אוצרות תוכן , תמונת מצב 2022 Content Curation

21913

מאת ami

10 שנים לפני

ב כלים מתוקשבים לניהול מידע · מידענות , מאגרי מידע, וניהול תכנים · מיומנויות מידע

ליקט , התעדכן וערך : עמי סלנט , מידען , עורך האתר

גרסה מס' 6 : אפריל 2023

מחקרים מעודכנים מלמדים כי המידע הדיגיטאלי מכפיל את עצמו כל 18 –עד 24 חודשים (Kelly 2013 ). כתוצאה מכך המשימה של איתור המידע המתאים והמשמעותי הופכת להיותך מורכבת וקשה מיום ליום ליום. הצורך להתמקד במידע הדיגיטאלי המתאים והרלבנטי הביא בשנים האחרונות להתפתחות המתודולוגיה הנקראת "אוצרות תוכן" (content curation).

הרעיון העיקרי של תחום אוצרות התוכן הוא לסנן ולמקד את מקורות המידע שניתן לתת בהם אמון או מקורות המידע שיוצרים משמעות ברורה יותר ( Rosenbaum . 2011). הגורמים שתרמו תרומה נכבדת להתפתחות הצורך באוצרות תוכן , הם עודפות המידע ברשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר , שהביאו בעקבותיהם נחשולי מידע אדירים, מרביתם לא איכותיים ולא משמעותיים ( Ming-Shu Yuan, 2013 ) .

אוצרות תוכן אינו תהליך של יצירת תוכן חדש אלא מתן משמעות והקשר לתוכן קיים. אוצרות תוכן פירושו נסיון מתמיד לסנן את מקורות המידע ולהבנות אותם בהקשרים יותר משמעותיים (Rosenbaum . 2011). המיומנות הנדרשת מאוצר התוכן הדיגיטאלי אינה שונה ביסודה מהמיומנות של אוצר התערוכה במוזיאון לאמנות או בגלריה לאמנות , הנדרשים לבחור בקפידה ומתוך מחשבה מעניקה את פריטי המידע המשמעותיים ולקשור אותם בצורה נבונה ומעוררת עניין (Deslis, 2011 ).

פעולת האוצרות היא לא רק לייצור הבנייה של ההקשר המשמעותי אלא גם פעולת גילוי מתמשכת (discovery). בניגוד לאוצר האמנות אוצר התוכן צריך לחרוג ממסגרת המידע הקיימת ולגלות ממצאים חדשים שיוסיפו תובנות חדשות ומעניינות לאוסף או ללקט שהוא אוצר (Ray, Joyce, 2012). לכן אוצרא התוכן צריך להיות מיומן ובקיא באיחזור מידע , כלומר בשיאות חיפוש במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט.

עפ"י סקוט אבל (2010 Scott Abel) אוצרות תוכן היא חוליה קריטית בהיערכות המידע של ארגונים ותאגידים הניצבים מול נחשולי מידע אדירים ולכן תחום אוצרות התוכן קיבל תנופה מקצועית בשנים האחרונות.

עידית נעמן ,2013 . "אני מעדיפה את המונח "לקט-תוכן" על פני אצירת תוכן, וכך אני מלמדת את תלמידיי, אבל פרט לענייני הטרמינולוגיה אני, כמובן, מסכימה עם הצורך, עם התועלת ועם הגישה המשלבת תוכן מקורי עם לקט-תוכן ממקורות איכותיים אחרים, בדגש על תוכן מקורי דווקא, ובדגש כפול ומכופל על תוכן אסטרטגי, איכותי ובעל ערך."

העקרונות לביצוע תהליכי אוצרות התוכן

הסינון של מקורות המידע צריך להיות חד מאד ( כפי שהאוצרים הדיגיטליים אומרים כיום " אכזרי", תודה לתמי נויטל מהאוניברסיטה הפתוחה על ההמחשה) . אוצר תוכן מיומן ישליך לפח הדיגיטאלי שלו 90 אחוז מפריטי המידע שהגיעו אליו.

קביעת מקור המידע כמקור סמכותי – כל מקור מידע הנוסף ללקט או לרשימה או לניוזלטר/לקט תקופתי חייב להיות משוייך למחבר או הגורם שפרסם אותו. כלומר, יש לבדוק כי זהו גורם שמוכר כסמכות מקצועית בתחום .

זיהוי הגורמים המובילים בתחום – אוצר התוכן חייב לזהות ולהכיר את הגורמים המובילים ( מנהיגי הדעה , thought leaders) והמומחים המובילים בתחום שהוא אוצר ולעקוב אחריהם ברציפות .

תהליכים לניהול אוצרות התוכן

מה זאת אצירה דיגיטלית?

"אם אתם מכירים כלים כמו RSS, Google Alert וכו', אתם כבר אוצרים ועוד נחזור לאותם כלים. אבל לאסוף, לסנן, לקטלג, למיין את המידע אלו הן פעילויות חשובות, אבל זה לא רק העניין.

אצירה של תכנים זה מעבר לליקוט המידע, זה להוסיף ערך. נכון שפעולות כמו סינון, קיבוץ, מיון, קטלוג הן חשובות ללקוחות שלכם, אבל היכן אתם? ה"קול" שלכם צריך להישמע וטביעת האצבע שלכם בתכנים צריכה להראות ולכן אתם חייבים להוסיף גם ערך משלכם.

אולי אתם חושבים ששימוש בחומרים שיצרו אחרים מפר את זכויות היוצרים ולכן אני רוצה להבהיר פה נקודה חשובה. כאשר אתם אוצרים, אתם יכולים להפיץ קישור – טוב, אין בזה שום הפרה וגם אין צורך לבקש רשות, אבל אם אתם הולכים להעתיק תוכן צריך לשים לב.

באצירה אין כוונה שאתם מעתיקים את המאמר בשלמותו. העתקה של כל התוכן היא עבירה על זכויות יוצרים אלא אם כן בעל התוכן נתן את רשותו וזה נעשה בדרך כלל באתרי מאמרים. הכוונה של אצירה דיגיטלית היא שאתם מצטטים פיסקה אחת או שתיים מהמאמר ומוסיפים קישור למקור התוכן.

אזהרה: כדאי לקרוא את תנאי השימוש של האתר שאת התכנים שלו אתם עומדים לצטט. אם לא מצאתם, עדיף לשלוח מייל עם בקשה (עוד על זכויות יוצרים בפוסט של יורם).

לפעמים תסתפקו רק בציטוט קצר והפנייה למקור הידיעה מבלי להוסיף מילה משלכם ולפעמים תרחיבו את הציטוט מניסיונכם ומהידע הרב שלכם. אתם כבר תחליטו מה לעשות".

השלבים של תהליך האצירה

איסוף התכנים: מציאת מקורות המידע ו/או התכנים המעניינים את הלקוחות שלך.
בחירת התכנים: איך מכול התכנים אליהם נחשפתם תבחרו את אותם תכנים הראויים להפצה? לפי איכות? מקוריות? רלוונטיות? או לפי סוג המידע: חדשות, סיפורי מקרה, דוח מיוחד, סקר, מאמר צעד-אחר-צעד וכדומה.
עריכת התוכן: מהי התוספת שלך לתוכן שמצאת באינטרנט? אפשר רק לצוטט את המקור עם קישור וזהו, זה כמו לעשות שיתוף לסטאטוס ללא תוספת מילה, או כמו לצייץ מחדש ללא תוספת מילה, אבל אפשר גם אחרת כמו למשל, לכתוב למה בחרת דווקא להביא את המאמר הזה, או מה דעתך על מה שכתוב במאמר, אפשר גם להציג דעה מנוגדת לרוח המאמר, לערוך תקציר מנהלים/סיכום, הצגה רחבה של הנושא – את זה כבר אתם תחליטו.
ארגון: לפני פרסום תוכן חשוב איך לקטלג אותו, במילים אחרות מה יהיו הקטגוריות והתגיות שלו כדי שללקוחות יהיה קל למצוא אותו. אפשר גם לארגן את התכנים לפי תאריכים, אישים, אתרים, מדינות בהתאם לנישה שלכם והנושאים אותם בחרתם.
פרסום והפצה: הפלטפורמה היא בלוג, אבל איזה בלוג? העיקר שיהיה לכם קל ופשוט לפרסם ולארגן את התכנים באתר. יש גם מערכות שיאפשרו לכם יצירה קלה ופשוטה של בלוג וגם הרבה מעבר לזה.
שיתוף: עכשיו כאשר התוכן באתר צריך לשתף אותו. עשו שימוש ברשימות התפוצה, דפים עסקים וקבוצות בפייסבוק, פורומים, בלוגים ועוד.
פעילות הדדית: קחו שליטה על השיח המתרחש על התכנים שלכם. תנו אפשרות להגיב על התכנים והיו מוכנים לענות במהרה על השיח המתפתח ולקחת בו חלק.
מעקב: בדקו כמה קוראים את התכנים שלכם ואיזה? איך הקהל שלכם מגיב לתכנים בין אם זה על ידי מספר התגובות, מספר הקישורים החיצוניים שנוצרו באופן טבעי, מספר הפניות אליך ועוד.

למאמר המלא של זוהר עמיהוד

תהליך העבודה של אוצרות תוכן

עיקרי דברים מתוך הרצאתה החשובה והמרתקת של מעין אלכסנדר בכנס "מידע 2017" ( אוצרות תוכן כמוצר שירות ותכנית חברתית)

אוצרות תוכן (content curation) היא מעשה של איסוף, זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרלוונטי ביותר בנושא מסוים, מהאינטרנט ומשאבים אחרים, כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי.

יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה, יצירתיות בהצגת ההקשרים , מחשבות ( רפלקציה) , ופתרונות .

בתהליך העבודה של אוצרות תוכן ישנם אבני הדרך הבאים :

הגדרת קהל היעד ויצירת ערך מוסף עבורם
איתור מקורות מידע והערכתם
קריאה של חומר רב ומעודכן
בחירה : מה לשתף?
ארגון המידע לשיתוף
פרסום והפצה
מדידה והערכה

לסיכום המלא

ראה גם : Tactics For Content Curation Success

ההיבטים של אוצרות תוכן בחינוך

לדעת אנשי חינוך ומורים אוצרות דיגיטאלית משלבת לא רק בחירה מושכלת אלא גם הבניית ידע בצורה מעמיקה המושגת בצורה הדרגתית ואינה תלויה ביכולות הטכניות של הלומד אלא בהבנה שהוא רוכש לאורך התהליך.

בבניית אוסף דיגיטאלי ( בעל משמעות ללומד) הלומדים מפנימים את הצורך להיות מאורגן ואת המיומנות של מיון מקורות מידע .

במידה מסוימת ניתן לטעון כי יש יותר רפלקציה במטלות של אוצרות דיגיטאלית מאשר במטלות של חיפוש ודליית מידע . לכן, מורים או מרצים צריכים להתייחס לאוצרות דיגיטאלית כפעולה נמשכת כפרויקט ולא רק כמטלה חד-פעמית.

יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.

LiveBinders: מעטפת מתוקשבת לארגון מידע למורים

דוגמא מס' 1

ראה גם : Some of the Best Content Curation Tools for Teachers and Students

מחקרים אודות חשיבות טיפוח מיומנויות של אוצרות תוכן בחינוך

Research Articles

da Rocha, D. G., & Gouveia, L. M. B. (2020, June). Digital content curation for distance education: quality, updating and teaching skills. In 2020 15th Iberian Conference on Information Systems and Technologies (CISTI) (pp. 1-4). IEEE. (Digital content curation for distance education: quality, updating and teaching skills)

Cherrstrom, C. A., & Boden, C. J. (2020). Expanding role and potential of curation in education: A systematic review of the literature. The Reference Librarian, 61(2), 113-132.

Deschaine, M. E., & Sharma, S. A. (2015). The Five Cs of Digital Curation: Supporting Twenty-First-Century Teaching and Learning. InSight: A journal of scholarly teaching, 10, 19-24. (The Five Cs of Digital Curation: Supporting Twenty-First-Century Teaching and Learning.)

Juárez Popoca, D., Torres Gastelú, C. A., & Herrera Díaz, L. E. (2017). Educational possibilities of content curation: A literature review. Apertura (Guadalajara, Jal.), 9(2), 116-131.

דגמים ודוגמאות

ניוזלטר מס' 12 : מידענות , מנועי חיפוש, ניהול תוכן דיגיטלי וכלים מקוונים ( אוקטובר 2020)

"שימוש בספרים דיגיטליים במערכת החינוך " ( ד"ר יפה בן-דרור)

קישור 2 ללקט שאוצרת ד"ר יפה בן-דרור

עדכונים אחרונים מהבלוג | Scoop.it

דוגמא נוספת של שימוש ב- SCOOP.IT

דוגמאות אחרות ושונות של אוצרות תוכן באינטרנט:

משלוח אורגני: קישורים וחדשות ברשת, אפריל 2017 | אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי .

דוגמא מעודכנת לאוצרות תוכן בחינוך : מה חדש בפורטל הלמידה מרחוק (מאגר הנושאים בלמידה מקוונת )

מרכז המידע של מכון סאלד :

כלים דיגיטליים לאוצרות תוכן

ההתפתחות הנרחבת בתחומי אוצרות התוכן הביא גם להתפתחות נרחבת של כלים דיגיטליים ההליכים השונים המרכיבים את ענף אוצרות התוכן , מדובר על כלים דיגיטליים לאיסוף מידע , כלים דיגטליים לעיבוד המידע וכלים דיגיטליים להפצת המידע . אין בהכרח איזון בין הסוגים השונים של הכלים הדיגיטליים בהתאם למשימה . מספר הכלים הדיגטליים שפותחו לצורך הפצת המידע הוא גדול יותר מאשר הכלים הדיגיטליים לאיסוף מידע ולעיבודו.

רשימות כלים דיגיטליים לאוצרות תוכן :

26 Free (or Free-to-Try) Content Curation Tools – SEW

המלצות על כלים דיגיטאליים לאוצרות תוכן

שלבי איסוף המידע

בתחומי איסוף המידע ממליצים המומחים לאוצרות התוכן על הכלי הדיגיטאלי Feedly עלה לגדולה לאחר הרידר של גוגל הלך לעולמו ( ביוזמת גוגל) . מדובר על כלי עזר ממוחשב למעקב אחר תכנים חדשים ( RSS ) , ידידותי מאד והשימוש בו הוא חוויתי . פידלי לוקח את רשימת הרסס שלכם ומציג אותה בצורה נעימה יותר לעין, עם כתבות שונות, קלות קריאה, תמונות אצבע (thumbnail) ותקצירים מהירים של הפוסטים השונים. הוא מרחיב ומאפשר לנו להיות בקשר גם עם החברים שלנו בטוויטר, פייסבוק וכן הלאה בצורות שונות, ומעלה הצעות נוספות לכתבות מעניינות על פי הנושאים אותם אנחנו קוראים.

אני עצמי משתמש בInoreader, בגרסה בתשלום( נמוכה מאוד!! , 6 ש"ח לחודש) שהיא יוצאת מן הכלל מבחינת יכולות האיסוף באינטרנט !!

Inoreader – The content reader for power users

צוברי מידע (אגרגטורים) : היתרונות של רשימות טוויטר (LIST)

כלי יעיל לאיסוף מידע /צובר מידע : Content Curation – Paper.li

פלטפורמת Tagpacker

עוד מתמודד רציני ביותר בתחום הכלים לאיסוף מידע הוא פלטפורמת Tagpacker לניהול וארגון תוכן רשתי , שהיא מאד ידידותית ואינטואיטיבית .

היישום מאפשר לתייג בקלות את פריטי המידע שצברתם לפי תגיות-נושא וגם לפי ספריות נושאים . ניתן לייצור סביב המאגר שהקמתם רשת שיתופית מקוונת.

מדובר על ישום חינמי לגמרי שיש לו מנגנון חיפוש יעיל מאוד . מומלץ מאוד.

למידע נוסף על הפלטפורמה הזו (קישור)

מבחינת כלים לעיבוד מידע המומחים ממליצים על PearlTrees , המאפשר להציג אוסף פריטי מידע דיגיטאליים בצורה חזותית מרשימה וגם חוויתית. מפת הידע המתקבלת יכולה להיות מורכבת ממלל בלבד או משולבת תמונות, קישורים, קבצים וכו'.

אנשי חינוך ממליצים במיוחד על Pearltrees ככלי עזר להמחשה ויזואלית , זהו ישום נהדר המאפשר הצגת תכנים ומידע בצורה אסוציאסטית באמצעות מפה ויזואלית של נושאי התוכן .

Pearltrees Radically Redesigns Its Online Curation Service .

Content Curation Sites | Pearltrees

בישראל ממליצים כמה מן המומחים על scoopt.it ככלי משולב לאיסוף וארגון מידע . המידע שנאסף באמצעות היישום, מוצג כמגזין וניתן לשמירה ולשיתוף עם אחרים. באמצעות כלי עזר זה ניתן לאגד מספר אתרים יחד ולשתף עם אחרים. מדובר על יישום מאד ויזואלי ומתאים למציאות הנוכחית שבה הויזואלזציה חשובה לא פחות מהטקסט . לכן , מיזמים רבים בחינוך עושים שימוש ביישום של Scoop.it.

ראו גם :

A beginner's guide to content curation – Scoop.it Blog

How to discover and curate content with Scoop.it – Scoop.it …

כלי נוסף להמחשה ויזואלית של תוכן הוא Pinterest. הוא אמנם נעשה פופלארי כרשת חברתית ויזואלית , אבל לאחרונה יש לו גם אפשרויות ניהול התוכן משלו . מה בעצם הרעיון מאחורי ? Pinterest כל אחד יכול בעת שיטוטיו ברשת לשמור לעצמו באתר תמונות וסרטוני וידאו (מדריכים, שיעורים , מוסיקה) של מה שאהב על פי קטגוריות. ניתן אף להעלות תמונות מתוך המחשב האישי. היתרון באתר בוקמרקינג הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים. משמעות השם Pin לנעוץ +Interestעניין

דוגמאות לשימוש בפינטרסט בתהליך אוצרות דיגיטאלית :

מבחר יצירות באמנות – עדכונים ותערוכה מקוונת

תערוכת צילומים היסטוריים "רגעים בזמן)

Great Examples of Content Curation on Pinterest

כתיבת ניוזלטרים והפצתם כפעולה מתמשכת לאצירת תוכן

מערכת לשליחת ניוזלטרים‏ – ‪ActiveTrail.co.il‏

ISSUU – כלי המאפשר יצירת ניוזלטר אליו יוכלו להירשם הקוראים כמנויים (עליהם להרשם קודם ל-Issuu).
יצירת הפרסום מתבצעת על ידי העלאת קבצי PDF (עד 100MB לקובץ):
לאחר ביצוע ההרשמה לאתר, הכנסו לפרסומים שלכם ובחרו את הקובץ/קבצים שתרצו להעלות.

issuu | ניוזלטר

הסבר והדרכה להקמת ניוסלטר באמצעות issuu ( תודה לאפרת מעטוף)

How to Use Paper.li to Share Great Content

עיצוב ניוזלטרים, בניגוד לעיצוב אתרי אינטרנט, צריכים להתבצע לא רק ברמת הפונקציונאליות לעולם התוכן, אלא גם ברמת התאימות המקסימאלית לתוכנות המייל, דרכן הוא מוצג.

עיצוב מגיב (responsive design), מתוכנת להשתנות בהתאם לגודל המסך, הוא למעשה "מגיב" לגודל המסך, גודל הכפתורים משתנה כדי להיות מותאם לאצבעות, ה"גלילה" של האימייל תהייה כמו דף אינטרנט (מעלה/מטה ולא לצדדים), התמונות והטקסט משתנים כדי להיות נוחים לקריאה וכל מה שצריך כדי שלנמען תהיה חוויה שיווקית נכונה וחכמה.

כלים ושיטות להפצת מידע : ניוזלטרים , ניסוי והמלצות , גרסה מס' 10 (2020)

חשיבות פעולות של אוצרות תוכן ע"י ספריות ומרכזי מידע

ספריות ומרכזי מידע ובמיוחד ספריות אקדמיות וספריות מיוחדות הוא מרבצים עשירים מאד של מידע שרובו לא חשוף לציבור הקוראים או החוקרים ולכן יש חשיבות רבה לפעילות שלהם ליצירת עדכונים וליקוטים תקופתיים על מנת לחשוף מאוצרות הספרייה בנושאים שונים . מרבית הספריות עדיין לא מבינות את הערך של פעולות לליקוט , עיבוד והפצת מידע , אבל יש כמה ספריות בארץ, ונקווה שמספרם יגדל , שמפעילות באופן שוטף בלוגים איכותיים ובהם לא רק דיווחים על מה חדש בספרייה אלא רק סקירות ממוקדות הסוקרות נושא כלשהו מהיבטים שונים ומוסיפות ערך לקוראי הספריה .

דוגמאות

בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב

דוגמא של סקירה בבלוג אודות המשורר והסופר נתן זך ז"ל

בלוג הספריה לאומית

דוגמא : איתמר בן אב"י או דוד ישעיהו זילברבוש? למי באמת מגיע הקרדיט על המצאת המילה העברית לצעצוע החנוכה? יצאנו לבדוק!

הבלוג של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות

הבלוג חושף עולם ומלואו של ידע מתחום הטיפול באמנויות, השינוי החברתי וגם – העולם שמסביבנו.
גב' אילנה איתן, מצוות הספרייה, כותבת באופן בהיר ומרתק על מגוון נושאים. הנושא האחרון שנסקר הוא האינטרנט של הדברים (Internet of Things). הבלוג נותן הצצה אל עולם מרתק זה, מעדכן על החידושים האחרונים וגם מעורר למחשבה על העולם האלקטרוני בו אנו חיים.

קישור

ראה גם :Content Curation: A New Profession for Librarians

ראה גם : What is content curation? A librarian’s guide

באילו כלים משתמשים המומחים ?

לדברי מומחה התקשוב , איציק גרשון :

Diiago

Isaac Gershon : כאשר אני צריך "בנק" קישורים והערות לשיתוף כקישורים
Scoop כאשר הייתי צריך לוח מידע מרוכז.

לדברי המידענית ומנהלת התוכן, תמי נויטל מהאוניברסיטה הפתוחה :

" יש הרבה מאוד שיקולים בבחירת כלי עבודה לצרכי "אוצרות דיגיטלית", אבל בעיני, מה שצריך להיות השיקול המרכזי שלך הוא קודם כל המטרה: האם את רוצה לנהל ארכיון אישי או שיתופי של קישורים, שתמיד יהיה נגיש לך ותוכלי אח"כ ליצור דרכו פרסומים או "חבילות תוכן" בנושא מסוים כדי להפיץ לקהל או לצורך דו"ח מחקרי וכד'? או אולי את רוצה לנהל מערכת להפצת תכנים בנושא מסוים דווקא? אני משתמשת בדלישס שנים רבות ( הערת העורך , דלישס כבר הפסיק לפעול ) לצורך ארכיון אישי וגם בשיתוף עם אחרים (במעקב הדדי, למשל, עם אנשים שעוסקים בתחומים דומים), אבל מחזיקה לוחות בפינטרסט, חשבונות בטוויטר ופייסבוק, עמודים בסקופאיט ועוד כדי להפיץ בצורה אסתטית ובסביבה מקושרת תכנים דיגיטליים מסוימים.

סקופאיט הוא כלי חזק ומפותח מאוד לאוצרים דיגיטאליים, מאפשר גם לעקוב ולאסוף בצורה נוחה מידע מעורכים אחרים בסקופאיט וגם מהרשת בכלל, ולהפיץ אותם עם הוספת תכנים עשירים משלך בדפים יפים עם שיתוף ברשתות חברתיות, אפשרויות תגובה, תיוגים וכד' (חלק מהפיצ'רים האלה משותף לכלים רבים שהזכרנו).

מניסיוני, חלק גדול מהמשתמשים בו לא ממצים את כל יכולותיו וגם לא זקוקים להן בעצם. בחירת כלי עבודה לא צריכה להיות "אופנתית" אלא מאוד תועלתנית – מה מאפשר לך לבצע את העבודה במינימום מאמץ ומקסימום תועלת: להשתמש בכלים רבים למטרות דומות איננו דבר יעיל: צריך לעקוב אחר השינויים הרבים (שיש כל הזמן!), בכלים רבים, וזה בזבוז זמן גדול אם זו לא העבודה העיקרית שלך רצוי להגדיר את המטרה העיקרית (ניהול ארכיון אישי נגיש? אוצרות תכנים והפצה בנושא מוגדר לצורך פרסום וביסוס מוניטין מקצועי? מיהו קהל היעד שלי ואיפה הוא נמצא ברשת? האם זה כלי עזר לבלוג? או פרסום עיקרי? או אולי זה רק לצרכי דו"ח חד-פעמי?) ובהתאם לה לבחור כלים ולהתמיד בשימוש בכלים המתאימים ביותר (לפחות כל עוד הם קיימים… ראי מקרה גוגל רידר והמעבר ל-Feedly )".

ראה גם " Making you a media: TL;DR by Scoop.it

ראה גם : Cool Tools for 21st Century Learners: Scoop.it – Collect and

לדברי ע. סלנט : DIIGO

השיפורים בחוויית המשתמש של תוכנת DIIGO לאצירת תכנים וניהול תכנים

"משתמש בו-זמנית גם בDRAGOO וגם בDIIGO וגם בnetvibes" , שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת

לדברי בן קמינסקי: Evernote

"לאחרונה כשאני מנסה להיזכר באיזה פריט מידע מהעבר, מישהו שפגשתי, מאמר מעניין שקראתי, אתר חשוב שביקרתי בו, ופשוט לא מצליח להיזכר, אני חושב לעצמי כמה חבל שלא התחלתי להשתמש ב-Evernote כבר לפני כמה שנים.

המוטו של Evernote מורכב משתי מילים: Remember Everything. וזה מה שהשירות הפשוט הזה שואף לעשות – לאפשר לכל אחד אזור אחד של זיכרון, קל לחיפוש, קל לתפעול, שמאפשר להיזכר בכל מה שצריך בכמה שניות בלבד. החבר'ה של Evernote קוראים לזה "זיכרון על-אנושי".

איך זה עובד?

Evernote מורכבת משירות אינטרנטי, תוכנה למחשב ואפליקציות לסמארטפונים ולאטאבלטים. תוכנת המחשב מאפשרת לך לתפוס ברגע כל פרט מידע ולהכניס אותו לפתק שנשמר מיד במאגר הידע. זה יכול להיות מזכר טקסט, קטע מתוך אתר אינטרנט או דף אינטרנט שלם, הקלטה קולית, תמונה או קובץ".

ראו גם :

כלים ופלטפורמות לארגון תוכן רשתי (ד') : הגרסה החדשה של EVERNOTE

GOOGLE KEEP

לדברי ע. סלנט :

יותר משנה אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google keep נראה כי הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש.

המוצר של Evernote כולל הרבה יותר פיצ'רים ממה שגוגל מציעה היום עם Keep וגם זמין ביותר פלטפורמות, אבל אנשי הפיתוח של גוגל משתדלים כל הזמן לשפר את היישום והדבר ניכר מחודש לחודש. נראה כי גוגל מעבירים יותר אנשי פיתוח לצוות של Google keep.

לסקירה

ראו גם : כלים ופלטפורמות לארגון תוכן רשתי( 5) : Google keep הולך ומשתפר

לדברי Eddie Laventma:

אחד הכלים הטובים יותר הוא http://getpocket.com/a/

pocket מאפשר לך בעצם לקחת כל פיסת מידע הקיימת ברשת (דף) ולשמור אותו לקריאה בשלבים מאוחרים יותר תוך כדי שהמערכת מפשיטה את העיצוב של הדף והופכת אותו למעין דף של ספר דיגיטלי. המערכת כוללת פיצרים של עבודה עם טאגים כדי לסדר לקטגוריות את המידע ויש אפליקציות ייעודיות לכל מכשיר נייד ותוסף שמירה לגוגל כרום. זאת לא מערכת לרישום הערות כמו אלו שציינת זה נטו "מחסן" לכל החומרים שלך.

לדברי המידען ראובן ורבר : ZOTERO

ZOTERO צובר מידע המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטתGeorge Mason מאז 2007.

בשנתיים האחרונות הם פיתחו כלי דיגיטלי יעיל לאיסוף ולארגון מידע בשם Zotero Connector

זוהר עמיהוד ממליץ על Google Alerts לצורך שלב האיסוף באוצרות דיגיטלית : Google Alerts : שירות ההתראות של גוגל מספק לכם התראות פעם ביום או פעם בשבוע לפי מילות המפתח שאתם בוחרים. בכל פעם שגוגל, במהלך הסריקה, ניתקל במידע חדש באינטרנט הכולל את ביטוי המפתח שציינתם, אתם מקבלים מייל עם קישור למקור הידיעה. אם תרצו תוכלו גם לקבל את ההתראות של גוגל בזמן אמת באמצעות RSS.

עוד המלצות של זוהר עמיהוד :

"כאשר אתם רוצים לאצור באופן מקצועי, אני ממליץ לכם לבחון את הפלטפורמות הבאות":

טיפ: בכמעט בכל אחד מהאתרים הנ"ל יש בלוג ויש סרטי וידאו. מומלץ להרחיב אופקים.

מקור וקרדיט : זוהר עמיהוד

אפרת מעטוף מדווחת על כלי שימושי מאוד לאוהבי הרשימות: "

Listly

– שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד'". דוגמא לרשימה שיצרה באמצעות הכלי – כלים קטנים גדולים: הכלים הנבחרים לשנת 2015.

לסרטון הדגמה

לדיווח המלא של אפרת מעטוף

ראה גם :LiveBinders פלטפורמה לניהול תכנים מהרשת

כתבי עת אקדמאיים מובילים בתחום

קורס אקדמי של שנה באוניברסיטת מיין בארה"ב ללימודי אוצרות תוכן

ספרים מומלצים באנגלית

Digital Curation: A How-To-Do-It Manual (How-To-Do-It …

Book Review: Digital Curation: A How-To-Do-It Manual …

מרכזים אקדמאיים מובילים בתחום

Digital Curation Centre

The DCC provides expert advice, practical help and resources to anyone wanting to store, manage, protect and share digital research data in UK higher education and research

המלצות נוספות של מומחים בעולם לגבי כלים ותהליכים :

לסיכום

הבעייה כיום בעולם המידענות וניהול מהתוכן אינה מחסור בכלים לאיסוף מידע אלא הצורך לשמר את המידע, להשאיר אותו במודעות כדי שלא יישכח. נניח שאתם נתקלים בקישור מעניין, מה אתם עושים? אם לא תרצו להיכנע למפלצת זמן האמת, שתובעת את זמננו לטובת עדכונים מטוויטר ופייסבוק, מיילים, קישורים מעניינים וכו’, תרצו לשמור את המידע לטובת קריאה מאוחרת. במקרה זה כלי איסוף לא יספיקו אלא אם הם משולבים בכלים יישומים לאוצרות תוכן.

כאשר מדובר על הפעלת כלי איסוף מתוקשבים בשלב האוצרות הדיגיטלית אנו ממליצים על שילוב במקביל של "פידלי" ו"נטוויבס ".

כאשר מדובר על בניית אוסף דיגיטלי תבניתי מקוון אנו ממליצים על אחד או יותר מהכלים הבאים : , draggo, diigo ,evernote keep.google

ניתן לעבוד בו-זמנית עם כמה וכמה כלים מתוקשבים לניהול תוכן ואוצרות תוכן , אך צריך לדאוג לעדכן את התכנים כל הזמן, אחרת הכלים המתוקשבים מאבדים ממשמעותם.

ראה גם : הסקירה התיאורטית הקודמת על אוצרות דיגיטאלית.

מקורות המידע

Kelly , David. " Curating to enhance organizational learning" , T+D. February, 2013 .

Rosenbaum, Steven . Curation Nation: How to Win in a World Where Consumers are Creators, McGraw-Hill;, 2011.

Ming-Shu Yuan 2013 ) . ). The application of digital content curation‏.

Content curation – Wikipedia, the free encyclopedia

Deslis, J. "Uses for Content Aggregators and Community Networks"‏

– Digital Audiovisual Archives, 2011‏ – Wiley Online Library‏

Digital Data Curation Task Force (2003), "Report of the task force strategy discussion day", available at: www.jisc.ac.uk/uploaded_documents/CurationTaskForceFinal1.pdf (accessed August 8, 2012).