הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל.

על רקע זה , השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן : האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת.

 המושג "אוריינות מידע" מוגדר כיכולת לדעת מתי יש צורך במידע, לזהות, למצוא, להעריך ולהשתמש בצורה אפקטיבית במידע.

התפיסה הקיימת של הקניית מיומנויות מידע מדגישה יותר את עניין ההתמודדות עם כמויות המידע וסינונן, אך לאור השפעת ה-WEB 2.0 יש מקום לחזק אצל התלמידים גם מיומנויות של כתיבה באינטרנט, מיזוג מידע ותכנים. לאור זאת, הצורך להקניית מיומנויות מידע כתהליך ממושך ורציף בבתי ספר הולך ומתחזק כיום ויש מקום לשלב בצורה מאוזנת בין שני סוגי מיומנויות הבסיס, התמודדות עם דליית מידע דיגיטאלי והתנסות ביצירת תוכן דיגיטאלי דינאמי כמו בלוגים ומאגרי ויקי.

 בשנים האחרונות הורחבה ההגדרה  של אוריינות  מידע והיא כוללת גם יכולת להבין ולפרש את המידע באמצעות הפקת המידע והצגתו בצורה משמעותית.

אוריינות מידע הוא תחום רב תחומי שניזון ממספר תחומים כגון: פדגוגיה, סוציולוגיה, ספרנות ומדע המידע לימודי תקשורת, ופסיכולוגיה.

אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה.

אוריינות מידע היא עולם מורכב של מחשבות, עקרונות, התנסויות, טכניקות ודרכי פעולה של האדם בסביבתו המהווה חלק מהתרבות האוניברסלית.

אוריינות מידע היא תהליך "בו נוצרת הפנמה והטמעה של עולם המידע". המקור הראשוני ליצירת תהליך זה הוא הצורך הטבעי של האדם, המתבטא בסקרנות, להבין ולתפוס את סביבת המידע שלו.

מבחינה יישומית אוריינות מידע מתייחסת למספר יכולות: (Competencies, 1998)

• לזהות את הצורך במידע, כדי לפתור בעיות, לפתח רעיונות ולהציג תשובות.

• להשתמש במגוון אסטרטגיות לאיסוף מידע.

• להגיע למידע רלוונטי מתאים.

• גישה למידע – איכותי, מדויק ואותנטי.

• שימוש בכלים של טכנולוגיות מידע.

• הבנה של פורמטים שונים של מידע ואסטרטגיות חיפוש.

• הבנת של תהליכי הפקת מידע ומחקר.

• יכולת כתיבה בפורמטים שונים של טקסט ומולטימדיה.

• הסתגלות לטכנולוגיות מידע מתחדשות.

 

 מרכיבים מהותיים של אוריינות מידע : מסמך מדיניות חדש בארה"ב

מחבר: Renee Hobbs

  Renee Hobbs

העקרונות של אוריינות מידע דיגיטלית אינם חדשים ובוודאי אינם זרים למערכת החינוך בארץ, אך מסמך המדיניות האמריקאי החדש משנת 2010 שנכתב ע"י מומחים מובילים לאוריינות מידע  במכון  Aspen הנודע בארה"ב נותן לנו תמונה יותר שלמה ויותר מגובשת של מרכיבים מהותיים בהקניית אוריינות מידע דיגיטאלית. יתרה מזאת, הם גם מציעים  שלבים מעשיים להגשמת אוריינות מידע דיגיטאלית בבתי ספר ובמוסדות חינוך. ההחלטה לגבש מסמך מדיניות ברור היא פועל יוצא של ההכרה המאוחרת של מומחי החינוך בארה"ב בכך שמורים רבים בבתי הספר מיישמים אמנם את הטכנולוגיה המתוקשבת אם בכיתה או בבית, אך אינם מודעים ליישום שיטתי של הקניית אוריינות מידע בכיתה או במטלות הבית.

האיור המקורי מתוך המסמך של מכון  ASPEN ממחיש בצורה ברורה ותמציתית את השלבים שיש להקנות לתלמידים או לסטודנטים בהתמודדות עם הקניית אוריינות דיגיטאלית:

 גישה למקורות ולמשאבי מידע (  access) לרבות איסוף המידע , שלב הניתוח וההערכה (  analyze & evaluate), שלב ההפקה של המידע או המסמך ( create), שלב הבוננות /רפלקציה ( reflect) ושלב היישום (act)המחייב את הלומד להעביר את הידע שצבר ולחלוק בו עם עמיתיו או קהילת לומדים.

הפרק החשוב  במסמך המדיניות הן ההצעות המערכתיות בעמוד 36 : A Plan of Action: 10 Recommendations. ההכרה של משרד החינוך האמריקאי במסמך מדיניות זה  מבטיחה , אולי, את יישומו המערכתי בארה"ב ונקווה שגם קובעי המדיניות החינוכית בארץ יהיו מודעים לכך.

 קישור למסמך המדיניות

קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע

 ראה גם :

What is Information Literacy?

 

האוריינות החדשה ומערכת החינוך – אתגרים והזדמנויות

מחבר: אבי ורשבסקי

הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי, מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית: "האוריינות החדשה ומערכת החינוך – אתגרים והזדמנויות", במסגרת יום העיון קריאה בעידן הדיגיטלי, ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה.

 אבי ורשבסקי דיבר על  "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי.

כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד.

העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.

כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.

מסקנתו מכל הנ"ל היא שאם תוכן לא יידע להתאים עצמו לאוריינות החדשה, במובנים מסוימים הוא יכחד.

קישור להרצאה המלאה

לפריט המידע בפורטל מס"ע

ישראל : מדיניות לפיתוח תהליכים מידעניים

ב-2009 פורסם במשה"ח מסמך "מידענות, מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע", מסמך זה מפרט את מסמך הסטנדרטים במידענות שיצא מספר שנים קודם לכן ( תודה לעידית אבני על המידע ) .

קישור

אוריינות מידע הלכה למעשה בבתי ספר ובכיתות הלימוד

 

האוריינות הדיגיטלית מצרפת לתהליך הבניית הידע את המיומנויות הבאות : שימוש מושכל במקורות מידע חזותיים וקוליים , יכולת להפיק מידע ממקורות חזותיים וקוליים , זיהוי שאלות חשובות , קריאה מרפרפת או סורקת לצורך איתור מידע , מיון מידע רלוונטי , ניתוח מידע , תיקוף מידע ( הערכת איכות המקור , ( מיזוג מידע , תקשורת / הפצת מידע ועבודה בצוות .

התפיסה , האומרת שספר הלימוד המודפס אינו מקור המידע היחיד שעומד לרשותם של מורים ותלמידים , היא פועל יוצא מלמידה המאמצת את טיפוח האוריינות הדיגיטלית .

 משאבי הוראה-למידה נגישים היום באמצעות רשת האינטרנט , ומציעים טקסטים , תמונות , הקלטות וסרטי וידאו . השימוש בהם בכיתה מחבר את התלמידים לעולם הדיגיטלי , והפוטנציאל שלהם להשבחת הדיאלוג הלימודי הוא רב . ספרי עברית ה-ו הם ספרים מודפסים לצד ספרים בגרסה דיגיטלית , המשלבת כלים ייחודיים לסביבה זו . אולם גם הגרסה המודפסת , העומדת בפני עצמה , מפנה את התלמידים לכלים ולמשאבי למידה דיגיטליים . בכל המקומות ששולבו בהם מיומנויות השימוש במחשב ובמקורות מידע דיגיטליים , נעשה הדבר כאמצעי בשירות החינוך הלשוני ולא כמטרה שעומדת בפני עצמה .

להלן דוגמות לשימושים בסביבה דיגיטלית בספרים : שימוש במקורות מידע דיגיטליים כמשאב לפעילויות של הבעה בכתב ובעל-פה : לדוגמה , בפרק " דרך ארץ " ( כיתה ה ) משימת הסיכום היא להכין עלון מידע על טיול מומלץ בארץ על סמך תהליך חקר המפנה לכמה מקורות מידע דיגיטליים ; בפרק " נר זיכרון " ( כיתה ה ) מוסבר המבנה ההיררכי של מאגר מידע לצורך איתורו של ספר קריאה והכנת קטע קריאה ; בפרק ההבעה " דיווח " ( כיתה ו ) השימוש באינטרנט נעשה כחלק מתהליך עריכה של אסופת שירים ; בפרק " דגל ישראל " ( כיתה ו ) השימוש באינטרנט הוא חלק מקדים בהכנת כרזה ; בפרק " דמויות מופת " ( כיתה ו ) ובפרק ההבעה " הרצאה ומצגת " ( כיתה ו ) איתור המידע ומיזוגו הוא שלב מוקדם בדרך להכנת מצגת המלווה הרצאה קצרה בכיתה .

 ברוב המקרים המשימות דורשות עבודה בצוות . עדכון מידע באמצעות משאבים דיגיטליים : הפרקים " ירוק " ( כיתה ה ) ו " לשמור או לבנות "? ( כיתה ו ) עוסקים באיכות הסביבה – נושא אקטואלי באופיו . חלק מהפעילויות מפנות את התלמידים לאתרי אינטרנט , כדי לאתר בהם מידע מעודכן יותר מזה המצוי בספר הלימוד , ולהסתמך עליו כדי לבצע את הפעילויות .

מקור וקרדיט : מט"ח , כותר , מדריך למורה , 2011

הקניית אוריינות מידע באמצעות מרחב למידה מבוסס MOODLE

הגורם המפתח והיוזם : ראובן ורבר , ביה"ס אולפנת נווה חנה

יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MOODLE . אחרי התנסות לא קצרה והשוואתית הגיע צוות  ביה"ס התיכון  אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת  MOODLE מאשר מערכת הWIKI-  שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר  לאוריינות מידע.

 ביה"ס אולפנת נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE   החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת".  מטרת לימודי "למידת חקר" בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב. האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE  ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת.

לפריט המידע בפורטל מס"ע

קוריקולום תיכוני למאה ה21 : אוריינות מידע בפעולה

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

קישור

ראה גם :

The Big Six Information Skills As a Metacognitive Scaffold: A Case Study

 

הקניית מיומנויות מידע בהוראת היסטוריה בבתי ספר יסודיים – חקר מקרה בטיוואן

הנטייה הישראלית היא אמנם לראות בסינגפור מקור השראה חינוכית, אך האמת היא שדווקא טייוואן היא המתקדמת יותר מבחינה פדגוגית. כך לדוגמא, מאפשרים הטיוואנים לשלב מודלים פדגוגיים חדשניים מבוססי חקר בהוראה בבתי הספר היסודיים. המטרה של ההתנסות המתוארת במאמר היא לבסס את הקניית מיומנויות המידע על הצורך במידע עפ"י המודל של Galvin, 2005 .

המאמר הנוכחי מדווח על שילוב המודל הפדגוגי של ה-BIG 6  בהוראת היסטוריה בכיתות ה' בבתי ספר בטיוואן. התלמידים לומדים לגבש מפה מושגית, לבצע סיעור מוחין בצוות, ולאסוף מידע בכלים שיטתיים כגון עריכת ראיונות, תשאול ראיונות ועיבוד הממצאים. התלמידים לומדים לחקור מדרש תמונה ולקשור הממצאים למקורות מידע נוספים שאיתרו במאגרי מידע באינטרנט. התלמידים מבצעים סינתזה (מיזוג מידע) בין הממצאים שאספו באינטרנט וממצאי הראיונות ומציגים את תוצר המידע בפני כל הכיתה.

 רפרנס:

Galvin, J. (2005 .(Alterative strategies for promoting information literacy. The Journal of Academic Librarianship, 31 (4

 

חיפוש מידע ע"י תלמידים – הבעיה נותרה בעינה

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

לפריט המידע בפורטל מס"ע

Steps to Online Searching

מדריך שיטתי ומתודולוגי לחיפוש מידע באינטרנט . בעיקר עבור סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. מדריך זה משמש את מרבית המכללות בארה"ב ובקנדה.

חלק מבתי הספר התיכוניים בארה"ב אימץ בעצמו מדריך זה ומעביר אותו באמצעות סדנת לימוד מקוונת לתלמידים.

הקניית מיומנויות חיפוש מידע לתלמידים: תמונת מצב 2012

מחבר: עמי סלנט

יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא. בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים , אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני. מחקרים בארה"ב מראים כי התלמידים מגיעים למכללות ולאוניברסיטאות ונקלעים לפערים קוגנטיביים של חסכי יכולת חיפוש במאגרי מידע וגם במנוע החיפוש של גוגל .

בסקירה מוצעים כמה וכמה דרכי הוראה להקניית מיומנויות חיפוש לתלמידים בבתי ספר תיכוניים ואולי גם לסטודנטים וסטודנטיות במכללות

 קישור לסקירה

ראה גם :

הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל

 

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

מקור:

Evaluating Internet-based Information: A Goals-based Approach

 מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט.

לפריט המידע בפורטל מס"ע

ראה גם :

לאופייה של המטלה המקוונת כיום: מה בין איה למאיה?

הערכת איכות המידע באינטרנט – תפיסות חדשות

 עמי סלנט

התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. נוכח כמות אדירה כזו של מידע יש צורך לפתח מתודולוגיה יותר ברורה להערכת מקורות המידע ואיכות המידע במאות אלפי הבלוגים אליהם אנו נחשפים.

 לפריט המידע בפורטל מס"ע

משימה מידענית אינטגרטיבית: תזונה נכונה לספורטאים ולשאר התלמידים

מחבר: סיגל נפתלי

פעילות זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'.

 הסבר על הפעילות

ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.
המשימה מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני.

לפריט המידע בפורטל מס"ע

מכל מלמדי השכלתי… תהליך חקר מרתק על תשתית Moodle

רותי סלומון

בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב הובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.

למאמרון של רותי סלומון

מידענות מתוקשבת – מהלכה למעשה

הנריטה אקרמן , תמר שמיר

מקור: כתב העת אאוריקה 23

 בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.

 קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע

למידת החקר המידענית בבתי הספר של הונג קונג

מקור: " The issue-enquiry approach", Random walk in learning

 הונג קונג היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת יישומי המחשב בחינוך. הרמה הגבוהה והיצירתית של מערכת החינוך שם היא יותר מורשת בריטית מאשר השפעה סינית נוכחית והשלטון הסיני היטב להיעשות כאשר שימר את האוטונומיה החינוכית וחופש היוזמה שם. לאחר התלבטות לגבי דרכי למידה באינטרנט הוחלט שם להתחיל ביישום שיטת הוראה מידענית הנקראתIssue-enquiry Approach המפעילה תלמידים וסטודנטים בדרך פעילה. בשיטת למידה זו מוצגת בפני הלומדים סוגיה נתונה או בעיה אמיתית כלשהי והם נדרשים להיעזר במנועי חיפוש ובמאגרי מידע על מנת לאתר ממצאים שיובילו לפתרון הבעיה. הלומדים נדרשים לאסוף מידע ולמקד את החיפוש שלהם בתחומי הבעיה הנתונה. הם נדרשים לגבש את הממצאים שאספו לידי הצעת פתרון. הלומדים נדרשים לנקוט עמדה בדיון ולהגן בויכוח שמתעורר על הצעת הפתרון שלהם. הלומדים אינם חייבים להגיע לקונסנזוס בדיון, אך הם צריכים בצורה שיטתית למקד את הצעת הפתרון שלהם על סמך הממצאים שאיתרו וסיננו במנועי החיפוש. בתהליך האיסוף והסינון נדרשים הלומדים להבחין בין עובדות ודעות ולמצוא גם גישות אלטרנטיבות לסוגיה שהוצגה בפניהם ולהעריך אותן.

  ראו גם מאמרו של ד"ר יורם הרפז – היכול לשמש רציונל פדגוגי לשיטה זו

 

כלים מתוקשבים לשילוב בכיתה המתוקשבת

עמי סלנט

הבעייה כיום בעולם המידענות וניהול מהתוכן אינה מחסור בכלים לאיסוף מידע אלא הצורך לשמר את המידע, להשאיר אותו במודעות כדי שלא יישכח. נניח שאתם נתקלים בקישור מעניין, מה אתם עושים? אם לא תרצו להיכנע למפלצת זמן האמת, שתובעת את זמננו לטובת עדכונים מטוויטר ופייסבוק, מיילים, קישורים מעניינים וכו’, תרצו לשמור את המידע לטובת קריאה מאוחרת. במקרה זה כלי איסוף לא יספיקו אלא אם הם משולבים בכלי שימור וגילוי . (הסקירה התיאורטית הקודמת על אוצרות דיגיטאלית. )

הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות:

• כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי)
• ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים
• כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים),
• כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית
• כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית)
• מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה)
• כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית

קישור לסקירה

 MOODLE כתשתית לפיתוח תהליך חקר מידעני

רותי סלומון

רותי סלומון, מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

ראה הסקירה המלאה כקובץ PDF בסרגל המידע מצד שמאל   "חומרים נוספים"

הערה והארה : במערכת MOODLE יש יישום של מסד נתונים מאפשר לך להגדיר שדות, לאסוף נתונים מכל המשתתפים, ולהחליט באיזה צורה הרשומות יוצגו.

לפריט המידע בפורטל מס"ע

מסד נתונים שיתופי ככלי לבניית ידע וארגומנטציה בסביבה מקוונת

מקור וקרדיט : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי : כנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה –  2009 ,  האוניברסיטה הפתוחה 18 בפברואר 2009

יגאל רוזן
האוניברסיטה הפתוחה
igal.rosen@gmail.com

ריקי רימור
האוניברסיטה הפתוחה
rikkiri@openu.ac.il

המחקר מתמקד בסביבת למידה שיתופית של קורס מקוון ובוחן את התנאים להשגת למידה אפקטיבית בסביבה זאת . הקורס היה מלווה מתחילתו בפורום מתוקשב והסתיים במטלה שיתופית של בניית מסד נתונים מקוון למיון סוגי הידע המיוצגים בפורום. המחקר בוחן את הקשר בין מידת פעילות הסטודנטים בפורום לבין היקף ואיכות תרומתם למטלה השיתופית של בניית המסד.  הערכת ההשתתפות במסד התבצעה על-פי קריטריונים אישיים וקבוצתיים . הממצאים מלמדים כי למשתתפים הפעילים הייתה הצלחה גבוהה יותר בממד הקבוצתי, בהשוואה למשתתפים הפעילים פחות) רימור, רוזן ונויטל ,( 2008 למשתתפים היותר פעילים בפורום הקורס הייתה הצלחה קבוצתית רבה יותר והצלחה אישית נמוכה יותר בבניית המסד, בהשוואה למשתתפים הפחות פעילים בפורום.

הממצאים מצביעים על הישגים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה. בעוד שלומדים בעלי אוריינטציה לימודית שיתופית נוטים לתרום להגברת ידע קבוצתי, לומדים בעלי אוריינטציה לימודית יחידנית מתמקדים  בבניית ידע אישי , כפי שנמצא בסביבת המסד המקוון.  בנוסף לבדיקת מדדים של בניית ידע בסביבת מסד שיתופי מקוון, מתמקד המחקר בבדיקת תהליכי הנמקה בסביבה זאת . בחינת תהליכי הנמקה של לומדים בסביבה מקוונת (Weinberger & Fischer, 2006 ), מציגה תמיכה נוספת לממצאים בדבר תהליכים לימודיים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה.

מילות מפתח: מסד מקוון, פורום מקוון, ארגומנטציה, למידה שיתופית.

קישור

קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע

כלים לבניית מסדי נתונים /מסדי מידע

מסדי מידע מקוונים באינטרנט לשימוש לומדים – 1

מסדי נתונים  מקוונים לשימוש לומדים – 2 – Zoho

Why Zoho Creator Database Software

 יצירת מסד נתונים חדש של שולחן עבודה

מאמר זה דן בתהליך הבסיסי של הפעלת Access 2010 ויצירת מסד נתונים שישמש במחשבי שולחן עבודה, לא באינטרנט. המאמר מסביר כיצד ליצור מסד נתונים של שולחן עבודה על-ידי שימוש בתבנית, וכיצד לבנות מסד נתונים מההתחלה על-ידי יצירת טבלאות, טפסים, דוחות ואובייקטי מסד נתונים אחרים משלך. המאמר מסביר גם מספר טכניקות שבהן באפשרותך להשתמש כדי לקבל נתונים קיימים למסד הנתונים החדש שלך.

קישור למקור המידע ( אתר של חברת מיקרוסופט)

 תוכנה פשוטה הרבה יותר היא Microsoft Works אשר כרגע קיימת גרסה Works 9 שלה.

 Works 9

Conntoea הוא כלי ממוחשב של מסד נתונים לניהול פריטי מידע וסימניות אתרים באינטרנט.

http://www.connotea.org

מדובר על מסד נתונים ממוחשב המאפשר בקלות להקים מאגרי מידע פרטני  באינטרנט למדענים, חוקרים, אנשי חינוך ומומחים המעוניינים לנהל את מאגר הקישורים המקצועי שלהם באופן מושכל. לכל פריט מידע וקישור ניתן לפתח כרטיס מידע המכיל, כותר/TITLE  , קישור, תיאור והערות.

 המאגר מאוחסן באינטרנט וניתן להפנות אליו עמיתים למקצוע או גורמים אחרים עפ"י כתובת האינטרנט שהמערכת מנפיקה לכל בעל מאגר.

להמשך הסקירה

 למידע נוסף בוויקפדיה באנגלית

 דוגמא של היישום בעברית

 דוגמא מס' 2 
מדריך עזר לשימוש במאגר  Connotea

אוריינות מידע :מחקרים ותובנות של מומחי חינוך

 

"אנו רחוקים עדיין מהמקום בו אורינות דיגיטאלית היא נורמה. אתגר זה קשה עוד יותר בגלל העובדה שאוריינות דיגטאלית היא פחות כלים ויותר חשיבה, וכישורים וסטנדארטים מבוססי כלים ופלטפורמות הוכחו כבר שהם בני חלוף."  ( ד"ר אברום רותם בהתבסס על דו"ח   Horizon 2011 ).
המסמך המלא

מומחים ללמידה מתוקשבת – אוריינות דיגיטאלית קשורה לחשיבה וליצירה ולא בהכרח לאביזרים טכנולוגיים

Andy Matareese. "Online Learning: Experts say digital literacy is about thinking — not gadgets", Medill News Service, April 30th, 2011.

Erin Reilly  היא חוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית המסייעת למחנכים למצוא דרכים לשלב בין השתתפות התלמידים לבין טכנולוגיה-כגון: Google Maps,  Wikipedia ,  צילום דיגיטלי ותכניות אחרות-בתוך תכנית הלימודים.

Reilly  טענה שמוקד של החינוך הדיגיטלי והאוריינות במאה ה-21 צריך להיות במציאת דרכים לתת לתלמידים להשתתף בצורה פעילה בלמידה ולאו דווקא השימוש במעבדות מחשבים או לוחות אינטראקטיביים חכמים בכיתה בלבד.

Reilly  טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן.

היא נתנה דוגמא מתכנית בבית ספר במסצ'וסטס, שבה התלמידים היו צריכים לנתח פרק של מובי דיק. במקום לשבת ולקרוא את הפרק, הם כתבו וביצעו שיר שבו הלוויתן הלבן ייצג את הסחר בקוקאין.

גם James Gee,  פרופסור ב– Arizona State University טען שהטכנולוגיה בכיתה שימושית כל עוד היא מעודדת תלמידים לחשוב באופן יצירתי וביקורתי.

Gee  אמר שבתי ספר בזיכיון (charter schools) כמו Chicago Quest, בית ספר לחינוך דיגיטלי המתוכנן להיפתח בשיקגו בחודש ספטמבר, הם מסוג התכניות שלהן זקוקה מערכת החינוך בארה"ב, שיעילותה נפגמה מאד על-ידי המבחנים הסטנדרטיים.

קישור לפריט בפורטל מס"ע

האם שימוש במחשבים ניידים בכיתה מקדם אוריינות מידע?

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את תרומת המחשבים הניידים שניתנו לתלמידים בכיתות (ביחס מחשבים של אחד לאחד) לקידום אוריינות המידע שלהם. צוות המחקר עקב מעל שנה אחר 10 בתי ספר בקליפורניה ובמיין שם צוידו כל תלמידי ביה"ס במחשבים ניידים (מחוברים בתקשורת אלחוטית בכיתה עצמה) כחלק אינטגראלי מלימודיהם. ממצאי המחקר מצאו כי תלמידים אשר השתמשו במחשבים ניידים אכן רכשו מיומנויות ניהול מדע ואוריינות מידע, אך המיומנויות של ניתוח מידע והערכת מידע לא הועברה בצורה שיטתית, כלומר הקניית מיומנויות ניתוח מידע והערכת מידע הייתה תלויה יותר במדיניות ביה"ס ובגישה החינוכית שלו. חלק מבתי הספר העדיפו להקנות מיומנויות טכניות של אוריינות מידע ורק מעט מבתי הספר דאג להקנות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה מסקנות המחקר מצביעות על כך שתפיסות העולם והאמונות של מנהלי בתי ספר והמורים קובעים יותר מכל את דרך הקניית המיומנויות בכיתות.

מחבר: Mark Warschauer

מקור:   Teachers College Record, 2007 , vol.109, no. 11, 2007

 ראו מחקר אחר על הקשר בין כתיבת בלוגים ומחשבים ניידים

קישור לפריט בפורטל מס"ע

תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים

אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת

 ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי (י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן ,עורכים,). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, פברואר 2012

אורנית ספקטור-לוי (אוניברסיטת בר-אילן), יעל גרנות גילת (אוניברסיטת בר-אילן)

מילות מפתח: כיתות 1:1 , מיומנויות המאה ה 21- , אוריינות מידענית, תקשוב

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידע  אצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- .

 המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה.

במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר, התבטאו הן בציון כולל גבוה יותר במשימה והן במיומנויות כמו ארגון מידע בטבלה, הערכת אמינות ומהימנות מידע, איכות הכתיבה של פסקת טיעון והפקה טובה יותר של כרזה תוך שימוש בכלים ממוחשבים. ממצאים אלה מצביעים ברמה הפרקטית על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ושימוש במחשבים ניידים אישיים. מחקר המשך יבדוק ממצאים אלה באוכלוסייה רחבה יותר של תלמידים.

למאמר המלא

היבטים שונים של אוריינות דיגיטלית אצל שלוש קבוצות גיל

דיווח של יורם עשת על מחקר שהוא ערך. המחקר הזה היה מחקר המשך למחקר שהוא ערך חמש שנים לפני-כן. המחקר המקורי בחן היבטים שונים של אוריינות דיגיטלית אצל שלוש קבוצות גיל. המחקר החוזר בחן את אותם ההיבטים עם שתי קבוצות – עם רבים מאותם משתתפי המחקר המקורי, ועם קבוצת ביקורת המורכבת מאותם גילאים היום. התוצאות הצביעו על כך שמעבר הזמן מיומנויות מחשב בסיסיות מתבססות בכל שכבות האוכלוסיה, אבל אצל מיומנויות "מידעניות" יש נסיגה. אפשר אולי להגיד שהתוצאות האלו אינן מפתיעות, אבל אין ספק שיש להן חשיבות חינוכית רבה.

קישור

חקר מידעני בעידן  Learning 2.0

Catherine Lombardozzi

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות   ה-WEB 2.0 על החינוך , אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה.

בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום. עוד תהליך קוגניטיבי של השבחת הלמידה ( מיומנויות ההשבחה הוצעו וגובשו  ע"י ד"ר דויד פסיג במאמרו החשוב  ה"השבחה" כמיומנות חשיבה מסדר גבוה של אינטליגנציה עתידית ).  הוא יכולת בחינה ורפלקציה של המידע והממצאים באמצעות כתיבה של הממצאים  בבלוג. כלומר , בתהליך הכתיבה של הבלוג אנו עושים שימוש בכלי מתוקשב  להפצה של  הממצאים גם לאחרים ולא רק שומרים אותם לעצמנו ולסביבתנו הקרובה. ולבסוף , בתהליך החקר המידעני אנו צריכים להכיר כלים מתוקשבים שונים ויעילים לארגון ולאחסון המידע ( לדוגמא  onenote).

המאמר המלא: Learning 2.0

לפריט המידע בפורטל מס"ע

נספח: מדוע חשוב להקנות אוריינות מידע לתלמידים ולסטודנטים ?

בגלל ההתמודדות העתידית שלהם בעבודה ובחיי היום יום עם בעיית עומס המידע המתגברת כל הזמן

 

עומס מידע – האתגר במאה ה- 21 ואיך מתמודדים איתו

שרית חיים

בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים.
אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.
כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע.
אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה.

קישור למצגת של שרים חיים

הרצאתה המרתקת של שרית חיים ניתנה ביום העיון "בשבילי המידע הדיגיטאלי: בין חיפוש לאמנות החיפוש" , מכון מופ"ת , 7 בפברואר 2012.

ראה גם :

הצילו: עומס מידע לפנינו

מסימני עומס המידע באינטרנט 1996-2010

עומס מידע , אנחנו בסופו של דבר גם הגורם לבעיה

כתיבה לאינטרנט בעולם של עומס מידע

 קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע