Connectivisim
התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגל פלוס וELGG .
- למידה מעוצבת על-ידי סביבות הוראה מתוקשבות.
- היכולת ליצור קישורים בין מקורות מידע שונים היא חלק מעידן כלכלת ידע.
- סימנס ג'ורג' מכנה זאת "תיאורית למידה של העידן הדיגיטלי". מתייחס לאיך הלומדים מתקשרים ותורמים להיווצרות הידע.
- הידע מופץ "באמצעות רשתות".
- הלמידה היא קאוטית, בלתי מובנית. כל אחד מוצא מידע רלוונטי ומבנה אותו.
הלומדים כיום חשופים לכמויות עצומות של מידע (המידע מכפיל את עצמו כל 8 חודשים כיום) והתיאוריות הפדגוגיות הקיימות לא נותנות מענה לבעיה זו. לכן, יש חשיבות רבה ליצירת הקשרים המסתעפים בין הלומדים לבין עצמם. אנו בעצם "מתחילים לאחסן חלק מהידע המצטבר אצל עמיתים ללימודים או עמיתים לעבודה ". בעידן של עודף מידע אנו לומדים בעצם על ידי יצירת קשר בין אנשים ויצירת משמעות, זה בעצם מצב של למידה הכרתית מבוזרת (distributed cognition) ההולכת ומסתעפת מבחינת הקשרים. חלק נכבד מן הידע נוצר כיום ע"י אינטראקציה בין אנשים, אם זה אינטראקציה במרחב הכיתה, המעבדה או אינטראקציה בין אנשים באינטרנט ותיאורית ה- Connectivism מנסה לגשר בין עידן עומס המידע ובין סביבות הלמידה.
הלמידה המתוקשבת כיום עוסקת בעיקר בהעברה ובשינוע תכנים, אך צריכים בו-זמנית לטפל בהעברת התכנים וגם ליצור דיאלוג בין הלומדים והמלמדים. יש ליצור גם אינטגרציה בין הלמידה ובין מיומנויות חיים שהלומד יזדקק להם גם בעתיד. הלמידה הטובה ביותר נוצרת כיום כאשר מתנהל רב-שיח בין הלומדים ולכן טכנולוגיות באינטרנט המעודדת רב-שיח בין הלומדים ויצירת תכנים עצמית (כגון בלוגים ומרחבי למידה מקושרים) הם נדבכי יסוד בתיאורית ה- Connectivism ההולכת וכובשת לה מאמינים במערכות החינוך בעולם.
מקור המידע : פורטל מס"ע , תיאורית ה- Connectivism: תיאורית הידע הדינאמי המקושר בין אנשים
קיימת אפשרות להעמקה של הדיאלוג בין הלומדים
המרכיב הלא פורמאלי בלמידה (Informalization of learning) הולך וגדל טוען George Siemens בהרצאתו שנתן בארה"ב בכינוס WIAOC 2007. הנדבכים העיקריים בחינוך כיום הם:
- תוכן
- שיח ורב-שיח
- הקשרים ויצירת קישורים
הבנה כיום היא תוצר של קשרים והקשרים שיוצר התלמיד ומבחינה זו משקל התוכן בתהליכי הלמידה אינו הדומיננטי ביותר כפי שהיה בעבר. כיום החלק של הקשרים ויצירת קישורים הולך וגדל בחשיבותו בלמידה ובהוראה כי הנדבכים של תוכן ושיח נוטים להתפוגג לאורך זמן, בעוד רישומם של הקשרים שיוצר התלמיד במחשבתו נוטים להישאר לאורך זמן כבסיס למיומנויות עתידיות.
מקור המידע : פורטל מס"ע , נדבכים עיקריים בלמידה כיום עפ"י ג'ורג סימנס
———————————————————————————————-
כיצד מתבטא הקונקטיביזם בעיצוב קורס מתוקשב?
פינטרסט : שיתוף תמונות, מיונם ויצירת לוחות השראה באינטרנט
15 Colleges Using Pinterest as Educational Media
Creating Learning Resources with Free Tools
דוגמאות של קורסים מקוונים המייצגים את גישת הקונקטיביזם
האנשים מהשטח משלימים את מצרף תמונת המידע והידע המעשי ומדגימים יוזמות מתוקשבות מאתגרות .
קבוצת מורים לאנגלית ברשת שלובים – קבוצת אנגלית מתוקשבת. ICT in English – Haifa
The 'Facebook' Effect: College Students' Perceptions of Online .
College students prefer to use Facebook in their courses
ראה גם :
החשיבות של רשת חברתית מתוקשבת ( ELGG ) לעתיד הלמידה
מה אומר George Siemens על קונקטיביזם?
- הגישה משנה ואף הופכת את רעיון הגישה הביהויוריטית, קוגניטיביסטית וקונסטרוקטיביסטית.
- מתייחסת ללמידה כמאפשרת לפרט לפעול באופן מרושת (התקשרות ואינטראקציה בעזרת צמתי קישור: עמיתים, מורים, מאגרי מידע, מומחים, תוכנות חברתיות, וויקי, בלוגים, טוויטר ועוד.)
התוכן מהווה צינור לדו-שיח והמלים נותנות חיים למחשבות שלנו.
הרשת היא הלמידה: כל קישור איכותי שנוסף לרשת מרחיב את מקצועיות הרשת.
מקור וקרדיט : אוניברסיטת בר אילן – המרכז ללמידה מתוקשבת (ד"ר אורית צייכנר, יועצת פדגוגית, המרכז ללמידה מתוקשבת)
שאלת הקשרים ומשמעותם ללמידה משותפת
שאלת הקשרים ומשמעותם ללמידה משותפת היא מרכזית מאוד בתאוריית הקונקטיביזם של ג'ורג' סימנס (George Siemens), הרואה את החוזק שבקשרים החלשים (The strength of weak ties) הנוצרים ברשתות חברתיות, בלוגים וסביבות ווב 2 אחרות, בעיקר בהיכרות של המשתמש ברשת עם התנהגויות השונות מאוד מאלה המוכרות לו מסביבתו היומיומית. קשרים חלשים אלה מספקים ללומד מקורות לחדשנות, יצירתיות ופרספקטיבות חדשות. אמנם סימנס מתכוון בעיקר לקשרים בין המשתמשים ברשת לבין פיסות המידע באינטרנט, אבל הרעיון הזה ניתן להחלה גם על קשרים מקוונים בין-אישיים.
מקור וקרדיט : ד"ר רפי דודזון
דודזון, ר' (2012). היבטים חברתיים ורגשיים של סביבות למידה מקוונות. בתוך א' גלסנר (עורך), "ראש החץ" ו"היד החמה" (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשוב והכשרת מורים (עמ' 72-37). תל אביב: מכון מופ"ת.
היבטים חברתיים ורגשיים של סביבות למידה מקוונות
למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב. 2.0
Kop, R. (2008). Connectivism: Learning Theory of the Future or Vestige of Past. Journal of International Review of Research in Open and Distance Learning, 3(9), Retrieved July 28, 2012 from http://www.irrodl.org/index.php/irrodl/article/view/523/1103
Connectivism: Learning theory of the future or vestige of the past …
Connectivism – Wikipedia, the free encyclopedia
סטיפן דוואנס על למידה מתוקשבת , קונקטיביזם והבניית ידע
Downes, S. (2012). Connectivism and Connective knowledge. Essays on Meaning and Learning Networks. Retrieved July, 28, 2012 from http://www.downes.ca/files/Connective_Knowledge-19May2012.pdf
Connectivism and Connective Knowledge
Essays on meaning and learning networks
Stephen Downes, National Research Council Canada
הערה : סטיפן דוואנס , נחשב כאחד מטובי המומחים בעולם ללמידה מקוונת וניהול ידע בחינוך . הוא אחראי מטעם מועצת המחקר הלאומית של קנדה לתכנון סביבות הלמידה המתוקשבות העתידיות
Pingback: עמי סלנט » תוכן העניינים של האתר