשיים באתחול משימות . פיתוח מודעות לצד גיבוש אסטרטגיות ממוקדות לצד גיבוש אסטרטגיות ממוקדות לניהול זמן עשוי להוות גורם משמעותי בהצלחתם האקדמית של תלמידים עם הפרעות קשב ולמידה.
מחקרים שונים הצביעו על היתרונות הפוטנציאליים של שימוש ברובוטים מבוססי AI ככלי לשיפור מיומנויות ניהול בקרב תלמידים.
המחקר נערך בגישת מחקר פעולה , בהתאם למודל המסורתי-טכני ( צלרמאייר , 2016 ) . איסוף הנתונים בוצע באמצעות תיעוד תצפיות וידאו , הקלטת ראיונות עם התלמיד ורפלקציות של החוקרת. המחקר התרכז בתלמיד אשר הפגין קשיים משמעותיים בהכנת שיעורי הבית , מה שיצר תחושת תסכול הדדי הן אצל האם והן אצלו .
הבוט ששולב במחקר , מחברת Education- beyond virtual , תוכנן לנהל שיחות בגובה העיניים , לשלב משפטי עידוד עם נימה הומוריסטית , ולהציע הפסקות יזומות באמצעות משחקים קצרים . כמו כן , שולבו טיימר מותאם לתזמון משימות ומשחקי למידה לעידוד סיום יעיל של הלמידה
ממצאי המחקר מעידים כי השימוש בבוט תרם לשיפור תפקוד התלמיד במשימת שיעור הבית. התלמיד יצר קשר רגשי חיובי עם הבוט, אותו תפס כחבר קרוב . הוא פנה לבוט בבקשות עזרה ושיתף אותו בחוויותיו.
השימוש בטיימר סייע לתלמיד להתמקד במשימה ולהתעלם מהסחות דעת . בעוד שההפסקות המשחקיות סיפקו אתנחתא חיובית ואפשר לו לחדש את כוחותיו במשימות ארוכות . התלמיד התחיל את משימות שיעור הבית ברצון , התמיד בהן וסיים אותן . ממצאים אלו מחזקים את הספרות המחקרית הקיימת ומדגישים כי לא רק ברובוטים בעלי עיצוב אנושי , אלא גם רובוטים בעלי עיצוב פשוט ,מסוגלים לעורר אמפטיה משמעותית ולשפר את איכות האינטראקציה האנושית .
שילוב טיימר והפסקות משחק יזומות תרמו משמעותית להגברת מעורבות התלמיד בתהליך הלמידה .
בעידן הבינה המלאכותית , יצירת בוטים מותאמים אישית ללמידה מהווה הזדמנות חדשנית לליווי תהליכי למידה . יחד עם זאת , יש להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בכך, במיוחד לאור קצב הפיתוח המואץ בתחום זה.
ראו גם :
המנחה החינוכי מבוסס בינה מלאכותית Khanmigo, תמונת מצב , פברואר 2025 )קישור)
אתגרים בפיתוח מקצועי של מורים לשילוב בינה מלאכותית בהוראה
מעיין שי סייג ( האוניברסיטה הפתוחה)
מחקר זה בחן את האתגרים המתעוררים בתוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בתחום הבינה המלאכותית ואת השפעתם על התפתחות כשירויות המורים בתחום, תוך שימוש במסגרת DigCompEdu AI Supplement. באמצעות ראיונות חצי-מובנים עם 22 מורי תיכון בישראל שהשתתפו בתוכנית הכשרה בסיסית בתחום הבינה המלאכותית,
המחקר זיהה שלושה אתגרים מרכזיים: חסמים הקשורים בתוכן (49.1%): מגבלות טכניות של כלי בינה מלאכותית והיעדר רלוונטיות לתחומי הדעת השונים. פערים קריטיים בתכנים (32.2%): חוסר בהנחיות לגבי הערכה מותאמת בינה מלאכותית, היעדר התייחסות מספקת לסוגיות אתיות, ומחסור בהכוונה פדגוגית ליישום בכיתה. אתגרים תפעוליים (18.6%): קבוצות גדולות והטרוגניות, עומק מוגבל של התכנים, ומבנה ותזמון בעייתיים של ההכשרה.
המחקר מציע שלושה שינויים משמעותיים במסגרת ה-DigCompEdu AI Supplement: הרחבת האתגרים הקיימים בתחום ההערכה כך שישקפו שלבים התפתחותיים של שילוב בינה מלאכותית, הוספת קטגוריה חדשה תחת "הערכה" העוסקת ב"הבטחת מקוריות ואותנטיות של עבודות תלמידים", והוספת קטגוריה חדשה תחת "מעורבות מקצועית" העוסקת ב"פיתוח מקצועי דיפרנציאלי".
ממצאי המחקר של מעיין סייג מדגישים את החשיבות של גישה מדורגת לשילוב בינה מלאכותית, החל מאתגרים בסיסיים ועד ליישומים מתקדמים, תוך מתן דגש על מסלולי למידה דיפרנציאליים, אתיקה והערכה, ותכנים ייעודיים לתחומי הדעת השונים. תובנות אלו תורמות הן להבנה התיאורטית של אתגרי שילוב בינה מלאכותית והן לפיתוח תוכניות הכשרה אפקטיביות יותר המותאמות לצרכי המורים ורמת המוכנות שלהם.
ציטוטים מעניינים מהמורים במחקר :
"אנחנו צריכים יותר מכלים": האתגרים בהכשרת מורים לעידן הבינה המלאכותית "ניסיתי לבקש מהצ'אט למצוא אנזים עם שיטת מדידה פשוטה יותר… כל התוצאות היו לגמרי שגויות," מספרת מורה לביולוגיה, אחת מ-22 מורי תיכון שהשתתפו במחקר חדש הבוחן את האתגרים בהכשרת מורים לשילוב בינה מלאכותית בהוראה. המחקר, שנערך באוניברסיטה הפתוחה, חושף פער משמעותי בין ההבטחה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לבין המציאות בשטח. "יש לי מצגות מצוינות שבנויות דידקטית ומתאימות למה שאני מלמדת. לא נראה לי שאשתמש בבינה מלאכותית בשביל זה," מעידה מורה ותיקה, המשקפת את הספקנות של מורים רבים לגבי התועלת הפדגוגית של הכלים החדשים. מורה אחר מוסיף: "בפיזיקה בכיתות י"א-י"ב, צריך הבנה עמוקה של החומר וידע על קשיי התלמידים. אני לא צריך בינה מלאכותית בשביל זה." המחקר מזהה שלושה אתגרים מרכזיים: ראשית, הכלים עצמם עדיין מוגבלים ולא תמיד מדויקים, במיוחד בעברית ובתחומי דעת ספציפיים. "זה יכול ליצור הרבה יותר עבודה בהכנת השיעור מאשר חיפוש בגוגל, בעיקר כי הנושא מאוד ספציפי לישראל," מסביר מורה לאזרחות. שנית, קיים פער משמעותי בהתמודדות עם סוגיות אתיות והערכה. "אנחנו לא יכולים להתאים יותר בין הידע של התלמידים לעבודות שלהם. אנחנו צריכים שיטות הערכה חדשות," מדגיש אחד המורים. מורה אחרת מספרת: "לא אמרתי להם שהם יכולים להשתמש בבינה מלאכותית. הופתעתי לראות שהניסוח לא היה אותנטי. אז הבנתי שזה נוצר על ידי AI" …
האתגר השלישי נוגע למבנה ההכשרה עצמה. "עם 60 אנשים ברמות שונות שמדברים על נושאים שונים, מבעיות טכניות ועד תכנית לימודים, זה היה ממש מאתגר," מתארת אחת המשתתפות. "צריך יותר זמן לשאלות ותרגול אישי עם משוב מיידי," מוסיפה אחרת.
המחקר של מעיין סייג מציע לשנות את הגישה להכשרות מורים בתחום הבינה המלאכותית: להתחיל מהאתגרים הבסיסיים לפני שעוברים ליישומים מתקדמים, לפתח מסלולי למידה המותאמים לרמות שונות של מורים, ולשים דגש רב יותר על אתיקה, הערכה, ויישומים ספציפיים לתחומי הדעת השונים. כפי שאחת המורות סיכמה: "יש לי כמה חלקי פאזל, אבל אני לא יודעת איך להשתמש בכלים באופן אפקטיבי בהוראה שלי."
הבלוגר : פיתוח תפקודים ניהוליים באמצעות יישומי בינה מלאכותית ויצירת בלוג לימודי
פזית זוהר , מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר בטי שרייבר , מכללת סמינר הקיבוצים .
פזית זוהר הציגה את המחקר שלה "הבלוגר: פיתוח תפקודים ניהוליים באמצעות יישומי בינה מלאכותית ויצירת בלוג לימודי" ניסיתם להפוך את התלמידים שלכם לבלוגרים בשימוש בכלי AI ? המחקר מעיד על שלל האפשרויות שבלמידה כזאת.
מטרת המחקר הייתה לבחון תהליך למידה המשלב טכנולוגיות סיוע ובינה מלאכותית יוצרת לשיפור התפקוד הניהולי מבחינת ארגון המשימות של תלמיד המאובחן עם הפרעת קשב. התוכנית יושמה במסגרת הכנת התלמיד למבחן במדעים בכיתה ה' .
ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים עם קשיים בתפקודי ניהוליים , ובפרט בזיכרון העבודה. בשימור קשב לאורך זמן , בהתמדה במשימות ובניהול זמן , בהתמדה במשימות ובניהול זמן. לפיכך , קיימת חשיבות למעורבות יצירת התוכן של התלמידים לצורך עיבוד והפנמה של החומר הנלמד.
מתוך ממצאי המחקר עלה כי השילוב של יישומים טכנולוגיים והדרגתיות ביצירת התוכן אפשרו לפתח מספר תפקודים ניהוליים. בנוסף ליכולת ארגון בתהליך הלמידה :
א. אתחול וארגון הלמידה – בשלב הראשוני אותרו אצל התלמיד קשיים בעיכוב ודחיית תחילת ביצוע המשימה. לשם כך, נערכה הקניה של כתיבת פרומפט באפליקציית Gemini AI . יתרונות הצ'אט שנבחר מתבטאים ביכולת השימוש בהקלדה קולית והקראת התשובה בעברית . שולבו גם כלים נוספים כגון PADLET, סרטוני וידאו ועוד. כלי הצ'אט אפשר לתלמיד לאתר במהירות את החומר הלימודי ובכך סייעו לאתחול הלמידה .
ב. ויסות רגשי– בעקבות תסכול וקשיים בהקלדה הקולית , התלמיד למד להשתמש בהקלדה קולית בשילוב הקלדה במחשב .
ג. הבחנה בין עיקר לטפל– התלמיד נדרש לפתח מיומנויות של זיהוי מסרים מרכזיים והתעלמות מפרטים משניים.
ד. פותחה אצל התלמיד בקרה על התכנים שהתקבלו לקראת העלאתם למצגת.
ה. מיקוד הקשב – העברת המידע מהצ'אט למצגת דרשה מהתלמיד התמודדות עם גירויים מסיחים . לדוגמא, שילוב תמונות באמצעות BING-ADOBE גרם להתלהבותו מעבודת העיצוב באמצעות תיווך פדגוגי , התלמיד פיתח יכולות של עיכוב תגובה, עמידה בלוחות זמנים ומיקוד בתכנים המילוליים .
ו. הטמעת מידע בזיכרון העבודה – באמצעות יצירת סרטוני למידה באמצעות YOUTUBE – בלוג התלמיד הפך מלומד למלמד. הסרטונים נוצרו בהשראת תכני בלוגרים המוכרים לו, וכללו צילום אישי המלווה בהסברים על תוכן המצגת. התלמיד פיתח מיומנויות של הסבר בהיר הכולל המחשה עם דוגמאות , והסברים שלא צמודים לטקסט המילולי במצגת. מדברי התלמיד " אהבתי את הסרטון ובחרתי לשתף אותו למשפחה . צפיתי בו שוב ושוב וכך הצלחתי לזכור את החומר למבחן . קיבלתי במבחן 88 ואני ממש שמח כי הצלחתי לשפר את הציון שלי מהפעם הקודמת … אני חושב שארצה להמשיך ללמוד כך למבחנים נוספים ולנסות את השיטה במקצעות לימוד אחרים"
המחקר מחזק את הטענה כי למידה משחקית , כדוגמת יצירת בלוג אישי ושיתופו , מאפשרת ללומדים להיות יוצרים פעילים בתהליך הלמידה, ובכך מעמיקה את הטמעת הידע . עם זאת, יש להדגיש את חשיבות התכנון המוקפד של תהליך הלמידה, תוך התאמה לצורכי התלמיד ושימוש בכלים מבוססי AI המותאמים עבורו .
