הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה
מלבד כתבי עת חינוכיים בארץ ובעולם גם מאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל נכללים בתחומי הכיסוי שלנו .
ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הנושאים בלקט מס' 28
הדלת עדיין נעולה: הבטחה ושברה – הטיפול בהפרעות למידה / עמלה עינת
ידע מודרני: דיסציפלינות מסורתיות התיישנו. מה צריכים בתי הספר ללמד בעידן הבינה המלאכותית?
חידושים מעניינים בכלי הדיגיטלי PADLET
מחולל מצגות עם בינה מלאכותית בפדלט
בינה מלאכותית : זה המורה המחליף?
סקילסט – יצירת חומרי הוראה
עברתי מהייטק להוראה. להלן המסקנות
אפשר גם וגם? רגל אחת בהייטק, בעוד השנייה נטועה במערכת החינוך
הדלת עדיין נעולה: הבטחה ושברה – הטיפול בהפרעות למידה / עמלה עינת
הדלת עדיין נעולה: הבטחה ושברה – הטיפול בהפרעות למידה מאת עמלה עינת בהוצאת רסלינג, 2024, 167 עמודים.
ממליץ על הספר נחי אלון.
ספרה החדש של החוקרת, המטפלת והסופרת ד"ר עמלה עינת מצטרף למחקריה רבי-הפנים על השפעותיהן של הפרעות למידה על הסובלות והסובלים מהם. ממנה למדנו כי הפרעות אלו משפיעות לא רק על לימודיהם של תלמידים, כי אם גם על חייהם – כילדים ולאחר מכן כמבוגרים – במשפחה ובחברה, בתעסוקה ואף בחיי הזוג והמשפחה. למחקריה אלו נודעת חשיבות רבה לתחומי החינוך, הקהילה והטיפול.
לכאורה, התחוללה בישראל תמורה רבתי בתחום האבחון והטיפול בהפרעות למידה וקשב כבר בשנות התשעים: משרד החינוך יצר מדיניות חינוכית פדגוגית מקפת; הוקמה ועדה בכירה כדי להגיע למיצוי יכולות התלמידים; הוקם גף ליקויי למידה שהקים צוותים רב מקצועיים והכשיר אנשי חינוך, נוצר רצף טיפולי לכל שנות בתי הספר; נכתבו חוברות מידע והדרכה; נעשו ימי עיון למורים ולהורים ונבנו תוכניות ייעודיות דוגמת א.י.ל ו-מהו"ת ועוד ועוד. מאמץ מקצועי וציבורי נרחב זה, שנמשך שנות דור, צפוי היה לחולל שינוי עומק אצל תלמידות ותלמידים, הן בקידום יכולת הלמידה והן ברמה הרגשית של אימון בכוחותיהם ובהערכתם את עצמם.
במחקרה האחרון בדקה עינת האם אכן התחוללו כצפוי שינויים חיוביים מהותיים בדרכי ההתמודדות הלימודית של תלמידים שלמדו ב"דור החדש" של מערכות הטיפול על ידי משרד החינוך, בהשוואה לתלמידים שלמדו ב"דור הישן"; וכן בדקה האם בעקבות "הדור החדש" השתנו מרכיבי ההערכה העצמית והביטחון העצמי של התלמידים ואפשרו להם להצליח יותר מקודמיהם בלימודיהם האקדמיים.
הדלת עדיין נעולה: הבטחה ושברה – הטיפול בהפרעות למידה / עמלה…
ידע מודרני: דיסציפלינות מסורתיות התיישנו. מה צריכים בתי הספר ללמד בעידן הבינה המלאכותית?
אם לא די בכך שמערכת החינוך עוד לא לגמרי הסתגלה למהפכת האינטרנט, כעת עליה לנסות להתמודד עם פריצתה והתמסדותה של הבינה המלאכותית. על אף תמורות טכנולוגיות משמעותיות לאורך העשורים האחרונים, הרוב המוחץ של בתי הספר אינו מלמד טכנולוגיה, הנדסה, תכנות או AI, חומרי הלימוד והדגשים במקצועות המתמטיקה והספרות לא עודכנו ולא הותאמו לצרכים המשתנים ולא נוספו לתוכנית הלימודים דיסציפלינות חדשות. כעת, כפי שמציע מאמר זה, בתי הספר צריכים לבחון מחדש את תוכנית הלימודים, לשדרגה ולהבטיח שהתלמידים ירכשו את הידע והמיומנויות הדרושים לעולם של בינה מלאכותית.
04-03-2025
חידושים מעניינים בכלי הדיגיטלי PADLET
מאת:
Inbal Ariely
מי לא מכיר את פדלט הרבה מורים משתמשים בו לעבודה עם תלמידים.
הוא ידוע בעיקר בתור לוח שיתופי וחלק מכירים אתגם האפשרות לייצר תמונות בAI.
עכשיו הם יצאו בפיצ'ר חדש שיכול לעזור לנו המורים בעבודה היומיומית בכיתה (ממש עוזר הוראה).
הפיצ'ר החדש (עדיין בגרסת בטא ולכן חינמי וחופשי לגמרי) מאוד פשוט לשימוש – אפשר להעלות אליו: מסמכים מהדרייב, סרטוני יוטיוב, טקסטים וקישורים שונים.
ומה אפשר לעשות איתו? לייצר דברים שאנחנו צריכים ביומיום כמו:
* מערכי שיעור
* מצגות (עם סרטונים ותמונות)
* תמונות AI
* רעיונות לפעילויות בכיתה
* עזרה בחלוקה לקבוצות
* מחוונים
* שאלונים אמריקאיים
* ועוד..
אני בדקתי את אופציית המצגות והתוצאה הייתה טובה בהחלט. המצגת שנוצרה הכילה כבר תמונות וסרטונים וזה נתן בסיס טוב שאפשר לערוך.
שווה לנסות: https://ta.padlet.com/ במיוחד שזה חינמי ופתוח לכולם.
ותודה לאריאל קלפנר שהכיר לי את הפיצ'ר הזה🙏🏼
מחולל מצגות עם בינה מלאכותית בפדלט
זה המורה המחליף?
נער צעיר, חובב טכנולוגיה, לקח את הבוט AI של משרד החינוך לסיבוב ניסיון. טור אישי של בן 12 שיודע
ובכן, יצאתי לבדוק את מודל ה־AI החדש של משרד החינוך. האם הוא מספיק מעניין כדי שילדים יתחילו להתכתב איתו? האם קל יותר ללמוד איתו? האם הוא טוב כמו שמשרד החינוך הצהיר שהוא?
התחלתי את השיחה בשאלה על הבסיס הטכנולוגי שלו: "האם אתה מבוסס על chatGPT?". הבוט, שהציג את עצמו כ"קיו", ניסה להתעלם מהשאלה, כתב רק "אוקיי, אז לאט לאט אנחנו נבין יותר ויותר…" וחי
סקילסט – יצירת חומרי הוראה
סקילסט – פלטפורמה מבית mindcet, המאפשרת למורים ליצור מערכי שיעור, מצגות וחומרי הוראה באמצעות בינה מלאכותית.
הפלטפורמה מיועדת בעיקר ליסודי וחטיבות ביניים.
לסקירה של אפרת מעטוף באתר כלים קטנים גדולים
עברתי מהייטק להוראה. להלן המסקנות
מורה למתמטיקה ומחנך בחטיבת ביניים
13 במרץ 2025
כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית.
בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בסוגיות תקציביות (חשובות), כמו שיפור איכות המורים על ידי שכר ראוי וצמצום מספר התלמידים בכיתה, ברצוני לדבר על כשלים מערכתיים ותפישתיים, שפתרונם לא דורש תוספת תקציב גדולה. פתרון כשלים אלה יוכל לשמור מורים טובים במערכת, למשוך מורים חזקים לאזורי מצוקה, ולהפוך את מערכת החינוך למנוע צמיחה בעבור הילדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.
כיתות הטרוגניות. החוק הישראלי מכיר בצורך של תלמידים מתקשים בסביבת למידה מותאמת, ומחייב כל בית ספר על־יסודי לקיים כיתת "אתגר". לגבי ילדים אחרים, לעומת זאת, אין הכרה בצורך כזה, ואף קיימת התנגדות לחלוקת תלמידים לפי רמות עד כיתה ט'. גם אז החלוקה לרמות היא רק במקצועות מסוימים, כמו מתמטיקה ואנגלית. בזמן שבאזורי היוקרה יש מבחר של בתי ספר טובים, תוכניות העשרה למחוננים וכיתות מצוינוּת, בבתי הספר בפריפריה הכיתות הטרוגניות, ותלמידים מוכשרים ומחוננים לומדים לצד תלמידים המתקשים במיומנויות בסיסיות.
כיתות הטרוגניות אלה הן פרי מדיניות של משרד החינוך, מתוך מחשבה שהן יוצרות שוויון הזדמנויות, ושהתלמידים החזקים "ימשכו למעלה" את הבינוניים והחלשים. במציאות קורה ההפך, ומי שמשלם את המחיר הם התלמידים החזקים. המורים בכיתות הטרוגניות נאלצים להתאים את החומר לרמת הכיתה, מבזבזים זמן על בעיות משמעת והפער באיכות ההוראה בין בתי הספר הופך לכמעט בלתי ניתן לגישור כבר בסוף כיתה ז'.
לב ויגוצקי, אבי תורת החינוך המודרנית, טבע את המושג "אזור ההתפתחות הקרובה" — התחום שבו הלמידה מעניינת ואפקטיבית. לפי ויגוצקי, החומר הנלמד חייב להיות חדש מספיק כדי לעורר עניין, אך גם נגיש מספיק כדי לא לגרום לתסכול. משרד החינוך מכיר בצורך בהוראה מותאמת לילדי "אתגר", אך מתעלם מהצורך בהוראה מותאמת לשאר הילדים. בכיתה הטרוגנית לא קיים "אזור התפתחות קרובה" שמתאים לכלל התלמידים.
בהעדר אתגר לימודי, התלמידים המחוננים מפנים את האנרגיה והסקרנות שלהם לאפיקים אחרים, ולעתים קרובות הם מתויגים כ"בעייתיים" כבר ביסודי ובחטיבה. כדי להצליח, גם התלמידים החזקים זקוקים לסביבה לימודית מותאמת ומאתגרת, אך סביבה כזאת לא קיימת בפריפריה ובשכונות מצוקה.
היבט משמעותי נוסף הוא שחיקת המורים. כאשר הלמידה אינה ב"אזור ההתפתחות הקרובה", החומר לא מעניין את התלמידים (כי הוא קשה מדי או קל מדי), ומתחילות בעיות משמעת. כיוון שהמורים הטובים אוהבים את מקצועם ורוצים להעביר את האהבה הזאת הלאה — ולא רק לעסוק במשמעת — בהינתן אלטרנטיבה הם מעדיפים ללמד בבתי ספר הומוגניים יותר, והילדים בפריפריה נפגעים שוב.
ויתור על ערך המצוינות. בעיה נוספת במערכת החינוך הממלכתית היא ההתנערות מערכי התחרותיות והמצוינות. תחרותיות והישגיות הן מאפיינים טבעיים ומהותיים בהתפתחות ילדים, אך רבים מאנשי החינוך כיום רואים בהן מאפיינים שליליים, ואף מנסים לדכא אותן אצל ילדים. בעבור תלמידים, ובמיוחד בנים, שמנגנוני השליטה העצמית שלהם עדיין בהתהוות בגיל חטיבת הביניים, התחרותיות היא מנוע מרכזי למוטיבציה לימודית. מה גם, שכשהסביבה החינוכית אינה מתעלת תחרותיות לאפיקים לימודיים, הדחף התחרותי מוסט לתחומים אחרים.
כדי להצליח, גם התלמידים החזקים זקוקים לסביבה לימודית מותאמת ומאתגרת, אך סביבה כזאת לא קיימת בפריפריה ובשכונות מצוקה
בכיתות הטרוגניות המצב מחריף. באווירה האנטי־אליטיסטית והאנטי־אינטלקטואלית השוררת בהן, תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה בוחרים להסוות את יכולותיהם כדי להשתלב חברתית. בכיתות שבהן רוב התלמידים בינוניים או מתקשים, קידום מצוינות ותחרותיות לימודית הופך למשימה בלתי אפשרית, והמורים מורידים סטנדרטים ונגררים לגישה מכילה ומתפשרת מדי. השילוב בין אווירה כיתתית העוינת הישגיות אינטלקטואלית לבין גישה חינוכית סלחנית מדי כלפי העדר מאמץ והישגים, יוצר סביבה המדכאת מצוינות לימודית מגיל צעיר.
ויתור על שיעורי הבית. המציאות החינוכית דורשת תרגול וקריאה מעבר לשעות הלימוד הפורמליות, אך הסביבה הביתית של תלמידינו רוויה בפיתויים. הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב, שעוצבו במכוון לייצר התמכרות, מציבים אתגר בלתי אפשרי לתלמידי חטיבת הביניים, החסרים עדיין את יכולות הוויסות העצמי הנדרשות כדי להעדיף משוואות וספרים על פני "פורטנייט" וגלילה אינסופית במסכים. בכיתות הטרוגניות, המורכבות מתעצמת: בהעדר מורים פרטיים ותמיכה מותאמת, אי־הכנת שיעורי בית הופכת במהירות לנורמה. המורים, חסרי יכולת לאכוף דרישות באופן סלקטיבי, מוותרים בהדרגה על משימות ביתיות.
הפתרון המעשי היחיד טמון בהעברת שיעורי הבית אל בין כותלי בית הספר, באמצעות הקצאת שעות ייעודיות אחרי הלימודים ללמידה עצמית וקבוצתית. גישה זו, שהוכחה כיעילה במדינות רבות, תאפשר לתלמידים לתרגל ולעבוד בסביבה נקייה מהסחות דעת, תחת פיקוח ובחברת עמיתיהם, ולרכוש מיומנויות למידה עצמאית כבר בחטיבה. מדינות שוויתרו על שיעורי הבית לטובת עבודה עצמית בבית ספר גילו שהמהלך משפר משמעותית את איכות החיים של ההורים והילדים, וגם את הקשר ביניהם, שלא מוכתם עוד במאבקים סביב נושא השיעורים.
המצב של מערכת החינוך מחייב התמודדות יצירתית עם האתגרים החדשים, שינוי תפישתי מהותי והכרה בכישלון קונספציות שנועדו לקדם שוויון הזדמנויות אך במבחן המציאות דווקא מנעו אותו מהשכבות החלשות. בניגוד למערכת הממלכתית, במגזרים הדתיים אין שיוך גיאוגרפי, וקיימות מסגרות שמעודדות מצוינות לימודית. יש לבטל את השיוך הגיאוגרפי גם לגבי בתי ספר בחינוך הממלכתי, לייעד חלק מבתי הספר בפריפריה למצוינות, ולהקים כיתות מצוינות בשאר המוסדות כבר מגיל צעיר. מסגרות אלו יהוו מוקד משיכה הן להורים והן למורים איכותיים שיבחרו להשתלב בפריפריה. חיוני להבטיח שמסגרות אלה יהיו נגישות לכלל האוכלוסייה, ללא תלות בשיקולים גיאוגרפיים או כלכליים. במקביל, על משרד החינוך לפתח מנגנונים לאיתור ילדים מוכשרים מגיל צעיר ולסייע בשילובם במסגרות מותאמות.
מוביליות חברתית היא אבן יסוד לחברה בריאה, ואי־שביעות הרצון הגוברת מהחינוך הממלכתי מעידה על הצורך הדחוף בשינוי. המשך המצב הנוכחי אינו בר־קיימא, ובהעדר רפורמה משמעותית, הפרטת מערכת החינוך תהיה בלתי נמנעת.
מקור המידע וקרדיט : מדור דעות , עיתון " הארץ "
אפשר גם וגם? רגל אחת בהייטק, בעוד השנייה נטועה במערכת החינוך
על אנשי הייטק שעשו הסבה לחינוך כבר שמענו, גם על מי שעשו את הדרך ההפוכה והמתגמלת, אבל יש כאלה שבטוחים שאפשר גם וגם: נשארים עם רגל אחת בהייטק בשביל הפרנסה, בעוד השנייה נטועה במערכת החינוך
